ברית משה, מצות עשה מ:ג
ברית משה · Brit Moshe, Positive Commandments 40:3
Open in the reader →1וגם בש"ע סי' הנ"ל פסקינן כהמס"ס דז"ל המחבר אין נופלים על פניהם בכל חודש ניסן ואין אומרים צדקתך בשבת במנחה ואין מספידין בו ואין מתענין בו כו' אבל לכאו' ק"ל דהיאך כתב ואין מספידין בו דכוונתו על כל החודש הא המחבר בעצמו בב"י עמ"ש הטור בשם מ"כ דאין מתענין עד אחר א"ח והביא ראיה לזה ממס"ס כתב הב"י ע"ז וז"ל דאי אמרינן דטעמא דמס"ס משום דיצא רובו בקדושה אז ליכא ראי' ממס"ס שיהא אסור כל ניסן אלא על תענית אבל אז באמת מספידין אבל אי הוה אמרינן דטעמא שהוקם המשכן ושהקריבו הנשיאים לא סגיא אלא לשלא יתענו באותם ימים עצמם הוה אפשר לומר דמייתי שפיר ראי' ממס"ס להספד נמי על אותן ימים לבד שמאחר שכל אחד עשה ביומו יו"ט וממילא משמע דאסור נמי בהספד כ"כ הב"י וא"כ ק"ל דהיאך סתם בש"ע דאין מספידין כל ניסן ממנ"פ אי סובר כהפירוש הא' שכ' בב"י דמשום דיצא רובו בקדושה עשו כל החודש יו"ט א"כ ליכא ראי' על מספידין כלל כמ"ש בב"י ואי סובר כהפי' הב' שכ' בב"י אז ג"כ אינו אסור אלא עד אחר א"ח וא"כ היכי סתם בש"ע דאין מספידין כל החודש אלא על גוף הדין באמת ל"ק כיון דאנן זכינו להפי' האמיתי של המעשה רוקח הנ"ל במס"ס ע"כ שפיר אסור גם הספד כל החודש אבל המחבר דל"ס בב"י בכוונת המס"ס כהמעשה רוקח באמת קשה עליו כהנ"ל, אם לא שנאמר דהמחבר לעצמו באמת סובר כהמ"ר ובב"י דל"ס כוותיה צ"ל דל"כ אלא אליבא דהטור דבהטור עכצ"ל דל"ס כהמ"ר כיון דכתב דלא אסור בהספד ובתענית אלא עד אחר א"ח ואי הוה סובר הטור בהבנת המס"ס כהמ"ר אז נשארה עליו קושית הב"י דאמאי לא פסק דכל החודש אסור בהספד ובתענית ול"ל כתירוצו של הב"י משום דבטלה מגילת תענית ורק עד א"ח נהגו כבוד משום דכ"א עשה ביומו יו"ט כיון דלפי המ"ר גם אחר א"ח הוי יו"ט כמו קודם א"ח אעכצ"ל דהטור ל"ס בדעת המס"ס כהמ"ר ועכ"כ הב"י את פירושו בהבנת המס"ס כמ"ש אבל לעצמו באמת סובר הב"י כהמ"ר וע"כ שפיר פסק בש"ע דכל החודש אסור בהספד ובתענית וכמ"ש הב"י על קודם א"ח משום דיש סברא פסקינן כהמס"ס וכמ"ש הח"ס בתשובה הנ"ל כמובן: