ברית משה, מצות עשה יח:ג
ברית משה · Brit Moshe, Positive Commandments 18:3
Open in the reader →1ול"ג בס"ד לתרץ את הר"י דלפי מ"ש השג"א סי' א' דאפי' לשמואל שם כ"א ע"א דק"ש דרבנן היינו דפרשיות אלו שאנו קורין הם מדרבנן אבל גם שמואל סובר דמה"ת צריך ללמוד או לקרות איזה פרשה בבקר ובערב אלא חכז"ל תיקנו את הג' פרשיות אלו שאנו קורין דייקא עי"ש שהאריך בזה וכתב שגם התלמידי ר' יונה ס"כ וא"כ י"ל כיון דבניו של ר"ג היו בבית השמחה ומסתמא אמרו דברי תורה על השלחן שאכלו כדאיתא באבות פ"ג שלשה שאכלו על שלחן אחד כו' וכיון שאמרו תורה ממילא יצאו ידי ק"ש דאורייתא אלא ידי ק"ש דרבנן עדיין לא יצאו וע"כ קאמר להו שפיר ר"ג חייבין אתם לקרות כיון דסובר דלא פליגי החכמים עלי' אלא דוקא היכא דלא קראו שום קריאה כיון דאז חייב לקרות מה"ת ע"כ עבדו הרחקה דאפי' בדיעבד לא יקרא אבל היכא דיצא ידי קריאה דאורייתא רק הקריאה דרבנן לא יצא שם באמת לא עבדו הרחקה כמובן, וא"כ ממילא י"ל דרבינו לשיטתו דמנ' קריאת פרשיות שאנו קורין למ"ע כמו שנראה בפירוש מהמשך לשון רבינו מדכ' מ"ע לקרות ק"ש כו' ולאחר שגומר פסוק ראשון אומר בשכ"מ כו' לפיכך אף במקומות שאומרים שמע כו' וכיון דסובר רבינו על פרשיות שאנו קורין שהם דאוריי' עכצ"ל דפסק כר' אלעזר דדף כ"א דק"ש דאורייתא ולא כשמואל דאמר אביי אליביה על ובשכבך ובקומך ההוא בד"ת כתיב וכיון דרבינו סובר כר"א א"כ עכצ"ל דסובר דגם החכמים ור"ג דמתניתין ס"כ וע"כ לא יכול רבינו לומר הפשט בגמ' כמו שכתבנו אליבא דה"ר יונה וא"כ נשארה הקושי' הנ"ל דהיאך אמר ר"ג לבניו שיקראו וע"כ הוכרח רבינו לומר דרבנן לא פליגי אלא לכתחילה וכמו שכתבנו אבל הר' יונה י"ל דבאמת פסק כשמואל אלא סובר הפשט בשמואל כמ"ש השג"א בשם תלמידיו וא"כ שפיר י"ל דגם החכמים ור"ג סברו כשמואל והפשט בגמ' כמו שכתבנו אליבא דר' יונה ועכ"ס שפיר הר' יונה דגם בדיעבד פליגי ודו"ק, והפרטי דינים שכ' רבינו במ"ע זו תמצא גם בהרמב"ם הל' ק"ש ולהלכה עי' ש"ע או"ח מסי' ס"א עד פ"ט וסי' רל"ה: