עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryברית משה

ברית משה, מצות עשה רמח:ו

ברית משה · Brit Moshe, Positive Commandments 248:6

Open in the reader →

1ואומר (ב) רבינו יצחק בר ר' שמואל דהא דתניא בת"כ המעיין מטהר בכל שהוא כו' אמנם לטבול אדם צריך אף במעיין ארבעים סאה כו' דהא ארעא חלחולי מחלחלא כו', כן כתב גם התוס' פסחים די"ז ע"ב ד"ה אלא ובנזיר דל"ח ע"א ד"ה בר מההיא והראי' שכ' רבינו מהא דארעא חלחולי מחלחלא כן איתא בחגיגה דף כ"ב ע"א ואזדא רבא לטעמיה דאמר רבא סל וגורגותני שמילאן כלים והטבילן טהורין ומקוה שחלקו בסל וגורגותני הטובל שם לא עלתה לו טבילה דהא ארעא כולה חלחולי מחלחלא ובעינן דאיכא מ' סאה במקום אחד פי' רש"י דהא ארעא כולה מחלחלא והמים הנובעין כאן באין מנהר גדול ולא חשבינן כמחובר דבעינן מ' סאה במקום אחד עכ"ל וגם התוס' הביא את הראיה זו והרא"ש סוף מס' נדה בהל' מקואו' שלו סוף סי' א' כתב שאין להשיב על ראי' זו ומחמת ראי' זו הסכי' לשיטת הר"י וגם מרבינו נראה שהסכים לזה מדלא הביא את שי' הרמב"ם הלכ' מקואות פ"ט הל"ח דמעיין מטהר גם אדם בכל שהוא דהיינו כל מקום שגופו עולה בבת אחת כ"כ הכ"מ שם בכוונת הרמב"ם וכן הוא שי' הראב"ד מובא בב"י ריש סי' ר"א אבל הרשב"א בת"ה ריש שער הטבילה כתב שהר"ת והר"ש ג"כ הסכימו דדוקא כלים מטהר מעיין בכל שהוא אבל לא אדם ושר"ת מביא ראי' לזה מפ"ה דמקואות משנה ו' מהא דגל שנתלש ובו ארבעים סאה ונפל על האדם ועל הכלים טהורין אלמא מ' סאה בעינן וגל סתמא קתני ואפי' של מעיין מדלא קתני גל שנתלש מן הים ועי' בתי"ט שם שהביא את הראיה זו מדעת עצמו ותמה על הפוסקים שלא הביאו את הראי' זו ובאמת פליאה לי עליו הלא הרשב"א בשם הר"ת הביא את הראי' זו והר"י שלא הביאה י"ל דסובר כמ"ש התוספות חדשים על המשניות שם עי"ש ותבין ועי' בב"י סימן הנ"ל שג"כ לא הביא אלא את הראי' של הר"י אע"ג דמרמז שם גם על הרשב"א הנ"ל ואפשר דג"כ השמיטה מהטעם שכתבנו אליבא דהר"י עכ"פ הראי' של הר"י מגמ' חגיגה הנ"ל היא ראי' אלימתא שאין עליה תשובה וא"כ קשה על הרמב"ם והראב"ד מהראיה זו. אבל נ"ל בס"ד ליישבם דהם סברו הפשט בגמ' חגיגה כך דבמקואות פרק א' משנה ז' איתא למעלה מהן מעיין שמימיו מועטין כו' ועי' בב"י סי' הנ"ל מה שהביא בשם המרי"ק בזה ותראה דממשנה זו מוכח דכשיש מעיין שמימיו מועטין ומחובר אצלו נהר שג"כ מימיו מועטין צריך להיות בהנהר מ' סאה לטבול בו ובמעיין סגי בכל שהוא לפום שי' הרמב"ם והראב"ד וא"כ י"ל דעל משנה זו כיוון רבא והכי קאמר דכשנאמר דלא בעינן כשפופרת הנוד א"כ קשה מדוע צריך בהנהר הנ"ל מ' סאה הלא מחובר למעיין נהי דבמעיין ג"כ ליכא מ' סאה הלא ארעא כולה חלחולי מחלחלא ודו"ק, ועי' באשכול הלכות מקואות אות נ' שג"כ סובר כשיטת הרמב"ם ועל הראי' של הר"י כתב וז"ל ויש להשיב דכמה מימות יש בקרקע שאינם ממעיין עכ"ל וא"כ באמת דברי הרא"ש שכ' על הראיה של הר"י שאין להשיב צ"ע דמה יענה על התשובה של האשכול וגם על הראי' שהביא הר"ת הנ"ל השיב האשכול בכמה אופנים וא"כ גם התי"ט צ"ע, ולהל' פסקינן בש"ע ריש סי' ר"א כשי' הר"י כמו שפסק רבינו והשאר פרטי דינים שכ' רבינו עי' רמב"ם הל' מקואות ולהלכה טוש"ע שם: