דרכי משה (עמיאל), דרך הקודש, שמעתתא י' העבודות המתירות ומכשירי העבודות בקרבנות ומנחות כה
דרכי משה (עמיאל) · Darkhei Moshe (Amiel), Derekh HaKodesh, Shmatta 10 25
Open in the reader →1קושית התוס' ביומא (ס"ד, א) אמאי אמרינן דעגלה ערופה אינה משנה, נימא דשוחט היינו עורף. - המחלוקת אי שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה לאו בשם תליא מילתא אך במושג. - המחלוקת הוא בהעדר התכלית מצד איזה סבה צדדית, אם מטילים אנו זאת בקולר השחיטה. - וממילא בעגלה ערופה אי נימא דעריפתה זו היא שחיטתה לא שייכת כלל המחלוקת הנ"ל.
2בתוס' יומא (סד, א ד"ה דחיתו לצוק זו היא שחיטתו) כתבו: "הקשה הרב ר' משה מפונטיי"ז זצ"ל, דבפרק אותו ואת בנו (חולין פא, ב) תנן השוחט עגלה ערופה ושור הנסקל וכו' חייב, ור"ש פוטר, פירוש, דה"ל שחיטה שאינה ראויה, ופריך בגמ' (שם פב, א) והתנן, נמצא ההורג עד שלא נערפה העגלה תצא ותרעה בעדר, אלמא לא מיתסרא מחיים, ואמאי פוטר ר' שמעון? ומשום הכי קאמר עגלה ערופה אינה משנה; ואמאי לא קאמר, דשוחט דמתניתין היינו עורף, ור' שמעון פוטר משום דלא חזיא לאכילה, וחייב לרבנן דעריפתה זו היא שחיטתה, כדאמרינן הכא דחיתו לצוק זו היא שחיטתו, ובפרק חטאת העוף בזבחים (ע, ב) אמרינן, דעריפה מטהרת מידי נבילה? ותירץ ר"ת, דלא הוה ליה למיתני השוחט, אלא העורף, ודוחק הוא וכו'".
3וכדי לתרץ את הדבר בלי דוחק נ"ל בזה:
4דהנה דבר פשוט הוא לדעתי, דמחלוקת ר"ש ורבנן, אי שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה או לא שמה שחיטה, שלאו בשם תליא מלתא אך בעצם מהות השחיטה מיפלגי.
5והמחלוקת היא בזה - דהנה בעצם פעולת השחיטה כלולות שתי תכליות, א) לטהר מידי טומאת נבילה, ב) להתיר לאכילה; וא"כ ממילא נופל הספק, במקום שיש איזה חסרון צדדי שהחסרון הזה מעכב את היתר האכילה, אם אנו תולים גם את הקולר הזה בהשחיטה לאמר שהשחיטה לא הביאה לתכליתה, ואחרי שבכל דבר העיקר הוא התכלית הרי נמצא דאין בזה כלל דין דשחיטה; או דכיון דרק מונע צדדי היה בזה אבל עצם פעולת השחיטה נעשה כדת, הנה גם העדר התכלית הרצויה איננו מתיחס אל השחיטה גופה, אך אל הדבר אחר שגרם לזה.
6והגמ' קאמר זאת בקצור כדרכם, רבנן סברי, שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה - זהו כהצד השני, ור"ש ס"ל, שחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה - כהצד הראשון.
7וממילא מובן דלפ"ז אין כאן קושיא כלל, דכ"ז שייך בשחיטה דבעצמותה מונחות שתי התכליות הנ"ל, וכשחסר בה אחת הרי יש מקום לאמר דהוי חסרון בהשחיטה גופה; אבל בעגלה ערופה אם נימא דעריפתה זהו שחיטתה, הרי הגדר יהיה משום דהעריפה זו היא תכליתה כמו השחיטה בכל הבהמות, וא"כ רק אז אפשר היה לנו להשתמש בגדר שחיטה שאינה ראויה לענין עריפה, כשיהיה איזה חסרון המונע את התכלית מהעריפה; אבל כשאין חסרון הזה, והעריפה פועלת מה שצריכה לפעול, קיום המצוה, מצות העריפה והטהרה מידי נבילה, הרי היא שחיטה ראויה לכו"ע.
8ולכן קאמרינן שפיר עגלה ערופה אינה משנה, דדבר אין לזה עם שחיטה שאינה ראויה.