דרכי משה (עמיאל), דרך הקודש, שמעתתא י"ג נדרי לשמן ושלא לשמן יג
דרכי משה (עמיאל) · Darkhei Moshe (Amiel), Derekh HaKodesh, Shmatta 13 13
Open in the reader →1עוד נ"ל לחדש, דכל הגדר דלא מהני הוא רק הגבלה בזכות הבעלות של האדם. - בזה תתישב קושית האחרונים מהא דהשוחט בשבת וקושית הגאון רעק"א בשוחט מסוכנת בסכין של ע"ז, משום דכל אלה אינם ענין לבעלותו של האדם. - בזה תתישב גם קושית הנ"ל מהא דבעינן פסוקים למפסל בקדשים בזר וכדומה. - וממילא מיושבות הקושיות מהא דלא תאפה חמץ ולא תשבית ברית מלח.
2ועוד נ"ל לחדש, דהגדר אי עביד לא מהני הוא רק הגבלה בזכות הבעלות של האדם, כלומר, דא"א לו להשתמש בזכות בעלותו במקום שהוא נגד רצון התורה, דלענין זה לא הוי בעלים; דוק ותשכח בכל המקומות שהובא בגמרא בהם גדר זה ותראה, כי כולם מדברים או בהתהוות הבעלות, כמו אם מועיל קניניו של האדם בגזילה, רבית ובפאה, ואם מועיל פדיונו בחרמים בכור ומעשר, או בהדברים המסתעפים מבעלותו כמו הפרשת תרומה, גירושין וקדושין, הקדש ותמורה, דבכולם רק להבעלים, או לשלוחם שנחשב כמותם יש הזכות הזאת, וע"ז אמר רבא, דאין מתהוה בעלות וא"א לו להשתמש בזכות הבעלות במקום שהוא נגד רצון התורה; אכן עכ"פ לפ"ז הא דאי עביד לא מהני הוא רק גדר בבעלות, אבל במקום שהפעולה בעצמה פועלת איזה דין, ודבר אין לה להפעולה עם הבעלים, שם לא מצינו כלל הגדר הנ"ל.
3וממילא לא קשה כלל קושית האחרונים מהא דשוחט בשבת, גם קושית הגאון רעק"א בתשובותיו (ס' קכט) על הרא"ש בחולין (פרק א סי' ט), שכתב בשוחט מסוכנת בסכין של ע"ז דמותרת, דנימא אי עביד לא מהני, ושם הרי בזה יתוקן האיסור דיהיה כמו נחירה ולא נהנה ולא עבר? דשחיטה איננה לא מכח הבעלים ולא בעד הבעלים, אך פעולה הפועלת דין, ובזה כאמור לא נאמר כלל הגדר הנ"ל.
4ותתישב בזה גם קושית הגאון (תוס' למשניות זבחים אות יג) הנ"ל, ל"ל קרא למיפסל בקדשים בזר וטמא וכדומה, הא בל"ז כיון דאי עביד לא מהני? דכיון דקי"ל דכהנים שלוחי דרחמנא נינהו כמבואר בקדושין (כג, ב), א"כ אין זה דבר המסתעף מזכות הבעלות, אך מהעבודה לבד לא שייך בזה כלל הגדר הנ"ל.
5ורק בשוחט את הפסח על החמץ בעינן שפיר קרא להכשיר, דשם הרי בעינן שליחות בעלים כמבואר בקדושין (מא, ב), וכל דבר המסתעף מזכות בעלות הרי נכנס בהגדר הנ"ל אי לאו דגלי לן קרא להכשיר.
6ותתישב בזה גם הא, דטרחינן למצוא על הלאו דלא תאפה חמץ ולא תשבית ברית מלח, שיהא שנה עליו הכתוב לעכב, ולא אמרינן בזה אי עביד לא מהני? דהא מבואר במנחות (צה, ב) דאפיה מצותה בכהנים, והקטרה, דבר שאצ"ל דעל הכהנים רמיא, והמה שלוחי דרחמנא ולא שלוחי דידן נינהו.