ברית משה, עשין דרבנן, הלכות מגילה ד
ברית משה · Brit Moshe, Rabbinic Commandments, Laws of Megillah 4
Open in the reader →1ומ"ש רבינו מסקינן בגמ' בבריי' שאם חל זמן קריאתה בשבת אין קורין אותה בשבת כו' לכאו' יש לדקדק הלא במשנה דריש מגילה נמי שנינו חל להיות בשבת כפרים ועיירות גדולות מקדימין ליום הכניסה וא"כ מדוע נקט רבינו את הברייתא דוקא, אבל כבר עמד ע"ז הרא"ם בביאורו כאן ותירץ דמשום דמלתיה דרבה קאי על הברייתא ע"כ נקט את הבריי' והדינא דחיי תי' וז"ל משום דמתניתין דקתני חל בשבת כפרים ועיירו' גדולו' מקדימין ליום הכניסה מוקמין לה בגמ' כרבי דאמר הואיל ונדחו עיירות ממקומן ידחו ליום הכניסה ולית הלכתא לא כמתני' ולא כרבי כדכתב הרהמ"ג אלא כת"ק דברייתא וכרב דאמר פורים שחל להיות בשבת ערב שבת זמנן לאפוקי מדרבי ולפיכך כתב הרב המחבר הכי מסקינן בבריי' שאם חל זמן קריאתה בשבת אין קורין אותה בשבת אלא מקדימין וקורין קודם השבת כלומר ערב שבת דאי ליום הכניסה הי' לו לפרש ומיהו אפשר לומר דהא דלא אמר אלא מקדימין וקורין ביום הכניסה לפי שבזמן הזה אפי' בני הכפרים אין קורין אלא בי"ד ולפיכך סתם וכתב וקורין קודם השבת כלומר האי כדיניה והאי כדיניה עכ"ל ודפח"ח:
2ומ"ש רבינו ומפרש בשבת מ"ט לא קרינן אמר רבה הכל חייבין במקרא מגילה כו' גזירה שמא יטלנו בידו כו' כן איתא במגילה דף ד' ע"ב אלא הגמ' הביא עוד שם טעם אחר ר' יוסף אמר מפני שעיניהם של עניים נשואות במקרא מגילה ועל טעמו של ר' יוסף קאמר הגמרא תניא נמי הכי כו' עי"ש והתו' שם ד"ה ור' יוסף כתב וז"ל ע"כ צ"ל דר' יוסף לא פליג אטעמיה דרבה דהא גבי שופר ולולב ליכא טעמא אחרינא מ"מ קאמר הכא טעמא אחרינא משום דאיכא נפקותא מהא במקדש דליכא שבות ואפו"ה אסור משום האי סברא דקא' ר' יוסף עכ"ל וא"כ לכאורה ק"ל על רבינו מדוע לא הביא גם את טעמו של ר' יוסף כדי לאשמועינן דגם במקדש אסור ובפרט דהגמ' קא' על הא דר' יוסף תנ"ה ועי' בקרבן נתנאל שם אות י"ז שעמד גם על הרי"ף והרא"ש בזה אלא על הרי"ף והרא"ש י"ל שאין דרכם להביא אלא מה שיש נפ"מ לבזמן הזה אבל אליבא דרבינו ליכא למימר כן כיון שדרכו להביא אפי' מה שאין נפ"מ לבזמן הזה ומטעם זה באמת גם על הרמב"ם ק"ל דבהלכ' מגילה פ"א הלי"ג ג"כ לא הביא אלא את טעמא דרבה, וע"כ נ"ל בס"ד ליישבם דרבינו והרמב"ם באמת ג"כ סברו בזה כהתו' דר' יוסף לא פליג על הא דרבה אלא הנפ"מ ביניהם שכ' התוס' לא הי' ניחא להו כי גם הטורי אבן שם הקשה על הנפ"מ של התוס' בתרתי חדא האריך שם לברר דאפי' לטעמא דרבה ג"כ במקדש לא קרינן מגילה בשבת ועוד כתב דהא דמגילה בשבת אין לו עניין להא דשבות במקדש כיון דהוה ליה שבות דגבולין במקדש וכדאי' בעירובין דף ק"ג ומחמת זה כתב נפ"מ אחריתא עי"ש, ולי"נ אליבא דרבינו והרמב"ם לומר כך דמשו"ה קאמר ר' יוסף טעמא אחרינא כיון דלכאו' קשה דלפי טעמא דרבה מדוע באמת לא יהא שרי לקרות את המגילה בשבת במקדש או במקום ב"ד הגדול כמו גבי תקיעת שופר כדאי' בריש פ' ד' דר"ה וכן פסקו רבינו לעיל במ"ע מ"ב והרמב"ם הל' שופר פ"ב הל"ט וצ"ל בשלמא תקיעת שופר כיון שהיא דאוריי' ע"כ לא גזרו חכמים אלא במקום דשייך גזירה דרבה אבל במקדש או במקום ב"ד הגדול דלא שייך גזירה דרבה מהטעם שכתבו רבינו והרמב"ם שם לא גזרו החכמים משום לא פלוג דמשום לא פלוג לא רצו לעקור דבר מן התורה אבל מגילה דלא הוי אלא דרבנן שפיר גזרו משום לא פלוג אפי' במקום מקדש או בב"ד הגדול כיון דהם אמרו והם אמרו, וא"כ לפי"ז צ"ל דרבה סובר דהק"ו של ר' יהושע בן קרחה הנ"ל מחודש א' לא הוי אלא אסמכתא אבל ר' יוסף י"ל דסובר דהק"ו הוי דאוריי' וע"כ לא הי' סגי ליה גבי מגילה בטעמא דרבה כיון דהי' קשה לו קושיתינו הנ"ל וע"כ קאמר טעמא אחרינא, וממילא לפי זה כיון דרבינו והרמב"ם באמת פסקו דהק"ו לא הוי אלא דרבנן כמו שכתבנו לעיל מחודש א' ע"כ סגי להו בטעמא דרבה ודו"ק, ועי' לעיל מל"ת ס"ה סוף מחודש רנ"ב מה שכתבנו עוד בסוגיא זו ותמצא נחת: