עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryברית משה

ברית משה, מצות לא עשה עט:יב

ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 79:12

Open in the reader →

1חמשה (י) מיני דגן כו', בפסחים מ' ע"א גבי חצבא דאבישנא פליגי אביי ורבא אי פירות מחמיצין ופסק רבינו כרבא דאין מחמיצין משום הכלל דהלכתא כרבא חוץ מיע"ל קג"ם וכיון דמגמ' זו מוכח דמי פירות אין מחמיצין ושרי אפי' באכילה ע"כ הביא רבינו מגמ' זו ולא מדף ל"ה ע"א שם ממ"ד רבב"ח אר"ל עסה שנילושה ביין ושמן ודבש אין חייבין על חימוצה כרת אע"ג דמסיק שם הגמ' דטעמא דר"ל משום דמי פירות אין מחמיצין כיון דמשם ליכא ראי' אלא שאין חייבין על חימוצו כרת אבל אכתי יכל"ל דלאו אית ביה כמו שבאמת שיטת רש"י כן אלא רבינו סובר כר"ת דשרי אפי' באכילה ע"כ הביא ראי' מהא דרבא וגם התו' ל"ה ע"ב שם ד"ה מי פירות הוכיח כשיטת ר"ת ולא כרש"י מהא דרבא וכן הרא"ש שם הקשה על רש"י מראי' זו, אבל לכאו' צ"ט דמדוע לא הביאו תוס' והרא"ש את ראייתם מהא דרבא גבי תרי שבולי שאיתא בגמ' דף מ' ע"א מקודם חצבא דאבישנא בשלמא על רבינו ל"ק כיון דכ' סתם דהכי קסבר שם רבא ע"כ י"ל דבאמת כוונתו על רבא דתרי שבולי או י"ל דכוונתו על תרתי אבל התוס' והרא"ש שהביאו בפי' ראייתם מרבא דחצבא דאבישנא באמת קשה, אלא על התוס' י"ל דמהא דרבא דתרי שבולי אכתי הי' יכל"ל כשיטת רש"י כיון די"ל דרבא ה"ק כיון דמילתא דלא שכיחא היא דנפקי מיא מהאי שבולתא ובלע אידך כיון שאין מונחים בכלי דאל"כ אפי' חדא נמי דילמא נפק מהאי רישא ובלע אידך רישא אעכצ"ל דמילת' דלא שכיחא היא אלא בתרתי שכיח יותר מבחדא ע"כ גזר אביי בתרתי אבל באמת גם בתרתי מילתא דלא שכיחא היא וכיון דמי פירות לא הוי אלא איסור לאו ולא כרת ע"כ לא גזר רבא כלל ועי' תוס' מנחות נ"ג ע"ב ד"ה אין שמדחה גם הראי' מחצבא דאבישנא על דרך שכתבנו אבל התוס' פסחים צ"ל דל"ס כהתוס' מנחות אלא סובר דבחצבא דאבישנא לא הוי מילתא דלא שכיחא לגזור דילמא נפק מיא מהא ובלע אידך כיון דמונחים בכלי אבל בתרי שבולי באמת גם התוס' פסחים סובר דהוי מילתא דלא שכיחא כיון דלא מונחים בכלי וע"כ לא הביא התו' ראי' מרבא דתרי שבולי אלא מחצבא דאבישנא עי' היטב תוס' מנחות ותבין, אבל על הרא"ש ל"ל הכי כיון דהלך בעקבותיו של הרי"ף ולא הביא בדף מ' ע"א את הא דחצבא דאבישנא כלל אלא את הא דרבא דתרתי שבולי וע"ז קאמר שם וקיי"ל כרבא ואי נאמר דגם הרא"ש דף ל"ה ע"ב לא הביא את ראייתו מהא דרבא דתרתי שבולי מהטעם שכתבנו אליבא דהתוס' הי' קשה על הרא"ש מדוע ל"ק בדף מ' את הא דקיי"ל כרבא על חצבא דאבישנא כדי שלא נטעה דחיוב לאו אכתי איכא אעכצ"ל דהרא"ש סובר דגם הגזיר' דתרתי שבולי מילתא דשכיחא הוא וא"כ הדרא הקושיא מדוע לא הביא בדף ל"ה את ראייתו מרבא דתרתי שבולי דאיתא ברישא ואפשר דלעולם גם אליבא דהרא"ש י"ל כמ"ש אליב' דהתוס' ומה שלא הביא בדף מ' את הא דרב' דחצבא דאבישנא י"ל דסמך עמ"ש בדף ל"ה דסובר כר"ת דמי פירות אין מחמצין כלל ושרי באכיל' דממילא ליכא למיטעי מידי ודו"ק: