עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryברית משה

ברית משה, מצות עשה יח:ב

ברית משה · Brit Moshe, Positive Commandments 18:2

Open in the reader →

1ומ"ש רבינו דהלכה כר"ג כו' ולא אמרו חכמים חצות אלא לכתחילה כדי להרחיק אדם מן העבירה כו', נראה דסובר רבינו דלא פליגי בהרחקה אלא לכתחילה אבל בדיעבד גם החכמים סברו שיכול לקרות אחר חצות ונ"ל שרבינו למד א"ז מברכות ט' ע"א שהקשה הגמ' ועד השתא לא שמיע להו הא דר"ג ומשני הכי קאמרי לי' רבנן פליגי עילווך ויחיד ורבים הלכה כרבים או דילמא רבנן כוותך סבירא להו כלומר בקרא דובשכבך דזמנה כל הלילה והאי דקאמרי עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה אמר להו רבנן כוותי סבירא להו וחייבין אתם והאי דקאמרו עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה ואי נאמר דחכמים גם בדיעבד אסרו לקרות אחר חצות משום הרחקה א"כ עדיין קשה היאך קאמר ר"ג לבניו שחייבין לקרות נהי דר"ג פליג על החכמים הא חזינן מהגמ' דגם ר"ג סובר דאי פליגי עליה אז הלכה כחכמים כיון דיחיד ורבים הלכה כרבים אעכ"מ דחכמים לא פליגי אלא לכתחילה וגם מיושב בזה מ"ש רב יהודא אמר שמואל שם ח' ע"ב דהלכה כר"ג דלכאו' יחיד ורבים הלכה כרבים כמובן, ואחר שכתבנו את זה ראיתי שגם הב"י או"ח סי' רל"ה כתב בדעת רבינו כן וגם הביא את הראי' זו ושמחתי מאד שכוונתי בס"ד לדעת קדשו וגם כתב שגם הרמב"ם הל' ק"ש פ"א הל"ט סובר כרבינו ועי' תי"ט ריש ברכות ד"ה עד שיעלה עמוד השחר שכ' בשם הב"י דלהרמב"ם אין הלכה כר"ג לענין סייג נ"ל דכוונתו לענין לכתחילה דבדיעבד באמת לא פליגי כמ"ש הב"י כמובן. אבל להר' יונה ריש ברכות אית ליה שיטה אחרת דגם בדיעבד פליגי וסברו דאין קורין אותה אחר חצות שיכולין חכמים לפטרו ממ"ע כל זמן שעושין כן משום סייג או משום קיום המצוה עצמה כדחזינן בלולב ובשופר ובציצית לב"ש גבי סדין בשב ואל תעשה עי"ש, וא"כ ק"ל עליו מהגמ' הנ"ל שכתבנו ראי' לרבינו דהיאך קאמר ר"ג לבניו שיקראו כיון שהוא עצמו סובר דהיכא דרבנן פליגי עליה הלכה כרבנן משום דיחיד ורבים הלכה כרבים ובקושי' זו עמדנו עד שראינו בב"ח שם שגכ"ס כהר"י ונראה מדבריו שהרגיש ג"כ בקושי' זו מדמפרש את הגמ' באופן שלא יהא קשה וגם ברבינו מפ' דסובר כהר"י עי"ש: