ברית משה, מצות עשה סג:ג

1ופסוקת (ב) הגרגרת ברובה נחלקו האמוראים אם צריך רוב חללה כו'. על מה דאי' במשנה חולין מ"ב ע"א אלו טריפות בבהמה נקיבת הוושט ופסוקת הגרגרת ובבריי' שם דף מ"ד ע"א כמה פסוקת הגרגרת ברובה הביא הגמרא שם את מחלוקת האמוראים שכ' רבינו ז"ל והראש יוסף במשנה שם הביא בשם ת"ח ומהר"ם שיף שדקדקו דמדוע לא תני ניקב הושט נפסק הגרגרת כמו ניקב קרום של מוח ונ"ל בס"ד דלשי' הרמב"ם והרשב"א דלא פליג התנא דמתני' עם התנא דבי ר' ישמעאל דח"י טריפות נאמרו למ"מ ודלא כמ"ש התוס' דף מ"ג ע"א שם ד"ה הנך א"כ צ"ל גם לתנא דמתניתין דכל הנקובות לא חשבינן רק לחדא וכן הפסוקות כמו שמסיק הגמרא שם אליבא דתנא דבי ר' ישמעאל וכיון דהתנא דמתני' רצה לרמז את זה ע"כ קאמר אלו טריפות כו' נקיבת הוושט ופסוקת הגרגרת כלומר כל הנקובות שפרט אח"כ נכללים בנקובת הושט וכל הפסוקות נכללים בפסוקת הגרגרת ומה שחסר מהח"י טריפות נכלל בזה הכל כמובן:

2ועי' בצרור החיים ממורי הגאון הצדיק מו' שמואל שמעלקא זצ"ל שהביא בשם קושי' העולם דלרב אחא בר יעקב שם דף ל"ג דאין מזמנין נכרי על בני מעיים למה ליה לתנא למיתני פסוקת הגרגרת הלא מיד כשנשחט הקנה הויא הריאה כמאן דמנחה בדיקולא וכיון דפסוקת הגרגרת ברובה הו"ל ניטל הריאה וכבר חשיב במתני' שם ניקב הריאה א"כ מכ"ש ניטל כמ"ש התו' שם וממילא ידעינן דפסוקת הגרגרת טריפה עי"ש מה שתירץ בגודל חריפתו כדרכו אלא כדי להבין את הקושיא זו עדיין צריך קצת תבלין כיון דהמתניתין דאלו טריפות קאי אליבא דר"ע דקודם חזרה עי' תוס' ד"ה אלו טריפות ובמהרש"א שם וא"כ י"ל דמשו"ה נקט התנא פסוקת הגרגרת כדי שלא נטעה דפסוקת הגרגרת הוי נבילה אפי' לר"ע קודם חזרה אבל באמת זה ליתא כיון דכבר שמעי' מהמתני' דלעיל שם דף ל"ב ע"א דלר"ע קודם חזרה לא הוי פסוקת הגרגרת אלא טריפה וע"כ הקשו שפיר. אבל נ"ל בס"ד לתרץ דלסוגי' דגמ' שם דף מ"ה ולשיטת הר"ן שם ולפמ"ש המרש"ל בח"ש שם גם רש"י סובר כהר"ן דאם ניקב הגרגרת בהיקף נקבים שאין בהם חסרון מצטרפין לרובא עם השלם שביניהם כשאין בין נקב לנקב כמלא נקב ועי' רש"י שם ד"ה מצטרפין דנקבים שאין בהם חסרון לא הוי אלא כפסוקה א"כ משכחת טריפת פסוקת הגרגרת אפי' כשלא נפסק רובה וזה דבר פשוט אצלי דבכה"ג כשלא נפסק רובה אלא בצירוף השלם שביניהם לא אמרינן דהריאה כמאן דמנחה בדיקולא דמיא כיון דבאמת עדיין לא נפסק רובה וא"כ י"ל דהמתני' אתיא לאשמעי' דפסוקת הגרגרת טריפה אפי' בכה"ג כיון דאת זה לא הוה ידעינן מניטל הריאה כמובן:

3באופן ב' נ"ל בס"ד די"ל דרב אחא בר יעקב סובר דפסוקת הגרגרת דמתניתין פירושו לארכה וגם סובר כרב שם דף מ"ה דאם לא נשתייר חוליא אחת למעלה וחוליא אחת למטה טריפה וכמ"ש רש"י שם דחוליא היינו שלש טבעות ומה דאיתא במתני' שם דף נ"ד הגרגרת שנסדקה כשירה פירושו כשנשתייר חוליא למעלה וחוליא למטה אבל היכא דלא נשתייר חוליא למעלה וחוליא למטה י"ל דנקרא פסוק' וטריפ', ואי"ל דהלשון פסוקת הגרגרת אינו סובל לפרש כ"א לרחבה דזה אא"ל כיון דבתוס' שם פ"ג איתא פסוקת הגרגרת לרחבה הרי זה פסולה ואי נימא דסתם פסוקת הגרגרת פירושו לרחבה מדוע לא כתבה התוספתא ג"כ סתם אעכ"מ דהיכא דאיתא סתם באמת יכלינן לפרש גם לארכה וע"כ מפרש התוספתא לרחבה וממילא לפי"ז כיון דבמתני' איתא סתם באמת שפיר י"ל דראב"י סובר דפירושו לארכה וכמו שכתבנו דהיכ' דלא נשתייר חוליא אחת למעלה וחוליא אחת למטה נקרא פסוקה וטריפה והיכא דנשתייר נקרא נסדק וכשרה וגם את זה סובר ראב"י דדוקא היכא דנפסק רובה לרחבה אמרינן דהריאה כמאן דמנחה בדיקולא דמיא דומיא דשחיטה אבל היכא דנפסק לארכו כיון דטריפה אפי' כשלא נשתייר אלא מעט פחות מחוליא אחת למעלה וחוליא אחת למטה וגם לא הוי דומיא דשחיטה בזה לא אמרי' דהריאה כמאן דמנחה בדיקולא דמיא וא"כ שפיר צריך התנא לאשמעי' פסוקת הגרגרת כיון דפירושו לארכה כמובן. אבל לכאו' עדיין נשארה קושיית העולם על ראב"י מהתוספתא כיון דקאמרה בפירוש פסוקת הגרגרת לרחבה ואי"ל כיון דבתוספתא איתא פסולה עכצ"ל דסברה דפסוקת הגרגרת הוי נבילה וא"כ ממילא ל"ק קושיית העולם כיון דמחמת ניטל הריאה לא הוי אלא טריפה והתוספתא רצה לאשמעינן דהוי נבילה אבל באמת זה ליתא כיון דלשיטת הכ"מ הל' שחיטה פ"י צ"ל דניטל הריאה ג"כ נבילה דאל"כ עדיין קשה על הרמב"ם דמדוע לא מנה גם ניטל הריאה ואפי' לשיטת הח"צ סי' ע"ז דהתי' והרא"ש והרשב"א והטור אף דמודים להרמב"ם דניטל הלב הוי נבילה אבל בניטל הקיבה והריאה והדקין סברו דלא הוי אלא טריפה ג"כ ליכא למימר דר' אחא בר יעקב ג"כ סובר כן ובהתוספתא סובר דפסוקת הגרגרת הוי נבילה כיון דבהתוספתא שם איתא גם על הני שהם טריפה ג"כ לשון פסולה וא"כ עכצ"ל דהתוספתא סוברת דלשון פסולה פירושו טריפה וא"כ עדיין קשה קושיית העולם על ראב"י מהתוספתא. אבל אחר עיון קצת ראיתי דמהתוספתא באמת הקושיא מעיקרא ליתא כיון דבהתוספתא שם סובר הת"ק דניקב הריאה כשר דהכי איתא שם נימוקה הריאה ואין חוט השדרה קיים פסולה ר' יעקב אומר אפי' ניקב, וזה נראה בעליל שט"ס יש בהתוספתא דמה ענין השדרה לנימוקה הריאה אלא כך צריך להיות נימוקה הרואה ואין קרום שלה קיים פסולה דלקמן בהתוספתא שם גבי ואלו כשרות איתא הכי נימוקה הריאה וקרום שלה קיים כשרה וא"כ עכצ"ל דברישא גבי ואלו טריפות צריך להיות ואין קרום שלה קיים וזה אצלי דבר ברור בס"ד, וכיון דר' יעקב אמר אפי' ניקב עכ"מ דהת"ק סובר דניקב הריאה כשר אלא דוקא נימוקה הריאה ואין קרום שלה קיים טריפה וא"כ ממילא מוכח דהת"ק סובר דגם ניטל הריאה כשר כיון דהתוס' בד"ה ניקב לא קאמר אלא היכא דניקב טריפה אז ניטל בודאי טרפה אבל היכא דניקב כשר אז באמת גם ניטל כשר וכ"כ הרמב"ם פ"ו הל"כ שם והרשב"א ריש אלו טרפות וא"כ י"ל דנקטה התוס' פסוקת הגרגרת אליבא דת"ק דניקב או ניטל הריאה כשר ודו"ק:

4באופן ג' נ"ל בס"ד לתרץ דבדף מ"ד שם יש פלוגתא אליבא דרב בפסוק' הגרגר' חד אמר דבעינן רוב עוביה וחד אמר דבעינן רוב חללה וא"כ י"ל דראב"י לענין טריפות סובר כחד מהם דברוב עוביה או ברוב חללה טרפה אבל לענין שחיטה סובר דבעינן תרתי רוב עוביה ורוב חללה דהא בוושט אע"ג דבנקב משהו טרפה אפ"ה לענין שחיטה בעינן רוב ה"נ י"ל סובר ראב"י לענין גרגרת דלענין שחיטה בעינן רוב עוביה ורוב חללה וכמ"ש אביי שם דף כ"ט ע"א וא"כ י"ל היכא סובר ראב"י דהריא' כמאן דמנחה בדיקול' זה דוקא כשנשחט או נפסק רוב עוביה וגם רוב חללה אבל לא בחד רוב וע"כ צריך התנא לאשמעינן פסוקת הגרגרת טרפה כיון דלא הוה ידעינן מניטל הריאה ודו"ק:

5באופן ד' נ"ל בס"ד לתרץ דראב"י סובר כהי"א שהביא רש"י שם דף מ"ד ד"ה רוב עוביה דאם נפסק רוב עובי הדופן ג"כ טרפה ומה שהקשה רש"י ע"ז דא"כ יהא חמור הקנה מהושט ע"ז י"ל דראב"י באמת פליג על רבה וסובר דגם בוושט אם ניקב זה בלא זה טרפה וע"כ צריך התנא לאשמועינן פסוקת הגרגרת כיון דבכה"ג כשנפסק רוב עובי הדופן לא אמרינן דהריאה כמאן דמנחא בדיקולא דמיא ודו"ק: