דרכי משה (עמיאל), דרכי הקנינים, שמעתתא ו' עדות באישות ומהות האישות בכלל ב
דרכי משה (עמיאל) · Darkhei Moshe (Amiel), Darkhei HaKinyanim, Shmatta 6 2
Open in the reader →1קושית הגאון רעק"א בנדרים. - סוגית הגמרא שם סובבת על המחלוקת בין הצרפתים והספרדים. - מתחילה סבר אביי כהצרפתים ולבסוף חזר וסובר כהספרדים. - ובזה מסולקת קושית הרעק"א דזה לא שייך בקדושין.
2ועי' בנדרים (ו, ב): "בעי רב פפא, יש יד לקדושין או לא" ולא איפשיטא שם, ובר"ן שם (ד"ה מגו) מקשה: "וא"ת, מאי קא מספקא ליה בקדושין מ"ש מגיטין, דלכו"ע יש יד כדמוכח סוגיין דלעיל ולא פליגי אלא ביד שאינו מוכיח? י"ל דשאני גט כיון דאיכא מעשה דהיינו נתינת הגט לידה הוי טפי מיד ועיקר מוכיח מיקרי, משא"כ בבעיין, דלחדא הוא דיהיב שתי פרוטות, אבל לחברתה לא יהיב מידי".
3ובצדק הקשה ע"ז הגאון רעק"א בגליון הש"ס שם: "ק"ל דלפ"ז מאי פרכינן מכלל דס"ל לר"פ יש יד והיינו דמשמע דמוכיחות מהני כמ"ש הר"ן, והא התם דיהב לה ואיכא נתינת מעשה באמת הוי יד כמו בגט דעיקרו מוכיח?"
4אבל לפי דרכנו יוטעם הדבר היטב בהקדם מה דאמרינן שם (ה, ב): "אמר לך אביי, אנא דאמרי אפילו לר' יהודה, ע"כ לא קאמר ר' יהודה בעינן ידים מוכיחות, אלא גבי גט דבעינן כריתות וליכא", ואח"כ (ו, א) פריכנן "והא אביי הוא דאמר אפילו לר' יהודה? הדר ביה" - ונחוץ להבין מאיזה סברא חזר מזה?
5אכן באמת הנה כל עיקר חדושא דידות נדרים כנדרים הוא כמו שפירש הרא"ש (ב, א ד"ה האומר לחבירו): "ואע"ג דגמר בלבו לידור אי לאו דחשבינן להו כאילו הוציא בשפתיו לא הוי נדר, כדאמרינן בפרק ג' דשבועות (כו, ב), אמר שמואל, גמר בלבו צריך להוציא בשפתיו". אבל בגיטין וקדושין ספיקא אחרינא יש בזה, כיון דשם מלבד מה דבעינן אמירה, נחוץ עוד ידיעת העדים לקיום הדבר, וא"כ בידות נהי דהוא אומר דכונתו היתה בבירור לגירושין ולקידושין, אבל ס"ס ידיעת העדים לא היתה בזה בעת מעשה כיון דלא גמר דבריו כפי הצורך; וז"ש "ע"כ לא קאמר ר' יהודה בעינן ידים מוכיחות אלא גבי גט דבעינן כריתות", כלומר, בין למ"ד עדי חתימה כרתי ובין למ"ד עדי מסירה כרתי, אבל ס"ס בעינן כריתות והעדים המה הכורתים כפי שיטת הצרפתים. ולבסוף הדר ביה מזה, משום דהאמת הוא כפי מה שביארנו לשיטת הספרדים, דהמסירה היא הכורתת והעדים הוא רק למען הידיעה, וכשידעינן דהיתה מסירה גם בלי עדים הוי גט, א"כ הלא אין הבדל בגט מבנדרים, דבשניהם מציאת הדבר בלי קיום העדים פועלת חלות הדבר - ולכן הדר ביה.
6אבל בקדושין ששם כו"ע מודים דהידים הוא לקיום הדבר, שפיר מספקינן דדלמא לא שייך כלל בזה הגדר יד אחרי דס"ס ידיעת העדים אין בזה.