דרכי משה (עמיאל), דרך הקודש, שמעתתא י' העבודות המתירות ומכשירי העבודות בקרבנות ומנחות כ

1הערת המל"מ (בפ"א מהל' פסוהמ"ק הלכה כז) דבהולכת איברים לכבש ע"י זר דיפסל הזבח. - בזה היה מקום לישב קושית הרש"ש בסתירת דברי רש"י במנחות (ו, א) מהגמ' זבחים (יד, ב). - לפ"ד המל"מ הנ"ל הנה עצם ההולכה אינה מעכבת, אבל הכהונה שבהולכה מעכבת. - אולם באמת דברי המל"מ לא יתכנו כלל.

2רמב"ם (בפ"א מהל' פסוהמ"ק הלכה כז): "כל הזבחים שקבל דמם אחד מן הפסולין לעבודה, או שהוליך את הדם למזבח, או שזרקו למזבח כהלכתו, נפסל הזבח".

3וכתב המל"מ: "נראה מדברים אלו, דדוקא בקבלה והולכה וזריקה אם עשה אחת מכל אלו אחד מן הפסולין נפסל הזבח, אך בהולכת איברים לכבש לא נפסל הזבח אף דלמצוה צריך כהן כשר, וכמ"ש בדין כ"ב. אך קשה מההיא דפ"ק דזבחים (יד, ב), דפריך, והרי הולכת איברים לכבש, דעבודה שאפשר לבטלה היא ופסולה בזר דכתיב והקריב הכהן את הכל המזבחה, ואמר מר זו הולכה לכבש, ומשמע התם דמדמינן הולכת איברים להולכת דם לענין פסול?"

4וכונתו בעיקרו להמסקנא דגמ' שם: "ולאו כל דכן הוא, ומה הולכת איברים לכבש, דלא מעכבא כפרה בעיא כהונה, הולכת דם, דמעכבא כפרה לא כ"ש" ובשביל זה אמרינן שם: "אתמר נמי אמר עולא א"ר אלעזר הולכה בזר פסולה אפילו לר' שמעון", ואם נימא דבהולכת איברים לכבש לא נפסל הזבח, איך יפסל בהולכת דם, הא דיו לבא מן הדין להיות כנדון?

5ואמנם אם היה יתכן הדבר, דע"י זה היה נפסל הזבח כפי שתפס המל"מ מפשטות הגמ', אע"ג דאם לא הוליך כלל כשר, כדאשכחינן גבי בלילה במנחות, דאע"ג דאם לא בלל כלל כשר, "מ"מ בלל זר גרע דמיחל עבודה" עי' מנחות (יח, ב) תוס' (ד"ה ור' שמעון) - היה בזה מקום לישב קושיא חזקה על דברי רש"י במנחות (י, א) על הא דאמרינן שם "והרי הולכת איברים לכבש, דכתיב בהו כהונה ותנן הרגל של ימין בשמאל? כי אמרינן או אצבע או כהונה, בדבר המעכב כפרה" עכת"ד הגמרא. ופרש"י (ד"ה ומשני לעולם או אצבע או כהונה) ז"ל: וכי אמרינן אינה אלא ימין בדבר המעכב כפרה, דומיא דהזאות דמצורע, לאפוקי הולכה דלא מעכבא, דאפשר ליפשוט ולנתח אצל הכבש, א"נ, אם יש כהנים הרבה יושיטו זה לזה". והקשה ע"ז אדם קשה כברזל הרש"ש ז"ל, הא הדבר פשוט דהוא עצמו שלא הוקטרו אימוריו כשר, ולמה ליה לדחוקי כ"כ ולבקש עצות מרחוק?

6ואיך יפרנס הגמ' בזבחים הנ"ל "ומה הולכת איברים לכבש, דלא מעכבא כפרה, בעיא כהונה, הולכת דם, דמעכבא כפרה לכ"ש דבעיא כהונה" אם משום דאפשר להושיט זה לזה, הלא ג"כ בהולכת דם נמי אפשר לעשות כנ"ל?

7אבל לפ"ז יתישב בטוטו"ד, דהא אם ההנחה זו צודקת, הרי עצם ההולכה לא מעכבא כפרה, דהוא עצמו שלא הוקטרו אימוריו כשר, אך הכהונה שבהולכה הרי מעכבא כפרה, דהא אם עבד זר נפסל הזבח. - וא"כ נחוץ להתבונן במאי עסקינן, אם בעצם ההולכה, או בהכהונה שבהולכה, ולכן בזבחים הנ"ל דשם הרי מדבר לענין הראשון, דהא הכהונה הוא רוצה עתה ללמוד, שם בודאי הדבר פשוט, דהוא עצמו שלא הוקטרו אימוריו כשר; אבל במנחות הנ"ל, דהוא בא לתרץ את הקושיא שמקשה על הנחתו דכ"מ שנאמרה כהונה אינה אלא ימין, מהא דגם הולכת איברים לכבש כתיב כהונה ואפ"ה הוי בשמאל, ומחלק בין הכהונה בהולכה להכהונה דכתיב בכ"מ, משום דבהולכה לא מעכבא כפרה, הרי קאי שם על הכהונה שבהולכה, וע"ז היה קשה לו לרש"י הא זאת באמת מעכבא הכפרה? והוכרח לפרש "משום דאפשר לפשוט ולנתח אצל הכבש, א"נ, אם יש כהנים הרבה יושיטו זה לזה", כלומר, נהי דזר מחלל אמנם את הכפרה, אך ס"ס הכהונה אינה מעכבא הכפרה, דהא אפשר לעשות גם בלי כהונה, וגם בלי זרות כנ"ל.

8אמנם בזבחים (כד, ב) דגם שם יש אותה הסוגיא מאצבע וכהונה כנ"ל פירש רש"י (ד"ה המעכב כפרה) שם: "אבל הולכת איברים דלא מעכבא כפרה דהוא עצמו שלא הוקטרו אימוריו כשר". - אך התבונן דאם כי לשון הסוגיות בזבחים ומנחות שוים ממש, אך בזה יבדלו, דבמנחות הוא אומר המימרא משמו של ר"ל ובזבחים משמו של ר' יוחנן, ועי' בזבחים (יד, ב ודף טו, א) דר' יוחנן ס"ל, דהולכה שלא ברגל לא שמיה הולכה וגם אי אפשר לתקוני, ולדידיה אי אפשר לפרש כמו שפירש במנחות דהא אי יפשיט וינתח אצל הכבש א"נ יושיטו זה לזה, הרי לא יקיים בזה כלל מצות הולכה, וא"כ אי אפשר לצייר שיקוים מצות הולכה בלי כהונה; וע"כ הוכרח רש"י לדחוקי לדידיה, דלאו על הכהונה שבהולכה קאי אך על עצם הולכה, כלומר, כיון דס"ס לא נוכל לדמות קמיצה להולכה דיבדלו בעצמותם, חלוקים הם גם לענין ימין.

9כך היה אפשר לאמר לכאורה והיה זה פרפרת נאה בדיוק הלשונות.

10אכן לענ"ד כל הדבר מופרך מעיקרו לאמר דע"י זר בהולכת איברים נפסל הזבח, דהא בזבחים (כט, א) אמרינן, דכל ההוכחה דפיגול היא במחשב לאכול מזבחו ביום השלישי ולא באוכל מזבחו ביום השלישי, משום ד"אחר שהוא כשר יחזור ויפסל", ואי אמרת כנ"ל, הרי נוכל למימר הולכת איברים לכבש ע"י זר תוכיח?

11ובודאי זהו בדותא, וע"י זה לא נפסל הזבח, והדרא לכאורה קושית המל"מ הנ"ל לדוכתה?