ברית משה, מצות עשה כט:ג
ברית משה · Brit Moshe, Positive Commandments 29:3
Open in the reader →1וע"כ נ"ל בס"ד דאפי' לפי' השני של רש"י ג"כ ל"ק עליהם די"ל דסברו דר' יוחנן סובר כתירוצו של רב פפא בפסחים שם דמתני' דע"פ אתיא כר' יהודא ובע"פ אפי' סמוך ג"כ אסור ועל קושיית הגמ' על רב פפא מבריי' לא יאכל אדם בע"ש ויו"ט מתשע שעות ולמעלה סובר ר' יוחנן כמר זוטרא שם דאמר מאן לימא לן דמתרצתא היא ול"ס כר' פנחס שם וכיון דבמתני' דפסחים סתם התנא כר' יהודא דלר' יוסי לפי תירוצו של רב פפא אפי' בע"פ ג"כ שרי לאכול] ע"כ סובר ר' יוחנן דהלכה כר' יהודא אע"ג דסובר בעירובין דף מ"ו דר' יהודא ור' יוסי הלכה כר' יוסי ועכ"ס בגיטין דאסור לקבוע סעודתא בע"ש, וזה ל"ק דהיכי יכלינן למימר דר' יוחנן סובר כתירוצו של רב פפא והל' כר' יהודא הלא בפסחי' שם איתא והאמר ר' ירמי' א"ר יוחנן והלכה כר' יוסי בע"ש אלמא דר' יוחנן סובר דבע"ש הל' כר' יוסי דע"ז י"ל דר' חייא בר אבא בגיטין שם דאמר משמיה דר' יוחנן באמת ל"ס כהא דר' ירמי' דפסחים אלא סובר דר' יוחנן סובר כר' יהודא וכתירוצו של רב פפא כיון דבלאו כל זה אי' בפסחים שם ואי תימא א"ר אבהו א"ר יוסי בר ר' חנינא וא"כ שפיר יכלינן למימר דר' חייא בר אבא בגיטין באמת סובר כמו שכתבנו, וגם נ"ל להביא ראי' דר' יוחנן סובר כתירוצו של רב פפא מהירושלמי פסחים פ"י הלכה א' דאי' שם מתניתא דר' יהודא דתני ע"ש מן המנחה ולמעלה לא יטעום אדם כלום עד שתחשך כדי שיכנס לשבת בתאוה דברי ר' יהודא ר' יוסי אומר אוכל והולך עד שעה שהוא משלים עכ"ל חזינן דהירושלמי סובר דמתני' ר' יהודא היא ולכאו' קשה על הירושלמי קושית הגמרא דבבלי דמאי אריא ע"פ אפי' שבתות נמי אעכצ"ל דהירושלמי סובר כתירוצו של רב פפא דבע"פ אפי' סמוך ג"כ אסור וע"כ נקטה המתני' ע"פ והא דלא אמר הירושלמי בפי' כן י"ל דסובר דממילא ידעינן את זה כיון דבמתני' איתא סמוך ובבריי' ליתא סמוך כמובן, וכיון שהוכחנו בס"ד דהירושלמי סובר כתירוצו של רב פפא ומרא דשמעתא דירושלמי ר' יוחנן הוא א"כ ממילא מוכח מהירו' דר' יוחנן סובר כתירוצו של רב פפא וע"כ שפיר יכלינן למימר דר' חייא בר אבא בגיטין שם גכ"ס בר' יוחנן כן וע"כ אוסר לקבוע סעודתא בע"ש מן המנחה ולמעלה, אבל לפי מה שמסיק הגמ' בפסחי' שם מכח הא דר' פנחס דמחוורתא כרב הונא עכצ"ל דסובר הגמרא דפסחים דהלכה כר' יוסי מחמת ראיות הרשב"ם הנ"ל וע"כ יפה פסקו רבינו והרשב"ם והתו' דלא כר' יוחנן כיון דהם פסקו כסתימת הגמרא דפסחים כמובן. וגם נ"ל בס"ד לתרץ בהנ"ל את קו' הקרבן נתנאל בגיטין שם שהניח בתימה על רבה דהו"ל למיחשב דמשום ד' מילי נחתי בעלי בתים מנכסיהון דגם את זה דקבעה סעודתא בע"ש הו"ל למיחשב אבל בהנ"ל מיושב שפיר די"ל דרבה באמת סובר דהל' כר' יוסי דבע"ש מותר לאכול ולקבוע סעודתא מן המנחה ולמעל' וכתירוצו של רב הונא הנ"ל וע"כ סובר רבה דל"ל דהאי משפחה דקבעה סעודתא בע"ש משום זה נעקרה אלא ע"כ דהיה שם איזה טעם אחר וע"כ לא חשיב רבה אלא ג' מילי וממילא לפי"ז מוכח דצ"ל כהפירוש השני של רש"י בגיטין שם כיון דלפי' הראשון נשארה קושית הק"נ ודו"ק: