ברית משה, מצות עשה מח:לא
ברית משה · Brit Moshe, Positive Commandments 48:31
Open in the reader →1היו (ו) בה מומין שאפשר שנולדו אחר האירוסין כו', כ"כ גם הרמב"ם ז"ל הל' אישות פכ"ה הל' ד' והמחבר אה"ע סי' קי"ז ומקורם ממשנה דכתובות דף ע"ה היו בה מומין ועודה בבית אביה האב צריך להביא ראי' שמשנתארסה היו בה מומין הללו ונסתחפה שדהו נכנסה לרשות הבעל הבעל צריך להביא ראיה כו' והקשה הגמרא מרישא לסיפא ומשני ג' תירוצי' וחד מנהון תירוצו של רבא רישא כאן נמצאו וכאן היו סיפא נמי כאן נמצאו וכאן היו פרש"י ז"ל וז"ל רבא מהדר לאוקמי כולה כר"ג דאוקמינן הלכתא כוותי' בפ"ק לעולם חזקה דגופא עדיף ורישא טעמא משום דכיון דבבית אביה נמצאו המומין איתרע חזקיה דאב דאיכא למימר כאן היו קודם אירוסין כו' עכ"ל ומרבינו והרמב"ם ז"ל נראה דפסקו כאוקימתא דרבא וכ"כ הרהמ"ג ז"ל אליבא דהרמב"ם וגם כתב שהרי"ף ז"ל ג"כ פסק כן מדהביא את המשנה כפשטה עי"ש וכיון דכ' הרהמ"ג דפסקו כרבא עכצ"ל דסברו דיש חילוק לדינא בין אוקימתא דרבא לאוקימת' דרב אשי והחילוק דלרב אשי דוקא בנערה כיון דכתובתה לאביה ע"כ אמרינן דאם היא בבית אביה על האב להביא ראי' ואף שטוען האב ברי משום דאמרינן דחזקת הגוף שלה לא מועיל לאביה כמו שכתב רש"י שם דף ע"ו ע"א בד"ה רב אשי דהוי כמנה לאבא בידך או כמ"ש הרמב"ן והרשב"א מובא בהרהמ"ג שם דרב אשי מוקי המתני' כשהאב טוען שמא וע"כ בנערה על האב להביא ראי' משום דברי שלה לא מועיל לאבי' אבל בבוגרת דכתובתה לעצמה באמת סובר רב אשי דאפי' כשהיא ברשות אבי' על הבעל להביא ראי' בין לשיטת רש"י בין לשיטות הרמב"ן והרשב"א הנ"ל משום דהוי כמנה לי בידך אבל לרבא אין חילוק בין נערה לבוגרת אלא החילוק ברשותן אם היא ברשות האב או ברשות הבעל, וא"כ לפי"ז כיון דסובר הרהמ"ג דהם סברו דיש חילוק בין רבא לרב אשי לדינא כמו שכתבנו א"כ קשה היכי כתב הרהמ"ג דפסקו כרבא הלא קשה עליהם דהיאך פסקו כרבא נגד רב אשי וגם בדינא דחיי ראיתי שעמד על הרהמ"ג בזה וכתב שרבינו והרי"ף והרמב"ם באמת סברו כשיטת הרא"ש בסוגייתינו דאין חילוק לדינא בין אוקימתא דרבא לאוקימתא דרב אשי דגם רבא מודה לרב אשי דדוקא בנערה כשהיא בבית אבי' על האב להביא ראי' אבל בבוגרת אפי' כשהיא בבית אבי' על הבעל להביא ראי' דכיון דאז הכתובה לעצמה אף שהיא ברשות אביה דהיינו שהיא ארוסה אפי"ה הוי כרשות הבעל ועל הבעל להביא ראיה וזה ל"ק דא"כ אמאי לא מחלקו רבינו והרמב"ם בין נערה לבוגרת די"ל דסברו דזה מעצמו מובן כיון דכשהיא בוגרת אז תו ליכא לחלק בין רשות האב לרשות הבעל וכיון דרבינו והרמב"ם מחלקו ברשותן ממילא מעצמו מובן דבנערה איירו וכיון דליכא חילוק בין אוקימתא דרבא לאוקימתא דרב אשי ע"כ נקטו כאוקימת' דרבא שהיא יותר מתיישב' על הדעת כ"כ הדד"ח עי"ש, אבל עדיין צריך תבלין דכיון דסוף סוף גם בלשון האוקימתא ג"כ הי' להם למינקט כרב אשי משום הכלל דכרב אשי פסקינן בכל מילי נגד רבא אם לא שיש איזה טעם הגון לזה שיהא נפ"מ גם אליבא דרב אשי אז שרי למינקט דלא כוותיה כמו שאכתוב לקמן בס"ד אבל בסתם באמת כרב אשי פסקינן וא"כ עדיין טעמא בעי דאמאי לא נקטו את האוקימתא דרב אשי: