ברית משה, מצות עשה כח:ב
ברית משה · Brit Moshe, Positive Commandments 28:2
Open in the reader →1אבל אח"כ ראיתי ברמזי המצות דריש הרמב"ם דמדע רמז מ"ע רט"ו שכ' וז"ל למול את הבן שנ' וביום השמיני ימול וגו' עכ"ל נראה בפי' דסובר דצווי האב למול את בנו מביום השמיני ילפינן אבל לכאורה ק"ל דבסה"מ כתב וז"ל מצוה רט"ו היא שצונו למול את הבן והוא אמרו יתעלה לאברהם המול לכם כל זכר וכתיב בתורה שהוא בכרת מי שמבטל מצוה זו כו' עכ"ל [ונ"ל דכוונתו שאם הוא בעצמו מבטל כשיגדל חייב כרת דעל צווי האב ליכא כרת כמ"ש בחיבורו הל' הנ"ל וזה פשוט] וכיון שרמזיו דריש הרמב"ם דמדע עשה הרמב"ם כפי הסה"מ שלו א"כ היכי כתב ברמזיו שצווי האב ילפינן מביום השמיני הלא זה סתירה למ"ש בסה"מ דילפינן מהמול לכם כל זכר [הן אמת דעל הסה"מ ג"כ קשה מהגמ' דקידושין הנ"ל ומזה אדבר לקמן בס"ד] אבל ראיתי בכ"מ ז"ל ריש הל' מילה שכ' וז"ל במניין המצות כתב רבינו סי' רט"ו למול את הבן שנאמר וביום השמיני וגו' וצריך טעם למה לא מנה מצות הרב למול את עבדיו עכ"ל וכתב המעשה רוקח ז"ל ע"ז דבסה"מ שלפנינו ליתא כמ"ש הכ"מ ועל גוף הקושיא של הכ"מ מתרץ דאין הפשט במ"ש הסה"מ למול את הבן דקאי על האב אלא בדרך כלל קאמר וקאי על כל ישראל וגם על האדון וגם מתרץ בזה את קושייתינו הנ"ל דמדוע לא נקט הסה"מ את הפסוק דגמ' דקידושין עי"ש אבל במשרת משה על הרמב"ם שם ראיתי שלא נראה לו תירוצו של המ"ר וגם עי' במרכבת המשנה ספרדי מ"ש על הכ"מ זה, יוצא לנו מהנ"ל דלפי גירסת הכ"מ בסה"מ באמת ל"ק הסתירה שהקשינו מרמזיו כיון שגם בסה"מ מביום השמיני יליף צווי האב אלא כל זה י"ל כפי הבנת המעשה רוקח בקושית הכ"מ אבל כשאני לעצמי נ"ל בס"ד דלא על הסה"מ הקשה הכ"מ אלא עמ"ש הרמב"ם ברמזיו הנ"ל הן אמת שגם על הסה"מ קשה קושיתו אבל הכ"מ לא הקשה רק על רמזיו וע"כ ל"כ הכ"מ בסה"מ כתב כו' כדרכו לכתוב בכ"מ כשהזכיר את הסה"מ עי' פ"א מהל' תפלה הל"א שכ' וז"ל וכתב הרב בסה"מ ובהלכות אישות פ"א הל"ב כתב וז"ל וממ"ש בסה"מ כו' עי"ש וכיון שכאן כתב הכ"מ במניין המצות כתב כו' מוכח בפי' שכיוון עמ"ש ברמזיו הנ"ל ולית דין צריך בשש וממילא לפי זה לא מוכח דלהכ"מ היה גירסא אחרת בסה"מ וא"כ אכתי קושייתינו הסתיר' הנ"ל במקומה עומדת דאפי' כשנ' הפשט גם ברמזיו כמ"ש המעשה רוקח בסה"מ ג"כ עדיין הסתירה הנ"ל קשה כמובן וצ"ע. אבל עכ"פ זה מוכח בפירוש מהרמב"ם ברמזיו דצווי האב למול את בנו ילפינן מביום השמיני נמצא לפי"ז אפי' כשנ' ברבינו את הט"ס הנ"ל עדיין קשה קושייתינו הנ"ל על הרמב"ם דמדוע לא נקט ברמזיו על צווי האב את הפסוק וימל אברהם דגמ' דקידושין הנ"ל ואח"כ ראיתי במרכבת המשנה על המכילתא פרשת בא פרשה י"ח אות ו' ד"ה והרי המילה שג"כ עמד על הרמב"ם בזה ומתרץ דבירושלמי דקידושין פ"ק הל' ז' באמת יליף צווי האב למול את בנו מביום השמיני ונקט הרמב"ם כהירושלמי וממילא לפי"ז תו ל"צ לעשות ט"ס ברבינו אלא י"ל שגם רבינו נקט כהירושלמי כמובן: