ברית משה, עשין דרבנן, הלכות עירובין ב
ברית משה · Brit Moshe, Rabbinic Commandments, Laws of Eruvin 2
Open in the reader →1תניא (ב) בפ' הדר כו' מערבין לחצרו' בפת כו' ותניא בפרק חלון בכל מערבין עירובי תחומין כו' ובפרק בכל מערבין אמר שמערבין ערובי תחומין כו' בפ' חלון אמרינן שאין מערבין בחצרות אלא בפת שלמה בלבד כו', הבריי' הראשונה שהביא רבינו מפ' הדר (עירובין דף ע"א ע"ב) מערבין לחצרות בפת כו' כן קאמר ר' מאיר שם אלא מסוגיא דגמ' שם מוכח דגם החכמים מודים דע"ח דוקא בפת ופלוגתתם בענין אחר עי' רש"י ותי' וגם בשאר מפורשים שם כי סוגיא זו עמוקה היא מאד ומ"ש רש"י שם דף פ"א ע"א ד"ה לאפוקי מדר' יהושע וז"ל לישנא אחרינא גרסינן לאפוקי מדר' מאיר דאמר בפת אין מידי אחרינא לא כו' אין כוונת רש"י ז"ל דדוקא ר"מ סובר כן אלא כיון דר"מ קאמר בפירוש כן ע"כ נקט רש"י ר"מ אבל באמת גם החכמים מודים לזה כמו שכתבנו ע"כ נקט רבינו את הדין זה סתם ולא קאמר בשם ר"מ דוקא, והבריי' שנייה שהביא רבינו מפ' חלון (עירובין דף פ"א ע"א) בכל מערבין עירובי תחומין כו' גם התוס' שם ד"ה איתיביה הביא את גירסת ר"ח ומפרש בשם ר' אברהם את הסוגי' דגמרא שם שפיר אבל לרש"י אית ליה גירסא אחרת ומרבינו נראה דתפס לעיקר כגירסת ר"ח, ומ"ש רבינו ובפ' בכל מערבין אמר שמערבין ע"ת ומשהתפין שת"מ בכל דבר חוץ מן המים כו' נ"ל בס"ד דרבינו כיוון על מה דאיתא במשנה ריש פרק שם אלא כיון דבמשנה איתא סתם בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח ורש"י מפרש דקאי גם על עירובי חצירות אבל התו' שם ד"ה בכל חולק על רש"י ומפרש דקאי על ע"ת וכן היא דעת כל הפוסקים וכיון דרבינו ג"כ סובר כן ולא רצה להאריך ע"כ לא נקט את לשון המשנה אלא מגלה את דעתו בפירושא דמתני' כמובן, ומ"ש רבינו בפ' חלון אמרינן שאין מערבין בחצרות אלא בפת שלמה בלבד כו' במשנה שם דף פ' ע"ב איתא בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח דברי ר"א ר' יהושע אומר כבר הוא עירוב אפי' מאפה סאה והוא פרוסה אין מערבין בה ככר כאיסר והוא שלם מערבין בו והקשה הגמ' תנינא חדא זימנא בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים והמלח ומשני רבה לאפוקי מדר' יהושע דאמר ככר אין מידי אחרינא לא קמ"ל ולפי תירוצו של רבה חולק ר"א על ר' יהושע וסובר דגם בע"ח לא בעינן פת וגם המתני' דריש בכל מערבין אתיא כר"א כן כתבו ז"ל רש"י ורשב"א וריטב"א שם אבל אביי הקשה שם על רבה ומחמת זה משני רבה בב"ח לאפוקי מדר' יהושע דאמר שלימה אין פרוסה לא קמ"ל בכל ולפי תירוצו של רבב"ח גם ר"א סובר דבע"ח בעינן פת אלא בזה פליגי ר"א סובר דלא בעינן שלימה ור' יהושע סובר דבעינן שלימה וכיון דר"א ור' יהושע הל' כר' יהושע ע"כ גם בזה הל' כר' יהושע אע"ג דסתם משנה דריש בכל מערבין סותמת כר"א כיון דבחדא מסכתא אמרינן דיש סדר והו"ל סתם ואח"כ מחלוקת ואין הל' כסתם כן כתבו הרשב"א והריטב"א שם וכן פסקו ז"ל הרי"ף והרא"ש שם והרמב"ם הל' עירובין פ"א הל"ח וליכא מאן דפליג על זה וכיון דרבינו ג"כ פסק כן ע"כ הביא את זה בלשון רבים וכתב בפ' חלון אמרינן ולא דיבר מפלוגתתם כלל כמובן:
2אבל לכאו' צריך להבין כיון דדרכו של רבינו לקצר א"כ מדוע הביא את הבריי' הראשונה הנ"ל אמאי לא סגי ליה במה שהביא דבעינן בע"ח פת שלימה בשלמא את המשנה דבכל מערבין שפיר הביא כדי לאשמועינן דע"ת ושת"מ מערבין ומשתתפין בכל דבר חוץ מן המים והמלח בפני עצמן וגם בהברייתא שנייה י"ל דרצה לאשמועינן דעיקר כגירסת ר"ח אבל הבריי' הראשונה מדוע הביא כיון דפסק אח"כ דפת שלימה בעינן, ונ"ל בס"ד דלא הביא את הבריי' הראשונ' אלא משום סיפא ומשתתפין למבואות ביין ואם רצו להשתתף בפת משתתפין כדי לאשמועינן דלכתחילה מצוה יותר ביין מבפת וכן הוכיח התו' שם דף ע"א ע"ב ד"ה משתתפין מהבריי' זו ועל זה דבכל דבר מהני הביא התו' ראי' מהמשנה בכל מערבין ומשתתפין עי' במהרש"א שם וא"כ י"ל דגם רבינו משום כוונה זו הביא אח"כ את הבריית' השנייה בכל מערבין ע"ת ומשתפין שת"מ להוכיח משם דבכל דבר מהני כי גם משם יש להוכיח כן אלא התו' רצה להוכיח ממשנה אבל רבינו כיון דרצה לאשמעינן גם את זה דעיקר כגירסת ר"ח ע"כ הביא את הבריי' וממילא לפי"ז מוכח מרבינו דסובר כהתו', אבל מרש"י שם ד"ה ומשתתפין במבוי ביין נראה בפי' דלא סובר כהתוס' מדכתב וכ"ש פת דחשיב טפי וא"כ נשאר על רש"י דיוקו של התו' וצ"ל דרש"י סובר דמשו"ה לא נקטה הברייתא משתתפין במבוי בפת כיון דאת זה ידעינן במכ"ש מע"ח דאין מערבין ביין מערבין בפת שת"מ דמשתתפין ביין כ"ש דמשתתפין בפת ומה דנקטה הבריי' ואם רצו להשתתף בפת משתתפין י"ל דאי לא הוה נקט' אלא משתתפין במבוי ביין הי' מקום לומר דלכתחילה למצוה צריך פת דוקא אלא הבריי' אשמעינן דגם יין מהני ע"כ נקטי הברייתא ואם רצו להשתתף בפת משתתפין לאשמעינן דברצונו תליא ולא שיהא מצוה מן המובחר כן נ"ל בס"ד ליישב את שיטת רש"י, ובאמת לא ראיתי בשום מקום לא בראשונים ולא באחרונים דחיישו לשיטת התוס' להשתתף לכתחילה ביין וגם מלשון הרמב"ם הל' הנ"ל שכ' ושיתוף בין בפת בין בשאר אוכלין ומלשון הש"ע או"ח סי' שפ"ו והתירוהו ע"י שיתוף שגובין פת או דבר אחר ממיני מאכל כו' מוכח דלא כהתוס' אלא כרש"י: