ברית משה, עשין דרבנן, הלכות עירובין ח
ברית משה · Brit Moshe, Rabbinic Commandments, Laws of Eruvin 8
Open in the reader →1ונ"ל בס"ד ליישבם בהקדים את שיטת הרמב"ם ז"ל דבפי' המשניות בגיטין שם כתב וז"ל ואם היה המנהג שהיו מניחין העירוב בבית מבתי החצר אמר שלא ישנה לעולם אלא בזה הבית שהיו נותנין בו בתחילה להניח אותו לפי שיש להם בזה הנאה שהבית שמניחין בו העירוב אינו צריך ליתן את הפת כמו שנתבאר שם עכ"ל אלמא דסובר דמטעם הנאה דפטור ליתן את הפת מערבין בבית ישן אבל לכאורה ק"ל עליו הלא במתני' אי' משום דרכי שלום וכ"כ הוא בעצמו בחיבורו הנ"ל מחודש ו' וצ"ל דכוונתו כיון דאית ליה הנאה ע"כ אם נוטלין ממנו הנאה זו יבאו לידי מחלוקות וגם י"ל דמטעם זה כתב בחיבורו את הא דמערבין בבית ישן תיכף בתר הא דבית שמניחין בו עירוב אינו צריך ליתן את הפת לרמז בזה על הנאה שכתב בפי' המשניות ואח"כ מצאתי שגם הקובץ על הרמב"ם שם כתב דבחיבורו סובר כפירושו על המשניות עי"ש, אבל לכאו' עדיין קשה על הרמב"ם דמדוע בדה טעם חדש לעצמו הלא בגמ' אי' משום חשדא וגם הכנסת יחזקאל סימן הנ"ל והתוס' חדשים על המשניות שם והתוס' שבת סי' שס"ו אות י"א וגם עוד שאר אחרונים כבר דיברו מזה וכשתעיין היטב בדבריהם תראה דתירוצו של הקרבן נתנאל בגיטין שם יותר נכון מכולם דעל מ"ש הרא"ש מערבין בבית ישן מפני דרכי שלום כתב וז"ל מטעם שיש הנאה שאותו בית אינו נותן פת רמב"ם בפי' המשניות ובגמ' קא' משום חשדא וצ"ל דהוא מפרש משום חשדא שיחשוד ויאמר שמה שהסירו העירוב מביתו שלא יתהנה שלא יתן פת ויתהנה מי שהניחו עירוב אצלו ואתא לאינצויי עכ"ל וגם האלי' רבה סי' שס"ו אות ז' והפר"ט בא"א שם סק"ז הביאו כן בשם רצף אהבה. אבל עדיין ק"ל על הרמב"ם שני קושיות חדא הלא את זה עכצ"ל לכ"ע דבהה"א דקאמר הגמ' משום כבוד ג"כ הי' הפשט דכיון דנוטלין ממנו את הכבוד זה אתא לאינצויי דאלת"ה אלא נאמר דבהה"א הי' הפשט דכיון דהחזיק בהכבוד ע"כ לא נוטלין ממנו א"כ הי' קשה הלא במתני' איתא מפני דרכי שלום אע"כ מוכח דצ"ל דבהה"א היה ג"כ הפשט כמו שכתבנו וכן נראה בפי' מהתי"ט שקלים פרק א' משנה ג' וכיון שכן עכצ"ל דגם הרמב"ם סובר בפירושא דמשום כבוד או כמו שכתבנו אליבא דהרב שרירא גאון משום הימנותא או כמו שכתבנו אליבא דרש"י משום התמנות דליכא למימר דהרמב"ם סובר דפירושא דמשום כבוד היינו מה שמכבדין אותו שלא צריך ליתן את הפת כיון דאז הי' צריך לומר דאתא לאינצויי משום דנוטלין ממנו הנאת כבוד זה דהיינו הנאת הפת ואת זה דאתא לאינצויי בשביל הנאת הפת באמת אכתי לא הוה ידעינן כיון דהגמרא משני את זה אח"כ כיון דזה הוא פירושא דמשום חשדא דקאמר הגמר' כמ"ש הק"נ הנ"ל, ואי"ל דזה היא באמת פירושא דמשום כבוד ולמשום חשדא דקאמר הגמ' הי' להרמב"ם פי' אחר דא"כ הי' נשאר על הרמב"ם הקושייא דמדוע לא אמר משום חשדא כמסקנת הגמ' אע"כ מוכח דצ"ל דגם הרמב"ם סובר דפירושא דמשום כבוד או משום הימנותא או משום התמנות וא"כ קשה לי דלשי' הרמב"ם מה הקשה הגמרא משיפורא הלא י"ל דדוקא גבי עירוב כיון דאיכא תרי טעמי משום דרכי שלום דכבוד ומשום חזקת הנאת הפת ע"כ אין משנין אבל גבי שיפורא דליכא אלא חד טעם משום דרכי שלום דכבוד ע"כ משנין ועוד ק"ל על הרמב"ם מדוע באמת לא מפרש משום חשדא דקא' הגמ' או כהר"ת או כרש"י: