דרכי משה (עמיאל), דרך הקודש, שמעתתא י"ב זמן ומקום במחשבה ומעשה ב
דרכי משה (עמיאל) · Darkhei Moshe (Amiel), Derekh HaKodesh, Shmatta 12 2
Open in the reader →1דברי הגמ' בזבחים (מב, ב) אינם מובנים כלל. דקארי לה מאי קארי לה ודמתרץ לה מאי מתרץ לה. - ספק בגונא, דאיך שנימא נסתור את עצמנו, דע"י הפגול לא יהיה קרבו כל מתיריו, ולהיפך ע"י שלילת הפיגול יהיה קרבו כל מתיריו - איך נורה בזה. - הציור הנ"ל איכא בכאן. - ורבא מתרץ דבאופן כזה הוה פיגול. - נמצא דיצויר לפעמים פיגול בלא קרבו כל מתיריו.
2זבחים (מב, ב): "אמר מר, רבי מאיר אומר, פגול וחייבין עליו כרת, מכדי כרת לא מיחייב עד שיקרבו כל מתיריו, דאמר מר כהרצאת כשר כך הרצאת פסול, מה הרצאת כשר עד שיקרבו כל מתיריו, אף הרצאת פסול עד שיקרבו כל מתיריו, והא כיון דחשיב ביה בפנים פסולה, כמאן דלא אדי דמי, כי הדר מדי בהיכל מיא בעלמא הוא דקא אדי? וכו'. רבא אמר, אפילו תימא בפר אחד ושעיר אחד, לפיגולו מרצה ארבעים ושלש".
3ומי חכם ויבין פשר דבר, דקארי לה מאי קארי לה, ודקמתרצי לה מאי קא מתרצי? ועיין ברש"י ותוס' שם שכרכרו כמה כרכורים, ועדיין הדבר צרור וחתום.
4ולהגיה אור נוגה על דבריהם נ"ל בזה; - דהנה יש להסתפק בגונא דאם יהיה פיגול, ממילא תו לא יהיו קרבו כל מתיריו, ואם לא יהיה פיגול אז ממילא תו יהיו קרבו כל מתיריו, איך נדייניה להאי דינא, דאיך שנימא הרי נסתור את עצמנו, דהא לפיגול הרי בעינן קרבו כל מתיריו, והכא הא אם נימא דהוי פיגול הרי לא יהיה קרבו כל מתיריו, ואם נימא דלא הוי פיגול משום דלא קרבו כל מתיריו, הרי שוב אנו תולים שני הפכים בנושא אחד, כנ"ל, ולאן נפנה וניזל בזה.
5ועתה לפי הנחתנו שהנחנו בפרק הקודם, דלחכמים דר' יהודה לא נפסל כלל בפיגול קודם ההרצאה, ונוסיף עוד לזה דברי התוס' במעילה (ד, א ד"ה קומץ), דכשזרק אמרינן איגלאי מילתא למפרע, דנעשה פיגול תיכף משעת המחשבה, הרי יראה כל הרוצה לראות, דחקירתנו זו היא הציר אשר עליה תסוב קושית המקשן והתרצן.
6ושפיר הקשה המקשן, נהי דמפגלין בחצי מתיר, אבל איך משכחת בה דינא דפיגול, הא לפיגול בעינן, שיהיה הקרבת המתיריו, והכא הא אם נימא דהוה פיגול, הרי "כיון דחשיב ביה בפנים פסולה" דהא נאמר איגלאי מלתא למפרע, דנעשה פיגול משעת ההזאות שבפנים, וא"כ הא תו לא יהיה קרבו כל מתיריו, דהא איגלאי מילתא, דמה ש"הדר מדי לה מיא בעלמא הוא דקא אדי", וא"כ אם נימא דהוה פיגול משום דהוה קרבו כל מתיריו, הרי נסתור את עצמנו?
7ושפיר תירץ לה התרצן, רבא, דהיאך בעית למימר דמה"ט לא יהיה פיגולו פגול, כמו בכ"מ היכא דלא קרבו כל מתיריו, והא בכ"מ היכא דלא קרבו, מלבד דכרת ליכא, גם איפסולי לא מיפסל כנ"ל, וכיון דלא יפסל הרי מה שאדי בפנים ובהיכל שפיר קא אדי, והוי שוב קרבו כל מתיריו, וא"כ אם נימא דפיגולו לא הוה פיגול, משום דלא קרבו כל מתיריו, הרי שוב אתה תולה תניא בדלא תניא?
8וזה שדייק בלשונו "לפיגולו מרצה ארבעים ושלש", דהא אימתי לא הוי קרבו כל מתיריו, בשעה שנימא דהוה פיגול, וא"כ הא "לפיגולו מרצה".
9היוצא מדברינו הנ"ל, דאיכא לפעמים פיגול - בלא קרבו כל מתיריו, וזה שחפצנו לבאר בזה.