חבצלת השרון על דניאל ד:לד

1כען אנא נבוכדנצר וכו'. לומר מאשר הוספתי חכמה אך הפעם בעלותי מהדרגה התיכונה אל השלישית נפקחו עיני בחכמה ובתבונה ובדעת על כל אשר היה לפני במדרגה הב' ואבינה דרך ישרה להלל ולשבח לאדון הכל על אשר החלותי להללו בראשונה ולבא אל הביאור נקדים שתי הקדמות ערוכות בפי כל יודעי דת ודין אשר עליהם הופיע אור תורתנו. הקדמה ראשונה כי מלכות מלך מלכי המלכים לא כמלכות מלכי האדמה כי המלכים אשר בארץ המה אין מלך ואין שר על ארץ לא איש כי אם עלי אדם רב ובמקום שאין אנשים להמליך עליהם מלך גס כי יבא שמה מלך גדול המלך יתאבל כי איש אין בארץ למלוך עליהם כדרך כל הארץ ומלך אשר כל מרבית מלכותו ימותו אנשים ויותר הוא לבדו יחלה ויהיה כאחד האדם אך לא כאלה מלכותו ית' כי יוצר הכל הוא וכל צבא השמים והארץ צריכים אליו והוא לא אליהם חלילה והן כלם כמר מדלי וכשחק מאזנים נחשבו כי על כן לא ייחל לבני אדם להיות לה' המלוכה כי מקודם אשר לא נעשה אדם על הארץ אלהים חיים הוא מלך עולם כי מה המה אלה בני אדם גם בני איש וגבוהים עליהם לפני אלהי עולם ה' תהיה מלכות שמים תלויה בהם ומקרא מלא דבר הכתוב ה' מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו כי מלך יקרא גם כי אבד גוים מארצו כלה ואמר ה' למבול ישב וכו' לומר כי גם שלמבול ישב וימח את כל היקום מאדם עד בהמה וישאר אך נח ישב מלך לעולם וכן ענין ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך שענינם היה עד שלא נברא אדם והווה ויהיה לעולם ועד אחר סוף כל דורות עולם כמפורש על פי קדמונינו בסדר שליחה ועד לא עשה ארץ וחוצות ה' מלך ובהכינו וכו' ה' מלך והארץ כבגד תבלה וכו' ה' ימלוך כי מלכותו ית' בלתי תלוי בארץ וחוצות וביצורי עולם:

2הקדמה שנית והיא כי גם כי כל אשר נעשה בשמים ובארץ הוא ית' עושה כל ולו הגדולה והגבורה להוריש ולהעשיר משפיל אף מרומם אל יאמר איש כי כל חפצו יעשה כי יצא עתק מפיו כי לעשות רצונו הוא חפץ מבלי השקפה אל הדין ואל היושר אך יאמר כי תמים פעלו וכל דרכיו משפט וזה שמעתי אומר שאמר שלמה בחכמתו אל תעמוד בדבר רע כי כל אשר יחפוץ יעשה באשר דבר מלך שלטון וכו' שומר מצוה לא ידע דבר רע וכו' לומר אל תעמוד ותתיצב בדבר רע וסברא רעה לאמר כי הוא ית' כל אשר יחפוץ יעשה כלומר בלי השקפה זולת עשות חפצו ושבאשר דבר מלך שלטון מי יעכב בידו ומי יאמר לו מה תעשה באופן יהיה אנוש יוכיחנו אלוה והוא איש צדיק לא עשה עול כי לא כן הדבר כי אם שומר מצוה לא ידע דבר רע וכו' ואין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עון וכל דבריו האמת והצדק:

3ובזה נבא אל הביאור והוא כי על כל כבוד שבחי נ"נ באומרו די שלטניה שלטן עלם וכו' וכל דירי ארעא וכו' וכמצביה עביד וכו' כרע נפל בשתים רעות הנגדיות אל שתי הקדמותינו אלה הנזכרות והוא כי קצור קצרה יד מרום שכלו לחור בחכמה ולהבין ולהורות כי ה' מלך עולם ועד גם אחר אשר הארץ כבגד תבלה ואיש אין בארץ והעולה על רוחו כי אין מלוכה מתיחסת כי אם כאשר איש לא נעדר להיות עליהם למלך אך בתום כל דורות עולם גם כי שלטנותו לעולם יהיה בשמים ממעל לא יקרא בשם מלך על כי אין האדם על כן אמר שלטניה שלטן עלם ומלכותיה עם דר ודר כי מציאות השולטנות לעולם יהיה אך המלוכה עם דר ודר בשנות דור ודור יהיה עליהם למלך כי המלכות זה תארו יהיו עמים תחתיו ולאמים תחת רגליו נמצא שוגג ומשגה בהקדמה הראשונה והמכשלה הזאת תחת ידו בתחלת שוב טעמו בו טרם תשיג ידו יתרון דעת המדרגה השלישית אך אחר אשר השיגה ידו אליה ויצלח למלוכה על ידה ורבו יתירה הוספת ליה אז כשבתו על כסא מלכותו כמאז במנדעו השב עליו ויבא במגלת ספר כתוב לכל עממיא אמיא להשמיעם אתיא ותמהיא די עבד אלהא עלאה למען ישמעו ולמען ילמדו ליראה את ה' אז החליף השטה ואמר אתוהי וכו' מלכותיה מלכות עלם ושלטניה עם דר ודר כי אז כבר היו עיניו פקוחות על דרכי ה' ומהללו מאז הנחילו ה' המדרגה השלישית וייחס המלכות אל עולם ועד באומרו מלכות עלם ולא תאר הגבול בדר ודר כי אם השולטנות כאשר בארנו ענינו במקומו כי מלכותו מלכות כל עולמים וגם כי הפסוק ההוא נזכר ראשון הוא אחרון כי אומרו שלטניה שולטן עלם וכו' היה בעת מנדעו עליו יתוב טרם הגיע למלכות ולמדרגת החכמה המביאתו אליו באומרו אתוהי וכו' מלכותיה מלכות עלם וכו' אשר היה אחרי כן כאשר התחזק במלכות ונתן אל לבו לשלוח ספרים לספר להם את כל אשר קרהו ואז כתב את הרשום בכתב אמת ככל אשר נודע אליו באחרונה להודיעם קושט דברי אמת אתיא ותמהיא וכו' אתוהי וכו' מלכותיה וכו' וכן באומרו וכל דירי ארעא וכו' וכמצביה עביד וכו' תעה לבבו בעיקר ההקדמה השנית כי תלה מעשיו ית' בחפצו ורצונו ולא באמת ומשפט ועל כן כאשר חלק לו ה' בבינה יתר שאת והשיגה ידו המדרגה הג' אז אמר כען אנא נ"נ משבח וכו' לומר אשר היה דברי ראשון לאמר שלטניה שלטן עלם ומלכותיה וכו' וכן אומרו וכמצביה עביד וכו' הלא זה כל פרי המדרגה הב' ממנדעי אשר ניתן לי מאתו ית' אך עתה אשר הוספתי חכמה ראיתי אחרי רואי כי לא כן דברתי כי רב מאד גדולתו מאשר פציתי פי אל ה' בראשונה ותעיתי כשה אובד בב' העיקרים הנז' אך כען אנא נ"נ הדרי בי וכנגד אומרי מלכותיה עם דר ודר כי תליתי מלכותו ית' בהשתרר על האנשים הנה דברי לאמר כי הנני משבח ומרומם למלך שמיא כלומר כי אף אם אבלה אומללה הארץ וכל יושביה ואדם אין כ"א השמים שמים לה' מלך השמים יקרא ולא יצא דבר מלכות מלפניו לבלתי הזכר בשם מלך בהעדר ארץ וחוצות וכל היושבים בם וז"א למלך שמיא כי מפאת שמיא לבד יתייחס אליו שם ומלכות וכנגד אומרו וכמצביה עביד וכו' המורה כי כל חפצו יעשה להפיק רצונו בלי השקפת אמת ומשפט לעומת זה אני מודה ועוזב ואומר די כל מעבדוהי קשוט ואורחתיה דין כי תמים פעלו וכל דרכיו אמת ומשפט וכפל ענין אומר מעבדוהי קשוט ואורחתיה דין הוא כי היה מקום לבעל דין לחלוק ולומר אליו הלא אתה למראה עיניך תשפוט כי ייסרך ותוסר והלא תראה כי לעומת זה יש ויש כמה רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים ומתגאים עליו ית' כאשר עשית אתה ושמנו עשתו ואין חרצובות למותם ובריא אולם ואם זאת רעתך כי מר מה' צבאות יצאה על רוב גאונך למה לא יעשה כן לכל גאה ורם נגד ה' ונגד זקניו ונהפוך הוא כי גם נבנו עושי רשעה גם בחנו אלהים וימלטו ומה תשיב על תוכחתנו על כן אמר כל מעבדוהי קשוט לומר הלא תלונתכם היא על אשר יסבול בשב ואל תעשה לבלתי הנקם אך אמרו בלבבכם כי הלא כל מעבדוהי הלא הם מעשיו אשר יעשה בפועל בקום עשה ככל אשר עשה לי לעיניכם כי הוא קשוט ואמונה עינני כי אמת עשה ואני הרשעתי ובכן ילמד סתום מן המפורש כי גם אשר יתנהג בשב ואל תעשה כל דרכיו משפט וזהו ואורחתיה דין ועל כן אל תאמרו לאמר לא יתכן דרך ה' מדוע לא נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה לבלתי עשות משפט חלילה כי אין זה כי אם לפי ראות אשר עיני בשר למו אך לא מחשבותיהם מחשבותיו ית' כי אין מספר לגדודי מחשבות ובחינות רחוקות עם קרובות אשר לא שערום כל יושבי חלד באופי כי כל ארחתיה דין ושמא תאמרו הלא גם כי יאריך אפים לעוברי רצונו לא יתכן יאריך למהלכים בגאוה ובוז כמו שארז"ל שאומר הוא ית' כביכול אין שנינו יכולין להיות יחד בעולם כי הוא לבוש לבושי כי ה' מלך גאות לבש ולא יסבלנו וכן אמרו המהלך בקומה זקופה כדוחק רגלי שכינה וא"כ למה יאריך לאנשים כאלה או איה אלהי המשפט חלילה ומה גם כי בגלל הדבר ההוא לקית ולמה לא יעשה כה לזולתך לז"א ודי מהלכין בגוה יכיל להשפלה לומר כי לא כן הדבר ולא מבלתי יכולת חלילה לא ינקם מהם כי די מהלכין בגוה יכיל הוא להשפלה גם שלא יעשה כן בפועל לכולם ומבשרו יחזו כי מי בכל מלכי ארץ גדול ממנו והשפל השפילו עד ארץ הגיעו וממנו יראו להאמין בה' אמונה אומן כי לולא טוב טעם ודעת עליון היודע רזי עולם אשר בהם יאריך למהלכים בגוה ודומיהם לא יבצר ממנו ית' להשפילו עד ארץ יגיענו עד עפר:

4עוד אחשוב רמז באומרו אנא נ"נ משבח וכו' באשר נשים לב כי הלא תמיד נזכר בשם מלכא בכל הספור אם לא בעת רעתו כאשר נפל ומלכותא העדיו מניה באומרו מלתא ספת על נ"נ ומן אנשא טריד וגם כאשר החל לשוב טרם הגיע למלכות ועודנו בארץ מדבר באומרו אנא נ"נ עיני לשמיא נטלית וכו' אך עתה בשבתו על כסא מלכותו ורבו יתירה הוספת ליה למה יגרע לבלתי יזכר בשם מלכא. אמנם הנה נא ידענו כי לפי גודל יקר תפארת רום האדם לו יאתה הענוה והשפלות לפני מי שאמר והיה העולם כי לה' הגדולה ואין לזרים ואין תפארת רום אנשים אם לא בערך בני איש כמוהו ועל כן הגדילו רז"ל על פי התורה דרך תפלת מלך וכהן גדול והדיוט כי המלך כורע בתחלת ברכת אבות ולא ירים ראש עד תום כל התפלה וכ"ג שוחה בסוף כל ברכה וברכה ושאר עם הארץ באבות תחלה וסוף ובהודאה וכו' כי טוב טעם הדבר הנה הוא כי כל הגדול מחברו מוטל עליו להראות הכנעה יתירה הימנו ואפשר כי נ"נ כעת נמצא אתו מוסר השכל לדעת כי בעת בא דברו לשבח ולרומם למלך שמיא לא יחשיב עצמו נצב מלך כי אם כאחד האדם אף גם עתה שרבו יתירה הוספת ליה וז"א כען אנא נ"נ משבח וכו' לומר גם כי אמור אמרתי על מלכותי התקנת ורבו יתירה וכו' המלכות והיתרון יהיה לי נגד בני אדם אך לפניו ית' גם עתה שרבו יתירה הוספת לי כען בכל הגדולה הזאת אנא נ"נ כלומר כאחד העם בלי החשיב עצמי למלך משבח למלך שמיא כי בערך שבחי למלך שמיא אין מלכותי שבארעא גם ברבו יתירה לפני רק לאפס ותהו ולא אעלה על רוחי בשבחי לפניו כי אם כאילו בעת כזאת לא הגעתי למלכות: