ברית משה, מצות עשה מח:יא
ברית משה · Brit Moshe, Positive Commandments 48:11
Open in the reader →1וממילא לפי הנ"ל מוכח מהגמ' שההיקש הוי' ליציאה לא הוי אלא לענין שהבעל והאשה יכולים לעשות שליח אבל לא שגם השליח יכול לעשות שליח וא"כ י"ל שרבינו ג"כ סובר כהקדוש ואז צ"ל שגכ"ס הפשט בגמ' כמו שכתבנו אליבא דהקדוש וע"כ קאמר רבינו שפיר וזה למדנו ממקרא זה ויצאה והיתה כו' כוונתו דדוקא זה שהבעל והאשה יכולים לעשות שליח ילפינן ממקרא זה אבל לא שגם השליח עושה שליח ול"ק על רבינו קושיתינו הנ"ל וגם הרווחנו בס"ד דיש להקדוש חבר טוב בסברתו וכשתעי' היטב בדברינו תראה שכוונתי בס"ד לדעת אמיתי של רבינו בזה. ולהלכה הביא הרמ"א אה"ע סי' ל"ה סעיף ו' את שיטת התוס' רי"ד בשם י"א ראשונה ואת שיטת הקדוש בשם י"א אחרונה וכפי הכלל שבידינו דהיכא דאי' בש"ע י"א וי"א נקטינן כי"א אחרונה עי' י"מ כללי הש"ע אות י"ג נמצא לפי"ז פסק הרמ"א כהקדוש אבל המחבר שם סי' ל"ו סעיף ה' כתב וז"ל יש מי שאומר דשליח דקידושין אינו יכול למנות שליח דמילי נינהו ולא ממסרן לשליח עכ"ל ולפי פירושו של החמ"ח שם ס"ק ז' פסק גם המחבר כהקדוש אבל לפי פירושו של הב"ש שם ס"ק ד' פסק המחבר כהתו' רי"ד והרמ"א שם כתב על המחבר וז"ל ועי' לעיל סי' ל"ה סעיף ו' נתבאר עכ"ל ונ"ל דכוונתו כיון די"ל בהמחבר שני פירושים או כהחמ"ח או כהב"ש וכיון שהרמ"א רצה לגלות דאיזה פירוש הוא סובר בהמחבר ע"כ קאמר ועי' לעיל סי' ל"ה נתבאר כלומר כיון דשם פסק הרמ"א כהקדוש ממילא נתבאר משם שגם הוא סובר הפשט בהמחבר כהחמ"ח, וא"כ לכאורה קשה על המחבר והרמ"א דהיכי פסקו כהקדוש שהוא יחיד בשיטתו נגד התוספת רי"ד והריא"ז הנ"ל אבל לפי מה שכתבנו שגם רבינו סובר כהקדוש פסקם עולה יפה, ועי' לקמן מ"ע פ"ב בהלכות שלוחין שכתבנו שם קונטרס מיוחד בסוגי' דשליחות: