ברית משה, מצות עשה מח:כח
ברית משה · Brit Moshe, Positive Commandments 48:28
Open in the reader →1אבל נ"ל בס"ד לתרצם בהקדים מה שכתבנו על הרהמ"ג הלכ' אישות פכ"ה הל"ג שכ" על שי' הגאונים והרמב"ם וז"ל גם בזה אין ראי' מן הגמ' לא לדעת מקצת הגאונים ולא לדעת רבינו ובסברה הם חולקי' עכ"ל אבל לי"נ בס"ד דלא בסברה חולקים אלא לכל אחד יש ראיה לשיטתו מהגמרא דלהגאונים י"ל דסברו כמ"ש הדד"ח הנ"ל וא"כ יש להם ראי' ממתני' דקרובי' לאו דוקא ורבינו והרמב"ם י"ל דלמדו את שיטתם ג"כ ממתניתן דהיה קשה להם דלפי שי' הגאונים דבמומין שבסתר לא תליא אלא במרחץ ואם יש מרחץ לעולם אינו יכול לטעון א"כ הוי מומין שבסתר כשיש מרחץ דומין ממש למומין שבגלוי דבמומין שבגלוי לעולם אינו יכול לטעון וגם במומין שבסתר כשיש מרחץ הדין כן א"כ מדוע לא נקט התנא במתני' מומין שבגלוי ומומין שבסתר ויש מרחץ בחדא בבא למה מחלק וקאמר אבל במומין שבגלוי אינו יכול לטעון ואם יש מרחץ באותה העיר אף מומין שבסתר אינו יכול לטעון מפני שהוא בודקה בקרובותיו למה נקט שני פעמים אינו יכול לטעון מדוע ל"ק בקיצור אבל במומין שבגלוי או כשיש מרחץ באותה העיר אף במומין שבסתר אינו יכול לטעון אעכצ"ל דמש"ה לא נקט בחדא בבא כיון דלא שוה דינם דבמומין שבגלוי לעולם אינו יכול לטעון אבל במומין שבסתר אף שיש מרחץ לא לעולם אינו יכול לטעון אלא דוקא היכא דאית ליה קרובים בעיר והא דלא קאמר התנא בפי' דהיכא דלית ליה קרובים יכול לטעון כמו שהקשה הדד"ח הנ"ל ע"ז י"ל דהתנא סמך דממילא ידעינן א"ז מדלא עירביניהו התנא ותני בחדא בבא כן י"ל דסברו רבינו והרמב"ם ול"ק עליהם קושי' הדד"ח הנ"ל כמובן, אבל הגאונים י"ל דסברו כמ"ש התוס' שם דף ע"ה ע"א ד"ה וחכמים שגם ר' מאיר מודה במומין שבגלוי דאינו יכול לטעון ולא פליג ר"מ אלא במומין שבסתר ויש מרחץ וא"כ י"ל דמשו"ה לא עירבינהו התנא להורות בזה דפירוש' דאינו יכול לטעון בתרא לא הוי כפירושא דאינו יכול לטעון קמא דפירושא דאינו יכול לטעון קמא דלכ"ע אפי' לר"מ אינו יכול לטעון ופירושא דאינו יכול לטעון בתרא דדוקא לחכמים אינו יכול לטעון וא"כ יש לכל אחד מהשני שיטות מקור מהגמ' ודו"ק. ולענין הל' הרא"ש והטור אה"ע סי' ל"ט פסקו כהגאונים והמחבר סי' קי"ז פסק כרבינו והרמב"ם והרמ"א שם הביא את שיטת הגאונים בשם יש אומרי' ובסי' ל"ט נראה דפסק כהגאוני' מדכ' בסעיף ד' ואם יש מרחץ בעיר כו' ומדלא דיבר מקרובים אלא ממרחץ ע"כ מוכח דפסק כהגאונים וכ"פ הלבוש שם וגם הדד"ח פסק כן וכתב שהריא"ז פסק ג"כ כן וא"כ ממילא כן הלכה: