ברית משה, מצות עשה נח:א
ברית משה · Brit Moshe, Positive Commandments 58:1
Open in the reader →1מ"ע (א) שיהו הכהנים מטמאין לקרוביהם כשאר ישראל כו'. גם ברמזיו ובקיצור הסמ"ג שלו כתב כשאר ישראל ואפשר שכיוון בזה למ"ש רש"י ז"ל בברכות דף כ' ע"א ד"ה שב ואל תעשה שאני וז"ל דמעיקרא כשנתן ל"ת דטומאה לא על מת מצוה נכתב כשם שלא נכתב על הקרובים כו' עכ"ל ומדגמר רש"י מת מצוה מטומאת קרובים נראה דזה היה פשיטא לרש"י דבקרובים לא מטעם דחייה הוא אלא מטעם שלא נכתב הל"ת על הקרובים אבל לכאורה מדוע היה יותר פשיטא ליה בקרובים מבמת מצוה, ונ"ל בס"ד דהי' קשה לרש"י דאי נא' דבקרובים מטעם דחייה היא קשה על ר' ישמעאל דקאמר דלה יטמא רשות היכי יטמא ויעבור על הל"ת בשלמא כשאמרינן דלה יטמא מצוה שפיר מטמא דאתי עשה ודחי ל"ת אבל על ר' ישמעאל קשה אעכצ"ל לר' ישמעאל דבקרובים לא מטעם דחי' היא אלא כמ"ש רש"י כמ"כ נמי צ"ל לר"ע דלומר דבאמת בזה פליגי זה לא מסתבר ותו א"כ מה קא' הגמ' סוטה דף ג' ע"א ור"ע מכי אם לשארו נפקא לה יטמא ל"ל לחובה נראה דאי לאו כ"א לשארו גם ר"ע הי' סובר דלה יטמא רשות הלא אליבא דר"ע ל"ל כן אעכ"מ דלא פליגי בזה אלא תרווייהו סברו דבקרובים לא מטעם דחייה היא וע"כ היה פשיטא לרש"י בקרובים, וא"כ ממילא שפיר י"ל דגם רבינו ז"ל משום כוונה זו כתב כשאר ישראל כוונתו דכמו דבישראל ליכא לאו דטומאה כלל כמ"כ נמי בטומאת קרובים דכהנים לא נאמר הלאו דטומאה כלל כמובן, ועל התוס' בברכות שם שחולק על רש"י וסובר דמטעם דחי' היא באמת צ"ל דסובר דר' ישמעאל ור"ע בזה פליגי ובגמ' דסוטה צ"ל דסובר התוס' דר"ע לדבריו דר' ישמעאל קאמר וגם קצת ראי' נ"ל לשיטת התוס' מדלא קאמר הגמ' בסוטה שם מ"ט דר"ע אלא מ"ט דר' ישמעאל ודו"ק: