עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryברית משה

ברית משה, מצות עשה מח:יז

ברית משה · Brit Moshe, Positive Commandments 48:17

Open in the reader →

1ולפי שיטת הרהמ"ג והכ"מ בהלכה זו שם דסברו בהרמב"ם שגם בקידושי כסף אפי' לאחר התקנה השלוחים נעשים עדים י"ל הפשט במה שכתבו לפיכך כו' כך דהר"ן בסוגייתינו הביא בשם הרשב"א דאע"ג דלא בעינן בקידושין שיאמר אתם עדי אבל בעינן שיתן לה בפני עדים ממש אבל אם הכמין לה עדים אחורי הגדר ולא הרגישה בהם אע"פ שפשטה ידה וקבלה קידושין אינה מקודשת דאיכא למימר דמשום דמידע ידעה דהמקדש בלא עדים אין חוששין בקידושין קבלתן ורצתה לשחק בו והר"י מטראני על הרי"ף שם מסופק אם קבלה קידושין בפני שנים ונמצאו פסולין והיו שם עדים כשרים אחורי גדר שאינה יכולה לומר רצתה לשחק בו שהרי היא לא ידעה בפיסולן של עדים מה דינה עי"ש וא"כ הי' מקום לומר דכששני שלוחים מקדשים בלא עדים אחרים יכולה האשה לטעון כיון דלא ראתה עדים אחרים והיא לא ידעה דשלוחים נעשים עדים רצתה לשחק בהם ולא קבלה לשם קידושין הן אמת דכשלא טוענת כך אלא אדרבא אומרת שקבלה לשם קידושין בודאי מקודשת כיון דשלוחים נעשים עדים אבל כשהיא טוענת שרצתה לשחק כיון דלא ידעה דשלוחים נעשים עדים אינה מקודשת, אבל באמת זה אא"ל כיון דפסקינן דשלוחים נעשים עדים א"כ שוב אין לנו לטענתה כלום דאל"כ גם כשמקדש בפני שני עדים כשרים ג"כ יכולה לטעון שהיא סוברת שהם פסולים ורצתה לשחק אעכצ"ל כיון שהם עדים כשרים מה"ת שוב אין לנו לטענתה כלום כמ"כ נמי כיון דהלכה דשלוחים נעשים עדים שוב אין לנו לטענתה כלום, וא"כ י"ל דלזה כיוונו רבינו והרמב"ם במה שכתבו לפיכך כו' כלומר כיון דפסקינן דשליח נעשה עד לפיכך אם עשה שני שלוחים כו' הן הן שלוחיו והן והן עדי הקידושין אבל עדיין איכא למיטעי דאת זה לא אמרינן אלא דוקא כשהאשה אינה טוענת שרצתה לשחק אבל כשטוענת שרצתה לשחק באמת אינה מקודשת וצריך לקדשה בפני שנים אחרים ע"כ מסיימו רבינו והרמב"ם ואין צריכין לקדשה לו בפני שנים אחרים דזה לכאורה מיותר כיון שכבר כתבו והן הן עדי הקידושין אבל בהנ"ל מובן שפיר וא"כ קאי לפיכך כו' שכתבו על ואין צריכין לקדשה לו בפני שנים אחרים שכתבו אח"כ והכי פירושו לפיכך כלומר כיון דפסקינן דשנ"ע ע"כ אין צריכין לקדשה לו בפני שנים אחרים דכיון דפסקינן דשנ"ע שוב לא משגחינן על טענתה כלום כהנ"ל, וגם י"ל דלמדו את זה מר' נחמן דא' בקידושין ובגירושין ובממון שלוחים נעשים עדים ועביד הגמרא צריכותא דאי אשמעינן בקידושין משום דלמיסרה קאתי אבל גירושין ניחש שמא עיניו נתן בה ואי אשמעינן גירושין משום דאיתתא לבי תרי לא חזיא אבל ממונא אימא הני מיפלג פלגי צריכא ולכאו' קשה להיפך מדוע לא אמר ר' נחמן בממון וממילא הוה ידעינן בגירושין וקידושין אלא על גירושין איכא למימר ניחש שמא עיניו נתן בה אבל יאמר בממון וגירושין וממילא ידעינן בקידושין אעכצ"ל דאי לא הוה אמר בקידושין אז הוה יכלינן למימר נהי דילפינן קידושין מגירושין וממון זה דוקא כשלא טוענת כהנ"ל אבל כשטוענת באמת לא הוה ידעינן מגירושין וממון דמקודשת ע"כ א"ר נחמן בפי' גם בקידושין דהן הן שלוחיו והן הן עידיו להורות דאפי' כשטוענת שרצתה לשחק לא משגחינן בה והוי מקודשת גמירא ודו"ק: