ברית משה, מצות עשה ב:ב
ברית משה · Brit Moshe, Positive Commandments 2:2
Open in the reader →1וצריך (ב) שיאריך דלי"ת כו'. כן איתא בברכות י"ג ע"ב תניא סומכוס אומר כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו אמר ראב"י ובדלי"ת א"ר אשי ובלבד שלא יחטוף בחי"ת ר' ירמי' הוה יתיב קמיה דר"ח בר אבא חזייה דהוה מאריך טובא א"ל כיון דאמליכתיה למעלה ולמטה ולארבע רוחות השמים תו לא צריכת, ומ"ש רבינו ולא יאריך באל"ף גם הרא"ש ז"ל שם כ"כ וכ"כ הטור ז"ל או"ח סי' ס"א והב"י ז"ל כתב ע"ז והוא בירושלמי ובאמת בירושלמי שלפנינו ליתא לשון זה וגם מהמעדני יו"ט ז"ל נ"כ מדלא הביא א"ז אלא בשם הב"י עי"ש ותבין ואפשר שהב"י כיוון עמ"ש הירושלמי ברכות פ"ב הל' א' תני צריך להאריך באחד ר' נחמן בר' יעקב אמר ובלבד בד' ומדאמר ובלבד בד' שליתא בגמ' דבבלי נראה דלא יאריך לא בא' ולא בח', אבל לפמ"ש בכ"מ הל' ק"ש פ"ב הל"ט וז"ל ואמרינן בירושלמי והוא שלא יאריך באל"ף שלא יהא נראה כאומר אי חד נראה דהי' גירסתם בירושלמי כן, אבל לכאורה ק"ל על רבינו דמדוע לא הביא את הא דר' אשי ובלבד שלא יחטוף בח' שהביאו כל הפוסקים:
2ונ"ל בס"ד לתרץ דעמ"ש הרי"ף ז"ל ובלבד שלא יחטוף בח' כתב הר' יונה ז"ל וז"ל ואומרים רבני צרפת ז"ל דמכאן נראה שצריך להאריך מעט בח' כשיעור שימליכהו בשמים ובארץ ובד' יאריך ג"כ כשיעור שימליכהו בארבע רוחות העולם כו' עכ"ל וכ"כ הטור בשם יש מפרשים וכתב הב"ח ז"ל ע"ז וז"ל פי' הי"מ לא היו תופסים הפי' שכ' רבינו שלא ימהר בה לקרותה בחט"ף שאין פי' משמעותה בחט"ף שום דבר דא"כ למה הזהירו בחי"ת דאחד יותר מחי"ת דוהשתחויתם וחי"ת דוחרה אלא פי' לא יחטוף בחי"ת הוא לא ימהר בקריאת החי"ת ולפיכך קשיא להו למה לא ימהר ופירשו שהוא לפי שצריך להאריך בה כשיעור כו' עכ"ל וגם מהסמ"ק סי' הנ"ל נראה דסובר כהר' צרפת וכ"ס הש"ג ז"ל על המרדכי בברכות שם מדכ' וז"ל והכי הוי שיעורא דאריכות דאחד תלתא בחי"ת ותרי תלתי בדל"ת כו' ומ"ש בשם ספר יצירה עי' באשכול ז"ל הל' תפלה וק"ש אות ו' שהביאו ביותר ביאור וגם מהאשכול מוכח דסובר כהר' צרפת עי"ש וכ"מ דסובר הרמב"ן ז"ל מובא במג"ע ז"ל הל' ק"ש הל' הנ"ל וכיון דסברו כהר' צרפת עכצ"ל דגם הם סברו הפשט ובלבד שלא יחטוף בחי"ת שאמר ר"א כמ"ש הב"ח הנ"ל: אבל רש"י בברכות שם ד"ה ובדלי"ת כתב וז"ל ולא בח' דכל כמה דאמר אח בלא דלי"ת לא משתמע מידי ומה בצע בהאריכתו אבל בד' יאריך עד כשיעור שיעשנו בלבו יחיד בשמים ובארץ ולארבע רוחותי' כדמפרש לקמן עכ"ל. נראה דסובר דבח' לא יכוון כלום רק בד' יכוון הכל ועכ"כ רש"י בד"ה ובלבד שלא יחטוף בח' וז"ל בשביל אריכת הד' לא ימהר בקריאתה שלא יקראנה בחט"ף בלא פת"ח ואין זה כלום עכ"ל נמצא דזה אי צריך לכוין גם בחי"ת או בדלי"ת דוקא תליא בפירושא דובלבד שלא יחטוף בחי"ת שאמר ר"א דאי אמרינן כהב"ח אז מוכח דצריך בח' לכוין שהוא אחד בשמים ובארץ אבל אי אמרינן כרש"י אז דוקא בדלי"ת צריך לכוין ועי' בא"ז ז"ל הל' ק"ש אות ל"ד שהעתיק את לשון רש"י וגם הביא בשם הר"ח שגכ"ס כרש"י נראה מזה דגם הא"ז ס"כ וגם הרמב"ם הלכה הנ"ל כתב וז"ל וצריך להאריך בדלי"ת של אחד כדי שימליכהו בשמים ובארץ ובארבע רוחות כו' מוכח בפי' דגכ"ס כרש"י ובהאי ובלבד שלא יחטוף כו' שאמר ר"א יש להרמב"ם פשט אחר עי' בכ"מ ובלח"מ שם נמצא לפי הנ"ל יש לפנינו ב' שיטות אי צריך לכוין גם בח"ת או רק בדלי"ת: