ברית משה, מצות לא עשה פא:ב
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 81:2
Open in the reader →1ומ"ש רבינו צוה הקב"ה שהנושא אשה לא יגרע ממנה כו', לכאורה יש לדקדק מדוע כתב רבינו את המל"ת זו בלשון צוה וכבר עמד מו"ה יוסף מקרעמניץ ז"ל בביאורו כאן ע"ז וז"ל צוה הקב"ה שהנושא אשה לא יגרע ר"ל שלא תאמר שפסוק זה מיירי דוקא בנושא שפחה ולא בנושא עברי' משום שהשפחה שפלה מאד לכן כתב רחמנא גבה לא יגרע לכך אמר המחבר צוה הקב"ה ר"ל צווי היא ולא לחלק בין שפחה לעברי', א"נ של"ת דוקא דברים שהכניסה לו בשעת נישואין בנדוני' כגון כסותה לא יגרע כלומר לא יטול לה אבל אם נחסר לה כסות או מזונות אינו מחויב ליתן לה לכך נאמר צוה הקב"ה שהנושא אשה לא יגרע ממנה שאר וכסות ועונה כלומר דומיא לעונה מה עונה לא שייך גבה הכניסה לו ואפ"ה צוה הקב"ה שלא יגרע אלא יתן לה כך כסות ומזונות לא יגרע אלא יתן לה עכ"ל. ולפי דברינו הנ"ל י"ל דכוונת רבינו לומר שעיקר צווי בלאו זה שהנושא אשה לא יגרע כו' כר' יונתן ולא על אמה עברי' כר' יאשיה או י"ל כיון דאיכ' פלוגתא בגמ' כתובות מ"ז ע"ב אי שאר וכסות ג"כ דאוריית' או עונה דוקא עי' רש"י רמב"ן ומזרחי פ' משפטים שם וברמב"ם ורהמ"ג הל' אישות פי"ב הל"א וכיון דרבי' באמת סובר דשלשתן דאורייתא עכ"כ צוה הקב"ה שהנושא אשה לא יגרע ממנה שאר כסות ועונה כלומר כל הני ג' דברים צווי דאוריי' הם ולא חד מהם דרבנן ודו"ק. ועי' פ"ד ז"ל ד"מ ח"ב דף ס"ו ע"א שהניח בצ"ע על רבי' דמדוע לא מנה שאר כסות ועונה לג' לאוין כיון דפסק דשלשתן דאוריי' הם וגם הדינא דחיי ז"ל מל"ת פ"א עמד ע"ז ומיישבו אבל לא ראה שכבר דיבר הפר"ד מתירוצו ומדחיהו בשתי ידים אלא תירוץ יפה ע"ז תמצא במעיי"ח דף כ"א ע"ב אות ב' ובמהר"ם שיק מצ' מ"ו וגם המגלת ספר מל"ת פ"א והנר מצוה סי' י"א אות פ"ח דיברו אריכות בזה, וכשתעי' היטב בפ"ד והדד"ח תראה דלפי דבריהם שפיר יש להבין את הסמ"ק הנ"ל שמנה מזונות למצוה בפ"ע וכסות כלל עם עונה שמנה ג"כ בפ"ע די"ל דהסמ"ק סובר לענין מניין כל אלמנה ויתום ועמוני ומואבי ונא ומבושל ג"כ כרבינו והרמב"ן שמנאם בפ"ע מהטעם שמפורשים כל אחד בפסוק בפ"ע ולא כהרמב"ם שמנאם ביחד וגם סובר דמזונות ועונה דאורייתא אבל כסות דרבנן וע"כ מנה מזונות בפ"ע ועונה ג"כ בפ"ע וכסות שהיא דרבנן כלל עם עונה כמובן: