ברית משה, מצות לא עשה עט:ו
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 79:6
Open in the reader →1אבל לכאורה ק"ל על רבינו דבדף מ"ב ע"ב שם קאמר הגמ' מאי זיתום המצרי תני ר' יוסף תלתא שערי תלתא קורטמי ותלתא מילחא אלמא דתערובת חמץ היא ולא נוקשה וגם הרא"מ בביאורו עמד על רבינו בזה וכתב עליו לא שמיע לי כלומר לא ס"ל ובאמת היא קושיא גדולה על רבינו, אבל נ"ל בס"ד ליישב בהקדים מדק"ל עוד על רבינו דשם מ"ג ע"א איתא תניא כוותיה דר' יהודא פרש"י דאמר חמץ גמור בתערובת חמור כל מחמצת ל"ת לרבות כותח הבבלי ושכר המדי וחומץ האדומי וזיתום המצרי יכול יהא ענוש כרת ת"ל כי כל אוכל חמץ ונכרתה על חמץ דגן גמור ענוש כרת ועל עירובו בלאו מאן שמעת ליה דאמר על עירובו בלאו ר"א היא ואלו נוקשה בעיני' לא קאמר ש"מ נוקשה לר"א לית ליה אלמא דהברייתא והגמ' סברו בפי' דזיתום המצרי תערובת חמץ היא וא"כ היאך כתב רבינו נגד הבריי' והגמ' וגם על הרא"מ ק"ל דמדוע לא עמד בזה, וע"כ נ"ל בס"ד דבירושלמי פסחים ר"פ אלו עוברין איתא ברייתא זו כך כתיב כל מחמצת ל"ת לרבות כותח הבבלי ושכר המדי וחומץ האדומי שיהו באזהרה יכול יהו בהכרת ת"ל כי כל אוכל חמץ ונכרתה עכ"ל אלמא דבירו' לא חשיב הברייתא זיתום המצרי בין תערובת חמץ וגם במכילת' שהביא המ"ע הנ"ל מחודש ב' ליתא זיתום המצרי ולכאורה צ"ט הלא כפמ"ש ר' יוסף הוי זיתום המצרי ג"כ תערובת חמץ וצ"ל דהבריי' דירושל' באמת סובר דלא הוי אלא נוקשה ורב יוסף דקאמר דהוי תערובת חמץ ל"ק אלא לפי הברייתא דגמ' דילן ובאמת בירושלמי לית' מהא דר' יוסף כלום אלא הכי איתא זיתום המצרי זייתיה ומפ' הפ"מ וז"ל זייתיה כך היו קוראין אותו אלמא דהירושלמי לא מפ' זיתום המצרי כר' יוסף אלא זייתיה ועל זייתיה באמת י"ל שהיא נוקשה ואף דהקה"ע שם מפ' זיתום המצרי כמ"ש ר' יוסף י"ל דהוא רצה להשוות את הירושלמי עם הגמ' דילן אבל באמת י"ל דזייתיה לא הוי כמ"ש רב יוסף אלא חמץ נוקשה וא"כ י"ל דלרבינו ג"כ היה הגירסא בהמכילתא כמ"ש המ"ע הנ"ל וכיון דהמכילת' גכ"ס כהבריי' דירושלמי ע"כ תפס רבינו לעיקר כהברייתא זו כמובן:
2אבל עדיין צריך תבלין דהיאך תפס נגד הגמ' דילן הלא זה כ"ג דכפסקו של הגמ' דילן צריך למיפסק ונ"ל בס"ד דג"ז ל"ק דהר"ח ז"ל ש"ס ווילנא כתב וז"ל תאני ר' חייא ג' מיני מדינה הן הכותח והשכר והחומץ וארבעה מיני אומנות זיתום מעשה אומנות הרופאים וזומא של צבעים ועמילן של טבחים וקולן של סופרים עכ"ל אלמא דלא הי' גירסתו בר' חייא כמו שאיתא לפנינו וג"ז נראה מר"ח דלא מפ' כרש"י הנ"ל מדינה הצריכין לכל אדם ואומנות הצריכין לאומנים אלא מפ' אומנות מעשה אומנות כלומר מה שאומנים עושים ומדינה מה שכל אדם עושה וא"כ י"ל דגם רבינו מפ' מדינה ואומנות כר"ח ולרבינו הי' באמת הגירסא בר' חייא ד' מיני מדינה וג' מיני אומנות כמו שאיתא לפנינו והי' קשה לרבינו מדוע חשיב רבי חייא רק ג' מיני אומנות הלא גם זיתום המצרי מעשה אומן היא לר' יוסף אעכצ"ל כיון דר' חייא באמת סובר כהברייתא דירושלמי ע"כ ל"ס כר' יוסף אלא מפ' זיתום המצרי זייתיה כהירו' וזייתיה באמת סובר ר' חייא דלא הוי מעשה אומן וע"כ חשוב זיתום המצרי בהדי ד' מדינות וכיון דר' חייא גכ"ס כהברייתא דירושלמי ע"כ פסק רבינו כברייתא זו ועכ"כ שפיר דזיתום המצרי לא הוי אלא חמץ נוקשה ודו"ק. וגם י"ל בזה מדק"ל על הרמב"ם בסה"מ מל"ת קצ"ח שכ' וז"ל והוא אמרו כל מחמצת ל"ת לרבות כותח הבבלי ושכר המדי וחומץ האדומי יכול יהיו חייבין עליהן כרת ת"ל כי כל אוכל חמץ כו' וזה ממש כלשון המכילתא שהביא המ"ע הנ"ל אלמא דבסה"מ ג"כ תפס לעיקר כהברייתא דירושלמי וכהמכילתא דזיתום המצרי לא הוי אלא נוקשה וא"כ גם על הסה"מ קשה כל הקושיות הנ"ל אבל בהנ"ל מיושב בס"ד שפיר: