ברית משה, מצות עשה מח:כו
ברית משה · Brit Moshe, Positive Commandments 48:26
Open in the reader →1אבל לכאו' ק"ל על שי' התוס' הנ"ל ממ"ש התוס' בסוגייתינו ד"ה מי ששנה זו ל"ש זו שהקשה דאמאי לא נקט ברישא רבותא טפי דאפי' כשהיא ברשות הבעל על האב להביא ראי' לר' יהושע ותי' בשם הרשב"א דדוקא נקט הכי דכי היכי דפליגי רישא וסיפא בפלוגתא דר"ג ור' יהושע ה"נ פליגי בהכי דתנא דרישא סבר דדוקא עודה בבית אבי' צריך להביא ראי' אבל נכנסה לרשות הבעל אין צריך להביא ראי' דאפי' יביא הבעל עדים דעד שלא נתארסה היו בה מומין הללו כיון שנשאה חזקה אין אדם שותה בכוס אא"כ בדקו והאי ראה ונתפייס כו' עי"ש, ולכאו' ק"ל הלא בעודה בבית אבי' ג"כ ראה ונתפייס אעכצ"ל דהתנא דמתניתין דיבר ממומין שאינן נבדקין ע"י מרחץ כגון ריח הפה ונכפה הקבוע לו זמן כמ"ש התו' שם ד"ה אבל במומין וא"כ קשה היכי קא' הרשב"א דלהתנא דרישא כשנכנסה לרשות הבעל לא מועיל עדים משום חזקה אין אדם שותה בכוס כו' הלא אינו יכול לבדוק מומין הללו אעכצ"ל דהרשב"א סובר כהמרדכי דאפי' במומין שבגלוי כל זמן שלא נכנסה לרשות הבעל לא אמרינן דראה ונתפייס וע"כ מתרץ הרשב"א שפיר דלעולם איירי התנא דמתני' במומין שבגלוי ומשו"ה כשעודה בבית אביה על האב להביא ראי' משום דלא אמרינן כשעודה בבית אבי' דראה ונתפייס כמ"ש המרדכי אבל כשנכנסה לרשות הבעל אפי' כשהביא הבעל עדים אינו מועיל משום דאמרינן דראה ונתפייס כן צריך לפרש את דברי התו' כמובן, וא"כ לכאו' יש סתירה מהתוס' זה על מ"ש התוס' בד"ה אבל במומין שבד"ה אבל כתב התו' בשם הרשב"א דלא כהמרדכי כהנ"ל מחודש כ"ד ובד"ה מי ששנה זו כתב התו' בשם הרשב"א דסובר כהמרדכי אלא ע"ז י"ל דהתוס' בד"ה אבל כתב בשם הרשב"א דלא כהמרדכי אליבא דרבנן ואת מ"ש התוס' בד"ה מי ששנה זו בשם הרשב"א כתב אליבא דהתנא דרישא דאזיל אליבא דר' מאיר ואם באמת הי' כוונת התוס' כן אז לא הי' קשה על שיטת התוס' אלא להפנ"י בסוגיתינו שכ' דהתנא דרישא סובר כהחכמים עי"ש ותבין, אבל לכאו' ק"ל מהגמ' גופא על שיטת התו' דהגמ' הקשה שם על תירוצו של רבא דרישא כאן נמצא וכאן הי' ומשני משנתארסה משום דאיכא למימר חזקה אין אדם שותה בכוס כו' ולכאורה צריך להבין דמאיזה מומין דיבר' הגמ' אי דיבר' ממומין שבגלוי או ממומין שבסתר ויש לו קרובים ויש מרחץ אז אפי' כשעודה בבית אביה אמאי על האב להביא ראי' דאף דאמרינן כאן נמצא וכאן הי' הלא איכא למימר דראה ונתפייס אעכצ"ל דהגמ' לא דיבר' אלא ממומין שאין להם בדיקה כגון ריח הפה ונכפה א"כ היכי קאמר חזקה אין אדם כו' הלא אין יכול לבדוק מומין הללו אעכצ"ל דהגמ' סובר כהמרדכי ודיבר' ממומין שבגלוי ורישא דמתניתין כשעודה בבית אביה היינו טעמא דעל האב להביא ראי' משום דכשעודה בבית אביה לא אמרינן דראה ונתפייס אבל בסיפא כשהיא בבית בעלה אמרינן חזקה אין אדם שותה כו' וראה ונתפייס וא"כ קשה על שיטת התוס' הנ"ל הא מהגמ' גופא מכח כשיטת המרדכי, ואי"ל כיון דהגמרא אזיל שם אליבא דרבא שמתרץ רישא ר' יהושע וסיפא ר' גמליאל והרישא והסיפא שהקשה הגמרא אהדדי באמת ר' מאיר היא וע"כ נאמר דהגמרא אזיל שם אליבא דר"מ ואליבא דר"מ סובר הגמ' כהמרדכי וכמו שכתבנו לעיל אליבא דהתוס' והתוס' בד"ה אבל במומין נא' דלא קאמרי את שיטתם אלא אליבא דרבנן, דבאמת זה אא"ל חדא דהיכי יכלינן למימר דהשקלא וטריא של הגמרא אזלא אליבא דר"מ דלא כהלכתא כיון דהלכה כרבנן ועוד קושיית הגמ' מרישא לסיפא באמת אליבא דרבנן הקשה כיון דגם הרבנן מודים להדין של רישא והסיפא לר"מ דבעודה בבית אביה על האב להביא ראי' וכשהיא בבית בעלה על הבעל להביא ראי' כיון דהרבנן לא פליגי בזה על ר"מ אלא פלוגתתם במומין שבסתר ויש מרחץ כמ"ש התו' ד"ה וחכמים עי"ש וא"כ קשה על שי' התוס' כהנ"ל:
2וע"כ נ"ל בס"ד דמ"ש התוס' בד"ה אבל במומין כו' דמומין שבסתר כגון ריח הפה או נכפה אין להם בדיקה ע"י מרחץ אין כוונתם דאין להם בדיקה כלל אלא כוונתם שאין להן בדיקה במרחץ ע"י קרובים כיון שאין להן בדיקה בנקל וצריך לזה בדיקה ביותר ואין דרך לעשות במרחץ בדיקה כזו ע"י קרובים אם לא שגם היא יודעת מזה דבשלמא מומין שבגלוי או מומין שיכול לבדוק במרחץ מומין אלו אפשר לבדוק באופן שהיא לא יודעת מזה דכשהן רוחצין ורואין זה את זה ערום יכולין לבדוק אותה בלא ידיעתה אבל ריח הפה או שאר מומין כזה א"א לבדוק בלי ידיעתה ובדיקה כזו אין הבעל עושה אלא כשרוצה לשתות מן הכוס וע"כ קאמר הגמ' שפיר חזקה אין אדם שותה בכוס כו' כמובן, או י"ל דהתו' סובר שהבדיקה של חזקה דאין אדם שותה בכוס אא"כ בדקה פירושו שהוא בעצמו בדקה כמ"ש המרי"ק שורש ק"ה וא"כ הוי חזקה זו באמת על כל המומין אלא חזקה זו סובר התוס' לא אמרינן אלא כשנכנסה לרשות הבעל כמ"ש התו' ד"ה מי ששנה זו כהנ"ל וסובר התוס' דלחזקה זו ליכא שום שייכות עם מה דאמרינן על מומין שבגלוי או על מומין שיש להם בדיקה במרחץ שראה ונתפייס, דחזקה שבדקה בקרובות או במומין שבגלוי דאמרינן שראה ונתפייס סובר התו' דאמרינן אפי' כשהיא בבית אביה אבל חזקה דאין אדם שותה בכוס כו' סובר התו' דלא אמרינן אלא כשנישאת ועי' ביד המלך פכ"ה מהל' אישות שג"כ מחלק בין חזקות הללו אלא הוא האריך בענין אחר אבל משם תבין היטב את דברינו וא"כ ממילא ל"ק על התו' מהגמ' מידי וגם מהתו' ד"ה מי ששנה זו ליכא שום סתירה ול"צ למימר דהתנא דרישא סובר כר"מ אלא י"ל כמ"ש הפנ"י הנ"ל אלא התו' והמרדכי בזה פליגי המרדכי סובר דכמו דלא אמרינן חזקה אין אדם שותה בכוס כו' אלא כשנכנסה לרשות הבעל כמ"כ נמי לא אמרי' החזקה שבדקה בקרוביו כשיש מרחץ או במומין שבגלוי דראה ונתפייס אלא כשנכנסה לרשות הבעל והתו' סובר כהנ"ל ורבי' והרמב"ם לפי הנ"ל י"ל דסברו ג"כ כשי' התו' ודו"ק: