ברית משה, מצות לא עשה עט:ט
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 79:9
Open in the reader →1למדנו (ז) מכאן שמותר לקיים בפסח כו', נראה מרבינו דאפי' איסור דרבנן ליכא א"כ צ"ל דסובר כהטעם הב' של התוס' ריש פסחים דמשום דהחמירה תורה לעבור בב"י וב"י ע"כ החמירו חכמים לבדוק ולבערו וכיון דרבינו סובר כהר"ת דעל תערובת חמץ ונוקשה אינו עובר בב"י וב"י עכ"ס דאינו חייב לבער אפי' מדרבנן דאי הוה סובר כהטעם הא' של התו' דמשום גזירה שלא יבא לאכלו החמירו חכמים לבדוק ולבער אז הי' קשה הלא גם בתערובת חמץ ונוקשה איכא ג"כ גזירה זו אעכ"מ דסובר כמ"ש וגם אז צ"ל דרבינו חולק על הרשב"א שהביא התוס' שם דגם לפי הטעם הב' גם בתערובת ונוקשה החמירו וכ"ס הר"ן והברטנורה ר"פ אלו עוברין והביאו ראי' לזה ממשנה מ"ח ע"ב שם שיאור ישרוף דאמאי ישרוף ישהה עד אחר הפסח עי"ש וגם הרא"ש שם סובר בזה כרבינו וא"כ קשה עליהם ממשנה דשיאור ישרוף וצ"ל דמשו"ה ישרוף כדי שלא יהי' חמץ גמור ואח"כ ראיתי שכוונתי בזה בס"ד לק"נ שם אות ח' ועי' טור סי' תמ"ב שפסק כרבי' והרא"ש אבל מהמחבר שם ליכא ראי' כיון דפסק כרש"י והרמב"ם דבתערובת חמץ ג"כ עובר משום ב"י וב"י כמובן. ודבר תימה ראיתי בהרא"ם כאן דעמ"ש רבינו אלא פי' ר"ת אלו עוברין מעל השלחן כו' כתב וז"ל פי' אבל להשהותן מותר דמהיכי תיתי לאסור וקשה מברייתא דפ"ק דשבת דלא ימכור אדם חמצו כו' ר' יהודא אומר כותח וכל מיני כותח אסור למכור ל' יום קודם הפסח דמשמע דלכ"ע אסור להשהותו בביתו בפסח וצ"ע עכ"ל וק"ל חדא דמדוע כתב פי' כו' הלא רבינו בעצמו כתב אח"כ למדנו מכאן שמותר לקיים בפסח דבר שיש בו חמץ מעורב וכן חמץ נוקשה כו' וא"כ ע"ז הי' לו להקשות את קושיתו לא על מה שלמד מדיוקא מפירושו כיון דאי לא הוה כתב רבינו בפי' דמותר להשהותן באמת משום דיוקא מפירושו לא הייתי אומר דרבינו ס"כ אלא אדרבא הייתי אומר דסובר כשיטת הרשב"א והר"ן הנ"ל ולפי שיטתם באמת ל"ל כמ"ש הרא"ם דמהיכא תיתי לאסור כמובן, ועל גוף הקושי' של הרא"ם ק"ל קושיא גדולה הלא הך ברייתא שהביא הרא"ם משבת איתא בפסחים כ"א ע"ב ג"כ ושם כתב התו' בפי' דלא כהרא"ם עי"ש וכיון דרבינו סובר בפירושא דאלו עוברין כר"ת עכצ"ל דגם בפירושא דר' יהודא דכותח גכ"ס כר"ת שהביא התוס' בפסחים וא"כ ממילא תו ל"ק קושיית הרא"ם על רבינו מכותח והיאך נעלם מהרא"ם דברי התוס' הללו וצ"ע. ועי' בפנ"י ר"פ אלו עוברין ד"ה ובתו' בד"ה ואלו שכ' שהר"ת לעצמו ל"ס כהרשב"א הנ"ל דאסור להשהות תערובת חמץ, ובאמת מהתוס' כ"א ע"ב שם ד"ה ר' יהודא מוכח בפי' דסובר גכ"כ מדכ' ואתי שפיר אף לר"ת עי"ש ותבין ובזה נ"ל בס"ד ליישב את הסתיר' דק"ל בתוס' זה עם מ"ש התוס' ריש פסחים הנ"ל בשם הרשב"א די"ל דבריש פסחים כתב התוס' דהרשב"א לעצמו דגכ"ס כהר"ת בפירושא דאלו עוברין סובר דאסור להשהותו והתוס' דדף כ"א ע"ב דסובר דמותר להשהותו כתב א"ז אליבא דר"ת לעצמו ודו"ק: