חבצלת השרון על דניאל ט:יב

1ועל המוסר אשר הוא ראשון בתורה אמר ויקם ה' את דברו אשר דבר וכו' להביא עלינו רעה גדולה ומה מתקו בו זכרון התהפכות שלשת הבחינות אשר בו נגד אשר במשנה התורה אחד לאחד על הא' אשר לא היה באלה ובשבועה כי אם דבר ה' לבד אמר ויקם ה' את דברו ועל הב' אשר לא היו דברי משה בעד ה' כי אם פיו ית' המדבר אליהם אמר אשר דבר ועל הג' הוא היות רע ומר מהמוסר שבמשנה תורה אמר להביא עלינו רעה גדולה. וראיתי אחרי כתבי בספר נחמד הובא מקרוב נקרא מעיני הישועה חילוף הדברים יבאר הפסוק הא' ותתך וכו' על המוסר אשר בספר ויקרא ופסוק ויקם ה' על אשר במשנה תורה וראיתי ואשמח כי כוונתי לדעתו כי דבר ידברו שני הכתובי' על שני המוסרים אך על סדר הזכרתם פה על משמרתי אנכי נצב כי מתקו לי דברי הכתובים בדרך הזה עוד. ואחר העלותו זכרון שני המוסרים אמר אשר לא נעשתה וכו' לומר ידעתי ה' ידעתי כי הלא נגד דברי אלה יש ויש תשובה נצחת הלא היא כי מה נצטדק להטהר מאשמותינו על כל הרעה הבאה עלינו כי הלא לא כחטאינו עשית לנו ולא כעונותינו גמלת עלינו כי אם ככה היית עושה לנו כלינו באפך ולא היה שריד לשונאי ישראל אך חסדי ה' כי לא תמנו ובנן תאמר נא ה' כי עדיין לא הטהרנו ברוע גזר דיננו כי לא נמחקו כל שטרי חובותינו בתתך לנו שארית בארץ אך לעומת זה זכר נא אלהינו גם את כל אשר נעשה בירושלים עיר קדשך כי הן אמת כי אשר בא על עצמנו ועל בשרנו אין די בער אשמותינו ממנו אך אשר חסר לנו ממדת פורענות הראויה לבא עלינו הלא הרקת אותה בציון ובירושלים והוא אמרם ז"ל על פסוק כלה ה' וכו' כי לולא כלה ה' חמתו שפך חרון אפו באשר הצית אש בציון ובירושלים ובית מקדשו היו כלים שונאי ישראל על רוב פשעיהם ובכן זמר משורר על אשר באו גוים בנחלת ה' כאומרם ז"ל על מזמור לאסף אלהים באו גוים וכו' על כי פדה ה' את יעקב ולא כלם כי נתן ארצו תחתם ואם כן אפוא אין ספק כי היה הוא ית' מעלה עלינו כאילו כל אשר נעשה בירושלים בעצים ובאבנים נעשה בעצמנו ובשרנו להתם חטאות ולכלות פשעים והרי אנו כאילו קבלנו כל סאת פורענות הראויה לבא עלינו ולפני ה' נטהרנו מכל אשמותינו והלא זה דבר דניאל באומר אשר לא נעשתה תחת כל השמים ככל אשר נעשתה בירושלים לומר גם כי על כל הבא עלינו לא הושלם חוקנו אל תביט אל אשר נעשה בנו לבד בלתי אם אל גויתנו ואדמתנו גם היא כי זכר נא גם את אשר נעשתה בירושלים אשר יוכללו בה ציון ובית המקדש כי גם בכל צרתם נרחץ ונטהר מעונותינו וראה והביטה כי רב הוא כי לא נעשתה תחת כל השמים ככל אשר נעשתה בירושלים. ויתכן יהיה שיעור הכתוב מראשיתו אל כוונה זו לומר ויקם ה' את דברו אשר דבר עלינו וכו' להביא עלינו רעה גדולה ומעלה כאילו הקים עלינו ועל שופטינו ממש הרעה הגדולה אשר דבר להביא עלינו באשר לא נעשתה וכו' כאשר נעשתה בירושלים כי גם יחשב עלינו כאמור:

2או יאמר גם כי החרבת גוים נשמו פנותם לא תתייחס כל צרותם אל צרת ירושלים באשר היא עיר אלהינו הר קדשו כדבר שנאמר מה אעידך מה אדמה לך וכו' הבת ירושלים: