ברית משה, מצות עשה רמח:ח
ברית משה · Brit Moshe, Positive Commandments 248:8
Open in the reader →1אבל לכאורה צריך להבין מדוע הביא רבינו את הבריי' זו כאן בסיומא דתרי"ג מצות בשלמא הרמב"ם הביאה שפיר בהל' מעילה כיון דשייכה לשם וא"כ גם רבינו הי' לו להביאה בהל' מעילה לעיל במ"ע ר"י מדוע המתין עמה עד כאן, ונ"ל בס"ד דרבינו כיוון שלא יתעקש המתעקש לומר דהתרי"ג מצות אינם אלא המצות שכליות ולא החוקי' כי החוקי' אינם חשובים כהמצות שכליות למנותם בין התרי"ג מצות ורבינו באמת מנה גם החוקים ע"כ הביא רבינו בסיומא דתרי"ג מצות את הבריי' זו לאפוקי מטעות זה ולהוכיח דגם החוקים חשובים כהשכליות כמובן. או י"ל דלפמ"ש האו"ח ז"ל על הפסוק של הבריי' זו בפ' אחרי פרשה י"ח פ"ד וז"ל עוד ירצה ע"ד מ"ש התנא האלקי הרשב"י ע"ה כי רמ"ח איברי האדם ושס"ה גידיו הם כנגד מ"ע ול"ת ובעשות האדם מצוה באותו אבר שנעשית המצוה שורה בו שם הוי"ה ית' כי המצוה הוא אותיות שם הוי"ה חציו מגולה והוא סוד עלמא דאתגליא וחציו מכוסה סוד עלמא דאתכסיא כי אותיות מ"צ בא"ת ב"ש הם י"ה ודבר ידוע הוא כי הקב"ה הוא שמו ושמו הוא בסוד אמרו ד' אחד ושמו אחד הראת לדעת כי בעשות המצוה נעשה האדם מרכבה לשכינה ומתהלך ד' בתוכו וז"א ללכת בהם וחזר ופי' מי הוא ההולך בהם ואמר אני ד' כאילו אמר ללכת אני ד' בהם והוא סוד ושכנתי בתוכם וכפ"ז ירצה אומרו בהם כפשטה כי בעשיית המצוה נעשית ההכנה ללכת בה וזהו סוד אומרו והתהלכתי בתוככם ואתם הדבקים בד' אלקיכם עכ"ל נמצא דבפסוק זה מרומז הלימוד של עשיית התרי"ג מצות כמ"ש האו"ח ז"ל [וגם כפמ"ש מורי ז"ל הרב הגה"צ מו"ה יקותיאל יהודא ט"ב אבד"ק סיגוט יצ"ו בספרו ייטב לב על הפסוק דבריית' זו ג"כ מרומז בו הלימוד של עשיית התרי"ג מצות] וע"כ רצה רבינו להביאו כאן בסיומא דתרי"ג מצות וכיון שהברייתא זו שמדברת ג"כ מענין עשיית המצות הביאה את הפסוק זה ע"כ הביא רבינו את הברייתא זו כאן:
2או י"ל דרבינו ז"ל רצה לתרץ בזה שלא יהא קשה עליו דמדוע מנה גם הני מצות שאינן נוהגין בזמה"ז הלא תכלית מניין המצות כדי ללמוד אותם כהנ"ל מ"ע י"ב מחודש ב' ועיקר תכלית הלימוד להביא לידי מעשה כמאמר חז"ל גדול התלמוד שמביא לידי מעשה וכמ"ש הרמב"ן ז"ל פ' אחרי על הפסוק של הבריי' זו ולפי"ז לא היה צריך למנות אלא הני מצות שנוהגות בזמה"ז כמובן וכדי לתרץ את זה הביא רבינו את הברייתא זאת, דבפסוק של הבריי' זו פ' אחרי פרשה י"ח דמצינו עשייה במשפטים ושמירה בחוקים כדכתיב את משפטי תעשו ואת חקותי תשמרו ומהפסוק ה' שם למד הספרא ליתן שמירה ועשייה לחוקים ושמירה ועשייה למשפטים כמ"ש רש"י שם וכמו שמפרשו הברטנורה והמזרחי שם אבל לכאורה ק"ל מדוע לא כתיב בהפסוק ד' שמירה ועשייה בשניהם את משפטי וחקותי תעשו ותשמרו ואז לא הי' צריך תו הפסוק ה' ואח"כ מצאתי בקרבן אהרן ז"ל על הספרא שם שג"כ עמד על זה ומתרץ עי"ש, ולי"נ בס"ד לתרץ דלכאורה צריך להבין דמה הוא פירושו של תשמרו בשלמא תעשו י"ל דפירושו לעשות את המצות אבל תשמרו מה היא ותו אמאי באמת לא כתיב בפסוק ד' גם גבי חוקים תעשו ונ"ל דמלת תשמרו יש לפרש בתרי אנפין או לשון שמירה כמ"ש התרגום תטרון או תמתינו מלשון ואביו שמר וכ"כ הייטב לב סוף פ' אחרי והשתא לפי פירוש הא' אתא שפיר דעל דבר שירא האדם שלא יטלו ממנו שייך לשון שמירה וכיון דעל החוקי' השטן ואוה"ע משיבין עליהן ע"כ כתיב ואת חקותי תשמרו אבל במשפטים דליכא למיחש לזה ולא בעי שמירה ע"כ לא כתיב בהו תשמרו אלא תעשו אך יען דמצינו דלדבר שצריך שמירה יש מעלה יתירה דאפי' ספק ספיקא לא מהני בו כמ"ש הרמב"ן ריש חולין גבי תרומה דבעי שימור עי"ש וא"כ היה מקום לומר דהחוקים גדולי' מהמשפטי' ע"כ כתיב בהפסוק ה' שם שמירה ועשייה בתרווייהו כמ"ש המשכיל לדוד שם להורות דשוים הם אלא על הפשט זה עדיין נשארה קושייתינו הנ"ל דמדוע לא כתיב בהפסוק ד' שמירה ועשייה בתרווייהו, אבל לפי פי' הב' הנ"ל דתשמרו פירושו תמתינו באמת ל"ק מידי כיון די"ל הפשט בהפסוק ד' דבא ללמד את הדרך הלימוד לבזמה"ז דבמלת משפטים י"ל דנכללו כל המצות שכליות שנוהגים בזמה"ז ובמלת חוקים נכללו גם הני מצות שאינן נוהגין בזמה"ז כיון דעל הלימוד של הני מצות ג"כ השטן ואוה"ע משיבין דלא צריך וא"כ י"ל הפשט בהפסוק כך את משפטי תעשו כלו' המצות שכליו' שנוהגין בזמה"ז תלמדו ע"מ לעשות תיכף ואת חוקותי תשמרו כלומר והני מצות שאינן נוהגין בזמה"ז תלמדו ע"מ לשמור דהיינו להמתין עם עשייתן עד שיבא לידו וכשילמדם על כוונה זו מעלה עליו הכתוב כאלו עשאם כמאמר חז"ל כל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה אלא כל זה י"ל בהפסוק ד' כיון דלא כתיב שמירה ועשייה בתרווייהו ע"כ עכצ"ל הפשט כמו שכתבנו אבל בהפסוק ה' שם דכתיב שמירה ועשייה בתרווייהו באמת י"ל דקאי גם בזמן המקדש והפשט במלת ושמרתם כהפי' הא' הנ"ל וממילא ל"ק דמדוע לא כתיב בהפסוק ד' שמירה ועשייה בתרווייהו כיון דבהפסוק ד' רצה להורות דרך הלימוד לבזמה"ז ולפי"ז שפיר מנה רבינו גם הני מצות שאינן נוהגין בזמה"ז ויען כי הקוטב של פשטינו הנ"ל הדרשה דברייתא זו ע"כ הביאה רבינו כאן ודו"ק: