דרכי משה (עמיאל), דרכי הקנינים, שמעתתא ז' גדרי זיקה י
דרכי משה (עמיאל) · Darkhei Moshe (Amiel), Darkhei HaKinyanim, Shmatta 7 10
Open in the reader →1פירוש התוס' והריטב"א בהא דאמרינן איסור אחות אשה מתלי תלי וקאי. - לכאורה נראה שיש מחלוקת ביניהם, אכן באמת בא זה והשלים את זה. - את נימוקו של הריטב"א אנו זקוקים בתחילת הדבר ואת נימוקם של התוס' בסוף דבר. - לפ"ז בכ"מ כשנשא מת ואח"כ נשא חי הוא מעין גדר של יבמה שהותרה ונאסרה. - ושוב נכנס זה במחלוקת של הראשונים, בהא דיבמה שהותרה הנ"ל. - מחלוקת ב"ש וב"ה הוא בהגדר דמיתלי תלי וקאי אי פקע איסור קמא דחייל איסור בתרא, אי בעינן שיופקע בפועל ממש או דדי גם בכח.
2יבמות (לב, א): "ור' שמעון, היכי דנשא מת ואח"כ נשא חי כיון דאיסור אחות אשה לא חייל תתייבם יבומי? אמר רב אשי, איסור אחות אשה מתלי תלי וקאי, אי פקע איסור אשת אח אתי איסור אחות אשה וחייל הלכך לא פקע".
3ובתוס' שם (ד"ה לא פקע) כתבו: "ואע"ג, דלא חייל איסור אחות אשה אסורה נמי הצרה לייבומי, כיון דלא פקע איסור אשת אח, כמו איילונית דאוסרת צרתה, אע"ג דאין בה אלא איסור אשת אח לחודה".
4ועי' בריטב"א לעיל (יג, ב) על הא דאמרינן שם "רבא אמר טעמייהו דב"ש, דאין איסור חל על איסור" וכתב הוא ז"ל: "ולב"ה כל היכי דקדים איסור אחות אשה, חייל איסור אשת אח עליה באיסור מוסיף, דמגו דאיתסרה לגבי שאר אחים איתסר עליה וכו' וכל היכא דנשא מת ואח"כ נשא חי, דקדים איסור אשת אח לגבי יבום שריא רחמנא, הלכך לגבי יבום כמאן דליתא וחייל איסור אחות אשה למיתסרה לדידיה ולמיתסרי צרתה כנ"ל".
5והנה לכאורה נראה שיש מחלוקת בין שיטת התוס' והריטב"א הנ"ל, דלשיטת התוס' המניעה של היבום בכה"ג הוא משום איסור אשת אח, דלא פקע בכאן כמו באיילונית שתפסו לדוגמא, ולשיטת הריטב"א כל המניעה היא רק מצד איסור אחות אשה, דכיון דאיסור אשת אח נפקע ע"י יבום תו אתי איסור אחות אשה וחייל.
6אכן כשנסתכל בזה היטב נראה, כי אין בכאן מחלוקת אך בא זה והשלים על זה. דהנה באמת בכ"מ דאמרינן באין איסור חל על איסור דהאיסור השני מתלי תלי וקאי, הלא בודאי דהגדר הוא דבאותו הרגע שפקע האיסור הראשון חל האיסור השני, ולא נימא דבשביל זה שאפשר להאיסור השני לחול בשביל כך לא יופקע כלל האיסור קמא; וא"כ הלא גם בכאן הרי צריך להיות באופן שכזה, דאיסור אשת אח נפקע ואז חוזר וניעור איסור אחות אשה, אבל איזה טעם יש בדבר, דבשביל כך לא יופקע כלל האיסור קמא, האיסור של אשת אח. אכן אי אפשר לפרש ג"כ כשיטת הריטב"א, דאמנם איסור אשת אח נפקע לגמרי מצד מצות יבום, ולא נשאר עליה אלא איסור אחות אשה לבד, דא"כ איך היא פוטרת צרתה דהא כבר הארכנו למדי שהאיסור של אחות אשה אינה נמשכת על הצרה, אלא דע"י הפטור ממצות יבום תו נשאר עליה איסור אשת אח, כמו שיש איסור זה על הערוה גופא, אבל כיון דבהערוה גופא אין איסור אשת אח, איך יתכן שיהיה איסור כזה על הצרה הבאה מחמתה? וזהו אמנם טעמייהו דב"ש שם כדאמרינן "כיון דלא אתי איסור אשת אח וחייל אאיסור אחות אשה, הויא לה צרת ערוה שלא במקום מצוה ושריא", ומאי טעמייהו באמת דב"ה?
7אלא כדברינו הנ"ל דבא זה והשלים על זה, דע"י מצות יבום אמנם פקע איסור אשת אח, אבל כיון דאיסור אחות אשה מתלי תלי וקאי, הנה באותו הרגע שפקע האיסור הראשון חל האיסור השני של אחות אשה, וכיון דס"ס ע"י איסור אחות אשה נתבטלה ממנה מצות יבום, שוב חל עליה איסור אשת אח, דלא הותר אלא במקום מצוה, וצרתה כמותה דגם עליה נשאר איסור אשת אח.
8באופן, שאנו זקוקים גם לנימוקו של הריטב"א - בתחילה - וגם לנימוקו של התוס' - בסוף דבר.
9אכן לפ"ז בכ"מ כשנשא מת ואח"כ נשא חי הוא מעין גדר של יבמה שהותרה ונאסרה, דאי אפשר לבוא להאיסור של אחות אשה בלי שיותר לו אף לרגע לכה"פ לציורנו האיסור אשת אח, דאז נאסרה משום אחות אשה וממילא שוב ג"כ באיסור אשת אח כנ"ל.
10אבל באמת דבר זה נכנס במחלוקת של הראשונים (עיין לעיל פרק א) בהא דיבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה, דלאלה שמפרשים הא דתחזור להתירה הראשון כפשוטו, דשוב יש מצות יבום עליה, אבל לעולם בעת שנאסרה מצד אחות אשה יש גם איסור של אשת אח עליה, הנה גם בזה יתכן לומר כנ"ל. אבל לאלה המפרשים דתחזור להיתירה ולא למצותה, וע"כ דהטעם הוא משום דגם בשעה שנאסרה אין עליה שוב איסור של אשת אח, אך איסור של אחות אשה לבד, כדפירש זאת הרשב"א להדיא משום דכיון דעמדה עליה זיקה שעה אחת תו נתבטל איסור אשת אח לעולם, לפ"ז הרי הדרא קושיא לדוכתה, מדוע באמת לב"ה פוטרת צרתה בנשא מת ואח"כ נשא חי, נהי דאי אפשר ליבמה מצד איסור אחות אשה, דיחול בשעה שנתיר איסור אשת אח כנ"ל, אבל הלא איסור אחות אשה לבד אין פוטר צרתה. וליכא למימר דע"י איסור אחות אשה שוב חוזר וניעור איסור אשת אח, דהא לפ"ז לא יתכן, דכיון דניתר אף לרגע תו אי אפשר להיות חוזר וניעור, וא"כ הרי אנו סותרים את עצמנו כנ"ל, דכיון שאי אפשר לבוא לאיסור אחות אשה רק אחרי ההנחה דאיסור אשת אח הותר אף לרגע, תו אי אפשר להוציא את המסקנא דלבסוף נשאר גם איסור אשת אח?
11וכדי להצדיק את שיטת הראשונים הנ"ל, נ"ל דמחלוקת ב"ש וב"ה הוא בהגדר דאין איסור חל על איסור, דאמרינן דהאיסור השני מתלי תלי וקאי אי פקע איסור קמא חייל איסור הב', אי בעינן לזה שיופקע בפועל ממש, היינו שיותר לגמרי, או דדי גם הפקעה בכח לבד, היינו דהאפשרות של הפקעת האיסור קמא, כבר נותנת מקום לחלות האיסור השני.
12ובזה תהיה מחלוקת ב"ש וב"ה, דלב"ש בעינן הפקעה בפועל ממש, וע"כ לא יצויר כלל בכה"ג שתפטור צרתה, כנ"ל, דכיון דרק אז יחול איסור אחות אשה כשיותר בפועל האיסור אשת אח, תו אינו חוזר וניעור כנ"ל. אכן לב"ה הוא כהצד השני, ודי גם בהאפשרות של הפקעת האיסור, וכיון דיש אפשרות של הפקעת איסור אשת אח ע"י היבום, תו כבר אפשר שיחול תיכף האיסור אחות אשה וממילא יש בבת אחת שני האיסורים יחד, גם איסור של אחות אשה וגם איסור של אשת אח. ובאמת לשון הגמ' גופא מוכיח על זה, דאמר: "אי פקע איסור אשת אח, אתי איסור אחות אשה וחייל הלכך לא פקע", כלומר דלא נפקע כלל, כיון דאי פקע איסור אשת אח שיש באפשרותו ליפקע, דדיה גם הפקעה בכח שיחול האיסור השני כנ"ל.