ברית משה, עשין דרבנן, הלכות עירובין יא
ברית משה · Brit Moshe, Rabbinic Commandments, Laws of Eruvin 11
Open in the reader →1וכיון שזכינו לברר בס"ד את שיטת הפוסקי' הנ"ל עדיין נשאר לברר את דעת רבינו ז"ל בסוגיא זו ונ"ל בס"ד דכיון דהשמיט רבינו את הא דמערבין בבית ישן מפני דרכי שלום עכצ"ל דסובר הפשט במשום חשדא דקא' הגמר' כרש"י דכיון דסובר כרש"י ע"כ השמיט שפיר כמו שאכתוב לקמן בס"ד וא"כ ממילא ליכא למימר דסובר בדעת הרמב"ם הפשט בסוגי' זו כמו שכתבנו כיון דאז הי' קשה עליו מדוע לא סובר כהרמב"ם כיון דדרכו להלוך בעקבותיו כמ"ש היד מלאכי בכללי הסמ"ג סי' מ"ו אעכצ"ל דסובר בדעת הרמב"ם כמ"ש המחה"ש הנ"ל מחודש ט' דגירסתו הי' בגמ' אלא משום נהנה וכהנ"ל במחודש י' דלא כפשטינו וא"כ ממילא שפיר י"ל כיון דלרבינו הי' הגירסא בגמ' כמו שאיתא לפנינו אלא משום חשדא ע"כ לא סובר כהרמב"ם אלא סובר הפשט בהסוגיא כמו שכתבנו אליבא דרש"י ור"ת ובמשום חשדא דקאמר הגמ' י"ל דמשו"ה לא סובר כהר"ת כיון דסובר הפשט בדיור ישן דקא' הירושלמי כהפני משה וא"כ ממילא מוכח מהירושלמי דהפשט במשום חשדא דקא' הגמ' כרש"י כהנ"ל מחודש ז', וכיון דעכצ"ל הפשט במשום חשדא כרש"י ע"כ הי' קשה לרבינו בסוגי' זו קושיא גדולה דהיכי קאמר הגמרא משום חשדא דהיינו שיחשדו את בני החצר שמטלטלין בלא עירוב הלא ברבי' ליכא חשדא כמו שאמר הגמ' ר"ה דף כ"ד ע"ב ובע"ז דף מ"ג ע"ב וכפמ"ש הר' ירוחם מובא בב"י בבדק הבית יו"ד סי' קמ"א תרי מקרי רבים לעניין זה וגם הש"ך שם ס"ק כ"ז הביא ראי' לזה אעכצ"ל דסוגי' זו אזלה כפי הני תירוצים בר"ה ובע"ז שם דלא אמרינן דברבי' ליכא חשדא וא"כ ע"כ מוכח מסוגי' זו דהני תירוצים דר"ה וע"ז פליגי ועי' בטור שם דהרי"ף לא פסק כהאי תירוצא דברבים ליכא חשדא וטעמו כתב הר"ן מובא בב"י שם כיון דסובר דהני תירוצים פליגי ופסק כתירוצא בתרא דלהתלמד שרי אבל הרא"ש סובר דהני תירוצים לא פליגי ופסק ככולהו תירוצי ולכאורה צריך טעם דמנא ליה להרי"ף הכרח לומר דלא כהרא"ש הלא אפושי פלוגתא לא מפשינן אבל בהנ"ל י"ל דהרי"ף ג"כ סובר הפשט במשום חשדא דקאמר הגמרא דגיטין כרש"י וע"כ היה לו הכרח מסוגייתינו דגיטין לומר דהני תירוצים דר"ה וע"ז פליגי אבל הרא"ש י"ל דסובר הפשט במשום חשדא כהרמב"ם כמו שנר' מהקרבן נתנאל הנ"ל מחודש ח' וא"כ ליכא הכרח מסוגייתינו דהני תירוצים דר"ה וע"ז פליגי וא"כ הדרינן לכללא דאפושי פלוגתא לא מפשינן וע"כ סובר הרא"ש דלא פליגי כמובן, וא"כ י"ל דרבינו באמת פסק כהאי תירוצא דברבים ליכא חשדא אע"ג דנראה מסוגייתינו דסותמת דלא כהאי תירוצא כהנ"ל די"ל כיון דמסתמא דגמ' ברכות דף ג' ע"ב במה דקאמר הגמ' אי בתרתי חשד נמי ליכא נראה דסותמת כהאי תירוצא דברבים ליכא חשדא וכמו שבאמת נר' מהש"ך הנ"ל דבהראי' שהביא לר' ירוחם מריש ברכות על הגמ' זו כיוון ע"כ פסק רבינו כהאי תירוצא וע"כ השמיט שפיר את הא דמערבין בבית ישן וגם אליבא דהסמ"ק והרוקח הנ"ל מחודש ה' י"ל כן כמובן, וגם יש ליישב בזה בס"ד מה שהקשה על רבינו הדינא דחיי ז"ל הבאתיו לעיל מל"ת כ"ב מחודש א' דמדוע לא הזכיר מכל הני תירוצי' דגמ' ר"ה וע"ז הנ"ל כלום והניח בצ"ע די"ל דרבינו סמך על מה שהשמיט את הא דמערבין בבית ישן דממילא ידעינן מזה דפסק כהאי תירוצא דברבים ליכא חשדא ודו"ק: ולפי מה שכתבנו לעיל מל"ת כ"ב שם שרבינו ג"כ פסק כהאי תירוצא דלהתלמד שרי כמו שפסקו הרי"ף והרמב"ם וא"כ ממילא ליכא למימר אליבא דרבינו כהנ"ל נ"ל בס"ד ליישב באופן זה דבמשנה עירובין דף פ' ע"ב איתא נתמעט האוכל מוסיף ומזכה ואין צריך להודיע נתוספו עליהן מוסיף ומזכה וצריך להודיע ועי' רש"י שם ותראה דדוקא כשמערב בשלהם צריך להודיע אבל כשמזכה משלו אפי' כשנתוספו דיורין אין צריך להודיע והטעם כיון דזכין לאדם שלא בפניו כמו שאיתא במשנה דף פ"א ע"ב שם אבל בעירובי חצירות מערבין לדעתו ושלא לדעתו לפי שזכין לאדם שלא בפניו וכן פסקו רבינו והרמב"ם הל' עירובין פ"א הל"כ ועי' היטב ברשב"א וריטב"א שם ולכאו' קשה לי מדוע לא יהא צריך להודיע דילמא רצה היום הוא לעשות את העירוב ובפרט כשנתוספו דיורין בודאי קשה דילמא רוצה הוא בעצמו לעשות את העירוב אבל באמת אין זה קושיא כלל כיון דהדין הוא דמערבין בבית ישן א"כ ממילא מוכח גם ממשניות הללו דמערבין בבית ישן וא"כ י"ל כיון דרבינו הביא את הא דמשנוית הללו ע"כ תו לא צריך להביא את המשנה דגיטין דמערבין בבית ישן כיון דממיל' ידעינן את זה מדיני' דמשנו' הללו וגם אליבא דהסמ"ק והרוקח י"ל כן כיון דגם הם הביאו את הדינים דמשנות הללו ודו"ק, והשאר פרטי דינים שכ' רבינו עי' רמב"ם הל' עירובין ולהלכה טוש"ע או"ח סי' ש"ס עד סי' תט"ז: