ברית משה, עשין דרבנן, הלכות עירובין ג
ברית משה · Brit Moshe, Rabbinic Commandments, Laws of Eruvin 3
Open in the reader →1ועל רש"י דריש בכל מערבין הנ"ל מחודש ב' שמפרש בכל מערבין עירובי חצירות ותחומין ושהתוס' תפס עליו שם באמת כמעט כל הפוסקים חלקו עליו בזה דהפי' המשניות שם כתב וז"ל מערבין רוצה לומר עירובי תחומין ועוד יתבארו לקמן אבל עירובי חצירות יש להן דינין יתבארו בסוף פרק השביעי וכ"כ בפרק ז' משנה י' וגם הברטנורה שם כתב כן וכ"כ האשכול הלכות עירובין אות ס"ח וגם הרשב"א הנדפס מחדש והריטב"א והמרדכי והגהות אשרי ריש בכל מערבין והאור זרוע הל' עירובין אות קמ"א הביאו את הא דרש"י וחלקו עליו וגם האגור בדיני עירובין העתיק את לשון המרדכי ומדברי כולם נראה דלמדו מרש"י דסובר דעירובי חצירות לא בעי פת, אבל לא זכיתי להבין דמהיכי למדו מרש"י דסובר כן ואי משום דמפרש את המתני' דבכל מערבין כהנ"ל הלא כפי מה שהקשה הגמר' שם דף פ"א תנינא חדא זימנא באמת גם מהמקשן מוכח דסובר דבכל מערבין דריש פר' ג' קאי גם על ע"ח דאל"כ מה הקשה הלא י"ל דהמשנה הראשונה איירי בע"ת והמשנה שנייה אשמעינן בע"ח וכן מפרשו הרשב"א והריטב"א בקושי' המקשה שם וא"כ מדוע לא נא' דמשו"ה מפרש רש"י במשנה דרפ"ג בכל מערבין ע"ח כיון דעד תירוצו של הגמ' דדף פ"א באמת הפשט במשנה כן אבל בתר דידעינן מתירוצו של הגמ' דדף פ"א באמת גם רש"י מודה דדוקא בפת מערבין עירובי חצירות הלא גם הרבינו יונתן על הרי"ף ברפ"ג שם ג"כ מפרש כרש"י וא"כ מדוע לא תפסו חד מן הראשוני' או מן האחרוני' גם על הר' יונתן אעכצ"ל כיון דלא מפרש גם במשנה דסוף דף ע"ט ע"ב ג"כ כן ע"כ מוכח דלא מפרש את המשנה דרפ"ג גם על עירובי חצירות אלא מחמת כוונה הנ"ל וא"כ מדוע לא נא' גם ברש"י כן, אבל אח"כ ראיתי דבאמת י"ל דלא משום פירושו של רש"י דרפ"ג תפסו הראשוני' הנ"ל על רש"י אלא כיון דרש"י בקידושין דף ל"ד ע"א ג"כ מפרש בכל מערבין עירובי חצירות ובקידושין באמת ליכא למימר כפשטינו הנ"ל כיון דבקדושין כבר ידעינן מתירוצו של הגמ' עירובין דף פ"א ואפ"ה מפרש רש"י כן א"כ ע"כ מוכח דרש"י באמת לדינא סובר כן וא"כ ממילא גם ברש"י דרפ"ג דעירובין ליכא למימר כפשטינו וע"כ תפסו שפיר על רש"י, אלא עדיין ק"ל דאי באמת סובר רש"י כמו שנר' מקידושין דגם בעירובי חצירות לא בעינן פת א"כ היכי פסק רש"י בספרו פרדס הגדול הל' עירובין סי' ק"ח דבעירובי חצירות בעינן פת דוקא עי"ש שהביא את הבריית' דר' מאיר דדף ע"א הנ"ל מחודש ב' וזה לכאו' סתירה גדולה ברש"י:
2וע"כ נ"ל בס"ד דרש"י בעירובין וגם בקידושין מפרש את המשנה דעירובין רפ"ג לפי תירוצו של רבה דדף פ"א הנ"ל מחודש ב' דמשנה דרפ"ג אתיא ג"כ כר"א דסובר דגם בעירובי חצירות לא בעינן פת ואע"ג דנסתר תירוצי של רבה מחמת קושי' אביי שם אפ"ה שפיר י"ל כן כי מצינו את זה כמה פעמים בש"ס דרש"י מפרש אליבא דהאי תנא או אמורא דלית הלכא כוותיה ומכ"ש כאן בודאי י"ל כן כיון דגם לפי תירוצו של רבב"ח בדף פ"א שם ג"כ אתיא המשנה דרפ"ג כר"א וכיון דסוף סוף אתיא המשנה זו דלא כהלכתא ע"כ מפרש רש"י כפי תירוצו של רבה כיון שהוא יותר פשוט אבל להלכה באמת סובר רש"י כתירוצו של רבב"ח דלכ"ע בעינן בע"ח פת וע"כ פסק בפרדס שלו כן וגם י"ל דמשו"ה לא הקשה התוס' ברפ"ג שם על רש"י בלשון קושי' או תימא כדרכו אלא כתב ואין נר' ובקידושין כתב ולא נהירא וגם כל הראשוני' הנ"ל לא הקשו בלשון קושיא אלא כתבו ולא דק או ליתא כיון דגם הם סברו דרש"י לא מפרש אלא אליבא דרבה אבל לדינא מודה אלא כיון דלהם לא הי' ניחא מה שמפרש שלא אליבא דהלכתא ע"כ כתבו כהנ"ל ודו"ק, ואחר שכתבנו את זה ראיתי במראה הפנים על הירושלמי רפ"ג דעירובין שכוונתי בס"ד לדעתו בזה וגם בשיירי כנה"ג או"ח סי' שס"ו מצאתי שג"כ מתרץ את רש"י יפה ובזה כוונתי בס"ד לדעתו כיון דגם הוא סובר דלדינא מודה רש"י דבע"ח בעינן פת דוקא אלא פליאה לי מה שלא דיבר מהפרדס הנ"ל כלום. יוצא לנו מהנ"ל דלדינא קיימו כל הפוסקים בחדא שיטתא דבע"ח בעינן פת דוקא ובע"ת ושת"מ לא בעינן דוקא פת וכן הלכה בטוש"ע או"ח סי' שס"ו ושפ"ו וסי' ת"ח, והטעם דבעינן בע"ח פת דוקא כתב רש"י בדף ע"א ע"ב שם ד"ה ואם רצו דעירוב משום דירה הוא לערב דירתן לעשותן אחד ודירתו של אדם אינו נמשך אחר היין אלא אחר פתו אבל שיתוף דמבוי דאינו אלא לשתף רשות החצירות שבמבוי ולא רשות הבתים וחצר לאו בית דירה הוא ע"כ לא בעינן דוקא פת וכ"כ כל הראשוני', והטעם שהקילו בע"ת דלא בעינן פת אע"ג דתחומין חמירי שיש להן סמך מן המקרא כמו שאי' בשבת דף ל"ד ע"א כתב התיו"ט רפ"ג דעירובין בשם התוספ' בשבת שם ד"ה לא קשיא דהקילו בתחומין שאינה אלא לדבר מצוה: