ברית משה, עשין דרבנן, הלכות מגילה ג
ברית משה · Brit Moshe, Rabbinic Commandments, Laws of Megillah 3
Open in the reader →1אבל לכאורה עדיין ק"ל על מ"ש רבינו ואין הלכה כמותו שכל שאינו בן חובה אין מוציא אחרים ידי חובתן דלפי דבריו צ"ל דר' יהודא סובר דמוציא וזה באמת לא מצינו משום מקום שר' יהודא חולק על סתמא דמתניתן דר"ה הנ"ל וכן מוכח מהתוספ' דסוגיתינו בד"ה ור' יהודא מכשיר שכ' וז"ל קשה באיזה קטן מיירו אי בלא הגיע לחינוך מ"ט דר' יהודא דמכשיר והא אמרי' בסוף פרק בתרא דר"ה כל שאינו מחוייב בדבר אין מוציא אחרי' ידי חובתן ואי הגיע לחינוך מ"ט דרבנן דפסלו והלא כל האחרי' נמי אין חייבין אלא מדרבנן וא"כ קשיא אמאי לא אמרי' דאתי דרבנן ומפיק דרבנן כו' וי"ל דלעולם מיירי בקטן שהגיע לחינוך ואפו"ה פסלו רבנן משום דמגילה ליכא חיובא אפי' בגדולים אלא מדרבנן וקטן אין מחויב אלא מדרבנן אפי' בשאר מצות ובגדול ליכא אלא חד דרבנן במגילה שהרי בשאר מצות הוא חייב דאוריי' ולא אתי תרי דרבנן ומפיק חד דרב כו' עכ"ל, ולכאו' מה הקשה התו' דילמא לעולם מיירי בקטן שלא הגיע לחינוך ור' יהודא באמת חולק ועל סתמא דמתני' דר"ה אעכצ"ל דהתו' סובר דזה אא"ל ולכאורה מנ"ל אע"כ צ"ל דהתו' למדו את זה מהסוגיא דגמרא דמגילה שם דמדקאמר הגמר' ודלמא כולה ר' יהודא היא ותרי גווני קטן קתני לה וחסורי מיחסרא והכי קתני הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחשו"ק במד"א בקטן שלא הגיע לחינוך אבל בקטן שהגיע לחינוך אפי' לכתחילה שר' יהודא מכשיר בקטן כו' אלמא דזה הי' פשיטא להגמ' דבקטן שלא הגיע לחינוך גם ר' יהודא מודה, וכן באמת מוכח ממשנה דדף כ"ד ע"א שם קטן קורא בתורה ומתרגם אבל אינו פורס על שמע פרש"י לפי שהוא בא להוציא רבים ידי חובתן וכיון שאינו מחויב בדבר אינו מוציא אחרי' ידי חובתן עכ"ל וכיון דבמשנה שם פליג ר' יהודא בסומא ולא פליג גם ע"ז ע"כ מוכח דגם ר' יהודא סובר כסתמא דמתני' דר"ה, ועם דברינו תבין שפיר מ"ש התו' שם בד"ה אבל אינו פורס על שמע וז"ל ואפי' לר' יהודא דמכשיר ליה במגילה לעיל הכא מודה כו' דלכאו' מה הכריח את התוס' לפרש את ר' יהודא דלמא באמת חולק ר' יהודא גם ע"ז אבל לפי מה שכתבנו תבין שפיר, וכיון שהוכחנו דע"כ צ"ל דר' יהודא לא חולק על סתמא דמתני' דר"ה א"כ קשה על רבינו כהנ"ל אע"כ צ"ל שרבינו דיבר מקטן שהגיע לחינוך א"כ היכי כתב שכל שאינו בן חובה כו' הלא מחויב הוא מדרבנן כמו שהקשה התוס' הנ"ל ואי באמת כיוון רבינו על תירוצו של התו' הנ"ל דקטן הוי תרי דרבנן הי' לו לפרש ולא לסתום. וע"כ נ"ל בס"ד דרבינו סובר כהרמב"ן ז"ל שהביא הר"ן בסוגיתינו שכ' על קושית התוס' הנ"ל וז"ל והרמב"ן ז"ל תירץ דרבנן סבירא להו שאינו בדין שהקטן אע"פ שהגיע לחינוך יוציא הגדולים ידי חובתן משום דלאו מצוה דידיה אלא דאבוה דאיהו לא מיחייב במצות כל עיקר ור' יהודא עצמו לא התיר בקטן אלא במגילה מפני שכולם היו באותו הנס כו' עכ"ל וגם הריטב"א שם סובר כהרמב"ן וכיון דרבינו ג"כ סובר כהרמב"ן ע"כ כתב שפיר שכל שאינו בן חובה כו' דהקטן אפי' כשהגיע לחינוך באמת אינו חייב במצות כלל רק חיוב החינוך על אביו הוא כמובן ואח"כ ראיתי שגם הרא"ם והדד"ח בביאורם כאן עמדו על רבינו בהנ"ל והדד"ח ג"כ רצה לתרץ כמו שתירצנו אלא להוכיח אח"כ דרבינו לא מצי למסבר כהרמב"ן אלא הסכים למ"ש הרא"ם שרבינו ג"כ סובר כתירוצו של התו' הנ"ל דקטן הוי תרי דרבנן וע"כ כתב רבינו שכל שאינו בן חובה כו' כוונתו שאינו בן חובה כחובת היוצא עי"ש שהאריכו בזה. אבל לי נראה בס"ד לו תרץ את רבינו כך דעל קושית התו' הנ"ל י"ל דסובר רבינו דפלוגתתם באמת בין בקטן שלא הגיע לחינוך בין בקטן שהגיע לחינוך ר' יהודא מכשיר אפי' בקטן שלא הגיע לחינוך ורבנן פסלו אפי' בקטן שהגיע לחינוך ובזה פליגי, דעל מה דאמר ר' יהושע בן לוי בדף ד' ע"א שם נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס כתב התוס' שם ד"ה נשים בשם הבה"ג ז"ל דמטעם זה אינן חייבין רק בשמיעת מקרא מגילה אבל לא בקריאתה וע"כ אין מוציאין את האנשים ידי חובתן אבל שי' רש"י ז"ל בערכין דף ג' ע"א שחייבין בקריאתה ומוציאות את האנשים ידי חובתן ועי' בב"י סימן הנ"ל שהביא בשם הירו' שאף בקטנים שייך הטעם שאף הן היו באותו הנס כיון דגם על הטף גזר המן להשמיד ולהרוג וכ"כ התו' בערכין שם ד"ה לאיתויי בשם הבה"ג וכ"כ הר"ן בפ"ק דמגילה על הא דר' יהושע בן לוי, וא"כ לפי"ז י"ל דדבר זה אי קטן מוציא את אחרי' תליא בפלוגתת רש"י והבה"ג הנ"ל, הן אמת דהישועות יעקב ז"ל או"ח סי' תרפ"ט אות ג' כתב בפשיטות דמטעם אף הן היו באותו נס לכל הדעות קטנים אינן מוציאין את הרבים ידי חובתן עי"ש, אבל אליבא דרבינו נ"ל די"ל כמ"ש דתליא בפלוגתת רש"י והבה"ג הנ"ל, ועי' בישועות יעקב שם שהעלה דבמגילה כיון דאיכא טעם שאף הן היו באותו נס לא תקנו חז"ל חינוך לקטן דלא תקנו חינוך רק במקום שאם לא יחנכו אותו לא ידע מן המצוה כלל אבל במגילה דבלא"ה קטן חייב מטעם שאף הן היו באותו נס באמת לא תקנו חינוך כלל [אלא דבריו צריכי' עוד תבלין כיון דלפי דבריו קשה היכי רצה הגמ' במגילה דף י"ט ע"א לחלק אליבא דר' יהודא בין קטן שהגיע לחינוך לקטן שלא הגיע אם לא שנאמר דכשאמרה הגמ' ודלמא כולה ר' יהודא היא כו' לא הי' סוברת הגמ' דבקטן הטעם משום אף הן הי' באותו נס עי"ש ותבין] וא"כ י"ל דרבנן ור' יהודא בזה פליגי הרבנן סברו כשי' הבה"ג הנ"ל דמטעם אף הן היו באותו נס אינו חייב רק בשמיעה וע"כ פסלו אפי' בקטן שהגיע לחינוך כיון דחיוב חינוך ליכא במגילה כהנ"ל בשם הישועות יעקב ור' יהודא סובר כשיטת רש"י דמטעם אף הן היו באותו נס חייב בקריאה ומוציא גם את אחרים וע"כ מכשיר גם בקטן שלא הגיע לחינוך ולא קשה קושית התו' הנ"ל, וכיון דרבינו פסק כשי' הבה"ג כמ"ש רבינו לקמן ע"כ כתב ואין הלכה כמותו שכל שאינו בן חובה אין מוציא אחרים כו' ולא כתב רבינו כלשון המשנה דר"ה הנ"ל כל שאינו מחויב בדבר [עי' בדינא דחיי שעמד ע"ז] כיון דמטעם אף הן היו באותו נס באמת מחוייב בדבר הוי אלא לא הוי בן חובה כחובת היוצא ודו"ק: