דרכי משה (עמיאל), דרך הקודש, שמעתתא י' העבודות המתירות ומכשירי העבודות בקרבנות ומנחות יב
דרכי משה (עמיאל) · Darkhei Moshe (Amiel), Derekh HaKodesh, Shmatta 10 12
Open in the reader →1קושית הלחם משנה על הרמב"ם (פ"ה מהל' תמידין הלכה ז) דזהו נגד הגמ' במנחות (צה, ב). - קושיתו ותירוצו של התוס' במנחות (נא, א). - לפ"ז הדבר מתהפך כחומר חותם, ושאלה רבתי לאיזה גיסא נלך בזה. - עצה לצאת מן המבוכה מפי' דברי התוס' במנחות (נא, א). - הגמ' במנחות קאי לר' יהודה דס"ל כר"א, והרמב"ם לשיטתו דפוסק כר"ע.
2מנחות (צה, ב) במשנה: "אחת שתי הלחם ואחת לחם הפנים לישתן ועריכתן בחוץ ואפייתן בפנים, ואינן דוחות את השבת". - ובגמרא: "אי קשיא הא קשיא ואפייתן בפנים, אלמא תנור מקדש, ואין דוחות את השבת איפסלה בלינה? וכו' אמר ר' אשי מאי קושיא, דלמא מאי מבפנים במקום זריזין - והא דר' אשי ברותא היא, מ"נ, אי אפיה בעינן זריזין, לישה ועריכה נמי בעינן זריזין, ואי לישה ועריכה לא בעינן זריזין, אפיה נמי לא בעינן זריזין? אלא דר' אשי ברותא היא".
3וברמב"ם (פ"ה מהל' תמידין ומוספין הלכה ז): "לישתן ועריכתן בחוץ ואפיתן בפנים בעזרה כשאר המנחות".
4וכבר הקשה הלחם משנה, דזהו סותר להגמרא, דאמרינן הא דרב אשי ברותא היא, ונראה דמי ששנה זו לא שנה זו?
5ועוד בלאו הכי מ"ש מחביתי כ"ג, דכתב רבינו לעיל בפ"ג (הל' יח), דדוחה את השבת משום שהמרחשת מכלי קודש הוא ונפסל בלינה, ה"נ כיון דתנור מקדש איתיה להך טעמא? ועי' שדחק בזה הרבה.
6והנלענ"ד בזה עפ"י הקדמת דברי התוס' במנחות (נא, א ד"ה אפי לה מאתמול): "ותימה היכי מוכח, דאי אפי לה מאתמול איפסלה בלינה, הא כלי שרת אין מקדשין אלא בזמנן? וי"ל כדפי' לעיל כיון דכתיב בקרא על מחבת על כרחך בעי קידוש כלי. - מיהו קשיא לקמן גבי שתי הלחם, דהא לא כתיב תנור בקרא, והיכי מוכח דאפייתן דוחה שבת? וי"ל, כיון דלא דחו שבת אם כן מאתמול נמי הוי זמנן", א"כ אם נחשוב חשבונו של דבר בשתי הלחם, הרי הדבר מתהפך כחומר חותם - דאם דינא הוא דדוחה שבת, הרי גם אם אפה לה מאתמול לא איפסלא בלינה, דהא כלי שרת אין מקדשין אלא בזמנן, אבל זיל לאידך גיסא, דאיך תאמר דבשביל זה אינן דוחות את השבת, א"כ הרי הוה הזמן מאתמול ושוב פוסל בלינה; ועלינו לאמר איפה דדוחה את השבת - ושאלה רבתי היא, לאיזה גיסא נלך וניזול בזה.
7אבל באמת כשנסתכל בזה היטב הרי יש עצה טובה איך לצאת מן המבוכה הלזו עפ"י דברי התוס' במנחות (עב, א) על הא דאמרינן שם: "ר' אלעזר ב"ר שמעון בשיטת ר' עקיבא רבו של אביו אמרה, דתנן כלל אמר ר' עקיבא, כל מלאכה שאפשר לו לעשותה מערב שבת אינה דוחה את השבת; וסבר לה כרבי ישמעאל דאמר קצירת העומר מצוה, דתנן ר' ישמעאל אומר מה חריש רשות אף קציר רשות, יצא קציר העומר שהוא מצוה. ואי סלקא דעתך נקצר שלא כמצותו כשר, אמאי דחי שבת נקצריה מערב שבת אלא מדדחי שבת, ש"מ נקצר שלא כמצותו פסול". וכתבו ע"ז (ד"ה אמאי): "ואע"ג, דלכתחילה מצותו בלילה, כיון דדיעבד כשר לא הוה דומיא דתמיד, דכתיב ביה במועדו לאמר דדחי שבת, ומסתברא דדומיא דתמיד בעינן". אלמא דכל דבר בקדשים שאינו מעכב בדיעבד, אע"ג דלכתחלה המצוה שיעשה בשבת, הרי הוה זאת בכלל אפשר לו לעשותה מערב שבת; לא כן הא דכלי שרת אין מקדשין אלא בזמנן, דשם אנו מביטים ביחוד על זמן הלכתחלה דזהו פשוט, א"כ כיון דבאמת דינא הוא דדוחה שבת הרי הזמן של האפיה הוא בשבת, וממילא כשאופה גם מערב שבת לא יופסל בלינה דכלי שרת אין מקדשין אלא בזמנן. - וא"ת כיון דדוחה שבת מדוע לא יאפה בשבת כמצותן לכתחלה? ע"ז נשיב כדברי התוס', כיון דדיעבד כשר גם מאתמול לא הוה דומיא דתמיד ושוב הרי ליכא למימר כדברי התוס' "דכיון דלא דחי שבת א"כ מאתמול נמי הוה זמנן", דהלא כל טעמא דלא דחי שבת, הוא משום דמאתמול לא הוה זמנן ולכן כשר בדיעבד, ואיך נתלי תניא בדלא תניא?
8נמצא, דלפ"ז אין כל סתירה מהא דאפיתן בפנים להא דאמרינן דדוחה את השבת דשניהם אמת.
9אולם כל זה יתכן רק לפי האמת, דהלכה כר' עקיבא, דכל מלאכה שאפשר לו לעשותה מערב שבת אינה דוחה את השבת.
10אבל לר' אליעזר דפליג ע"ז וסבירא ליה דגם בנ"ד דוחה את השבת, הרי אם נימא דדין הוא דדוחה שבת, שוב הרי אי אפשר לבוא בזה מצד דבדיעבד כשר, דס"ס הרי מצותה לכתחילה להעשות בשבת.
11והנה בשבת (קל, א): "ר' אליעזר אומר, אם לא הביא כלי מע"ש מביאו בשבת מגולה, ובסכנה מכסהו עפ"י עדים", ובגמרא שם: "תניא אידך, מביאו מגולה ואין מביאו מכוסה, דברי ר"א, ר' יהודה אומר משום ר"א נוהגין היו בשעת הסכנה שהיו מביאין מכוסה עפ"י עדים". - הרי דר' יהודה סובר כר"א בעצם הדין, דאף מלאכה שאפשר לו לעשותה מערב שבת דוחה את השבת.
12ואולי זהו טעמא דהרמב"ם, דבמנחות שם במשנה הלא איתא "ואפיתן בפנים ואינן דוחות את השבת, ר' יהודה אומר כל מעשיהן בפנים", הלא דפליג רק על הא דאמר ת"ק "לישתן ועריכתן בחוץ", אבל בשאר הדברים מודה, ולכן שפיר פרכינן "ואינן דוחות את השבת איפסלה בלינה?" וליכא לתרוצי כהנ"ל, דזהו לא יתכן לר' יהודה, אבל לפי האמת דפסקינן כר"ע גם הא דאפיתן בפנים וגם הא דאינן דוחות את השבת אלו ואלו דברי אלקים חיים".