ברית משה, מצות עשה מח:כז
ברית משה · Brit Moshe, Positive Commandments 48:27
Open in the reader →1ומ"ש רבינו אח"כ כיצד היה מרחץ בעיר והי' לו קרובים אינו יכול לומר לא ידעתי מומין אלו כו', הרמב"ם הלכו' אישות פכ"ה הל"ג הביא בשם הגאונים דסברי דאפי' הי' גר בעיר שאין לו קרוב כלל אם יש שם מרחץ אינו יכול לטעון שא"א שלא יהי' לו רעים ואמר לאחד מרעיו שתבדוק לו אשתו או אחותו את פלונית אבל הרמב"ם חולק עליהם וסובר דאם גר בעיר שאין לו קרובי' אז אפי' יש מרחץ יכול לטעון עי"ש ומדכ' רבינו קרובים דוקא ולא קא' או מיודעיו נראה דסובר כהרמב"ם, אבל המגלת ספר כתב שרבינו סובר כהגאונים וראייתו מדכ' רבינו אח"כ ואם אין שם מרחץ טוען במומין שבסתר ובהרמב"ם בהלכה ב' שם אי' ואם אין שם מרחץ או שלא הי' לו קרובים ומדל"כ רבינו ג"כ או שלא היה לו קרובים הוכיח המג"ס מזה דסובר כהגאוני' דבמומין שבסתר לא תליא אלא במרחץ עי"ש, אבל לכאו' ק"ל על המג"ס דלפי דבריו קשה על רבינו דמתחלה כתב כיצד הי' מרחץ בעיר והיה לו קרובים נר' מזה דסובר דתרתי בעינן שלא יכול לטעון על מומין שבסתר ואח"כ כתב ואם אין שם מרחץ טוען במומין שבסתר נראה דסובר דבמרחץ גרידא סגיא וא"כ סותר את לימודו, וע"כ נ"ל בס"ד דרבינו באמת סובר כהרמב"ם כמו שנר' מתחלת דבריו ומה שהשמיט אח"כ או שלא היו לו קרובים י"ל דסמך עמ"ש אח"כ בתר דכתב דבר ידוע הוא שאין דין זה אלא באותן המקומות כו' וז"ל והוא שלא הי' שם מרחץ בעיר ושלא היה לו קרובים לבדוק בה כו' דזה נראה בעליל דכוונת רבינו במ"ש ושלא היה לו קרובים דפירושו או שהי' שם מרחץ אלא שלא הי' לו קרובים לבדוק בה דאי"ל דכוונתו דאפי' כשלא הי' שם מרחץ צריך ג"כ שלא יהי' לו קרובים בעיר דכיון דכשהי' לו קרובים אז אמרינן דבדקה ע"י קרובותיו אפי' שלא במרחץ כיון דקאי רבינו שם על מומין שבגלוי אלא שדרכה להתכסות עצמה בשוק אבל בביתה לא מתכסיא וע"כ אם הי' לו קרובים בעיר בודאי הי' שולח אצלה איזה קרובה לראות בערמה אם אין לה מום שבגלוי ועכ"כ רבינו דצריך להיות גם התנאי שלא היה לו קרובים בעיר, ואם באמת היה הפשט ברבינו כן אז לא הי' ראיה מכאן דסובר כהרמב"ם כיון די"ל דדוקא בדיקה זו שצריך להיות בביתה את זה א"א לעשות אלא ע"י קרובים וגם הגאונים י"ל דמודים לזה אבל בדיקת מומין שבסתר במרחץ כיון דשם ערומים הם י"ל דגם רבינו סובר כהגאוני' שהבדיקה זו יכול להיות גם ע"י מיודעיו ואפשר דהמג"ס באמת הי' לומד בכוונת רבינו כך וע"כ כתב כמו שכתב, אבל באמת זה אא"ל דא"כ היה לו לרבינו להביא את שיטת הגאונים ולומר בהם את הדין זה דבדיקה כהנ"ל גם הגאונים מודים שלא יכול להיות אלא ע"י קרובים כיון שהוא חידוש גדול שיש אופן שגם הגאונים מודים להרמב"ם ומדלא הביא רבינו את הגאונים כלל ובתחלת דבריו כתב והי' לו קרובים ע"כ מוכח דסובר כהרמב"ם וא"כ עכצ"ל הפשט ברבינו במ"ש ושלא הי' לו קרובים כמו שכתבנו. וגם נ"ל בס"ד להביא ראי' לפשטינו מהמרדכי דסוגייתינו סימן קצ"ח שהעתיק את לשון רבינו מד"ה הא דאמרת עד ד"ה הרי זה טוען אף במומין שבגלוי אם אין מרחץ בעיר והשמיט המרדכי ולא העתיק את התנאי השני שכ' רבינו בדין זה ושלא היה לו קרובים לבדוק בה א"כ מוכח מזה בפי' דהמרדכי ג"כ סובר הפשט ברבינו כמו שכתבנו וע"כ סגיא ליה במה שהעתיק אם אין מרחץ בעיר כיון דכשליכא מרחץ אז תו ליכא למימר שבדקה ע"י קרובותיו אבל אם נאמר דסובר הפשט ברבינו כפשטינו הב' שכתבנו אליבא דהמג"ס אז היה קשה על המרדכי דמדוע לא העתיק גם את התנאי שלא יהי' לו קרובים בעיר כיון דכשיש לו קרובים אז אף דליכא מרחץ ג"כ אמרינן שבדקה ע"י קרוביו בביתה כהנ"ל אע"כ מוכח דהמרדכי סובר ברבינו כפשטינו הראשון כמובן, וגם יש ליישב בהנ"ל מה שדקדקנו בהמרדכי דמדוע הביא את הדין זה בשם רבינו דוקא הלא גם הרמב"ם והרא"ש סברו כן אבל בהנ"ל מיושב בס"ד שפיר די"ל דאגב רצה המרדכי להודיענו הפשט ברבינו כדי להורות ע"י פשט זה שגם רבינו סובר כהרמב"ם כמובן, וגם ראיתי אח"כ בדינא דחיי שכ' ג"כ שרבינו סובר כהרמב"ם אלא הוא הקשה על השיטה זו וז"ל דאי כסברת הרמב"ם ז"ל דבקרובותיו בקרובות ממש קאמר אבל היכא דאין לו קרובות יכול לטעון כי היכי דמפלגי רבנן בין יש מרחץ באותה העיר לאין מרחץ ליפלגי נמי בין יש לה קרובות לאין לה קרובות ולא שסתמו הדבר ואמרו במצא במומין שבסתר אבל במומין שבגלוי אינו יכול' לטעון ואם יש מרחץ באותה העיר אפי' במומין שבסתר אינו יכול לטעון מפני שבודקה בקרובותיו ומשמע דהאי טעמא שבדקה בקרובותיו אינו זז ממקומו ולפי דברי הרמב"ם זז ממקומו שהרי אפשר שיהי' גר בארץ נכריה ואין לו קרובים והי' להם לומר אפי' במומין שבסתר אינו יכול לטעון אם יש לו קרובות מפני שבודקה בקרובותיו אלא ודאי עיקרא דמלתא כדברי הגאונים ז"ל וטענות הרמב"ם אינם טענות דכשאין לו קרובים ורוצה לקחת אשה מוציא כל מה שיש בלבו לאוהביו וחביריו כדי לבדקה וסומך עליהם יותר מקרוביו דטוב שכן קרוב מאח רחוק עכ"ל וכיון דרבינו גכ"ס כהרמב"ם א"כ גם עליו קשה קושית הדד"ח: