דרכי משה (עמיאל), דרך הקודש, שמעתתא א' מהות האיסורים וסבתם יט

1עוד הבדל בין הגדר דאעל"מ ובין מצהב"ע. - הראשון שייך רק במקום דהפעולה מביאה לידי איזה חלות לא כן השני דשייך גם במקום דקיום המצוה מתהוה מפעולה לבד. - כ"ז ילפינן מסוכה דכתיב "לך" למעוטי גזולה אבל מ"קרבנו ולא הגזול" לא ידעינן זאת. - בזה מתישבת קושית השעה"מ על הריטב"א בסוכה (ט, א).

2גמ' סוכה (ט, א) "כי אמריתה קמיה דשמואל, אמר לי אף מן הסיסין נמי פסולה, דבעינן טויה לשמה, ה"נ נבעיא סוכה עשויה לשמה? שאני התם דאמר קרא גדילים תעשה לך, לך, לשם חובך, ה"נ חג הסוכות תעשה לך לשם חובך? ההוא מבעי ליה למעוטי גזולה, התם נמי מבעי ליה למעוטי גזולה?, התם כתיב קרא אחרינא ועשו להם משלהם". -

3ובתוס' שם (ד"ה ההוא) הקשו "תימה תיפוק ליה, משום דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה?" ובשביל זה דחקו לאמר, דטעמא דמצוה הבאה בעבירה לאו דאורייתא אלא מדרבנן.

4ובספר שער המלך ראיתי שמביא תירוץ ע"ז בשם חידושי הריטב"א ז"ל, דהיא גופא קמ"ל קרא, תעשה לך משלך, כי היכי דלא תהוי מצהב"ע, דסד"א דלא חייישינן להא בסוכה שאינה באה לרצות קמ"ל וכי אמרינן לך למעוטי גזולה, היינו משום מצהב"ע.

5והקשה בספר הנ"ל דלדברי הריטב"א אכתי קשה, לפי המסקנא, למה הוצרך רחמנא לכתוב בסוכה "לך", למעוטי גזולה, תיפוק ליה משום דהוה מצהב"ע, ואי לאשמעינן דאפילו במצוה שאינה באה לרצות איכא משום מצהב"ע, הא שמעינן ליה מציצית דכתיב, ועשו להם ציצית, וממעטינן גזולה, וילפינן מיניה לעלמא דגזול פסול משום מצהב"ע?

6והנראה בזה, דהנה לכאורה סברת הריטב"א בלתי מובנת, דמה ענין מצוה הבאה בעבירה להרצאה, ואיזה סברה יש בזה לחלק ולאמר, כיון דסוכה אינה באה לרצות, בשביל לא תהא בגדר של מצהב"ע?

7אכן הרצאת הדברים כן הוא, דהנה כבר בארנו בהפרקים הקודמים, את ההבדל בין הגדר של אי עביד לא מהני להגדר של מצהב"ע, דהראשון הוא בחלות הדבר, והשני - מצהב"ע - מדבר רק על קיום המצוה.

8אולם, כמובן, מסתעף מזה עוד הבדל, דהגדר, אי עביד לא מהני איננו שייך רק במקום דהפעולה שעבד, מביאה לאיזה חלות, אבל בפעולה גרידתא לא שייך זאת, לא כן הגדר דמצהב"ע אם גם קיום המצוה מתהוה מפעולה גרידתא נמי אמרינן, דס"ס, כיון שעבירה יש בזה איננו יוצא ידי חובת מצוה, למשל, בהא דר"ה (כח, א) שופר של שלמים לא יתקע, ואם תקע לא יצא מטעם מצהב"ע, אע"ג דהמצוה הוא פעולת התקיעה גרידתא בלי שום חלות שמסתעף מזה.

9אכן כ"ז לפי האמת דאנו מוצאים בסוכה, דרחמנא כתב "סוכה תעשה לך", למעוטי גזולה וכדפירש הריטב"א, דהוא מצד מצהב"ע, אע"ג דקיום המצוה תלוי רק מפעולת הישיבה לבד.

10אבל כ"ז אחרי, שכבר כתבה התורה בסוכה "לך", למעוטי גזולה. אכן לולא זאת, לא היינו יודעים את כל הגדר דמצהב"ע, רק מהא דקרבנו ולא הגזול, ואז היינו אומרים, דהגדר דמצהב"ע הוא ממש כעין הגדר דאי עביד לא מהני, דשייך גם בקרבנות, מצד דיש בזה ג"כ חלות של עולה לבעלים לשם חובה.

11ועתה תסולק ממילא גם קושית השעה"מ. דהגדר של אי עביד לא מהני, שייך רק במקום דהמחשבה ביחד עם הפעולה פועלת את החלות, אבל במקום, שאיננו צריכים רק לפעולה לבד ליתא הגדר הזה, ממילא לא היינו יודעים מהא דציצית גזולה פסולה דגם סוכה הגזולה פסולה, משום דשאני ציצית דכתיב בה גם גדילים תעשה לך, לשם חובך, ובעינן בזה לשמה, דיש בזה גם גדר מחשבה, וממילא נכנס גם בכלל הגדר דאי עביד לא מהני, אבל בסוכה כיון דקי"ל דלא בעינן סוכה עשויה לשם חג, ממילא הוה אמינא, דגם סוכה גזולה תוכשר, ושע"כ בעינן בזה קרא מיוחד, להורות שזהו גדר מיוחד, הגדר של מצהב"ע דשייך גם בפעולה בלבד, שאינה מביאה לשום חלות זולת קיום המצוה, וגם איננה דרושה לשום מחשבה כנ"ל. ומזה ילפינן לכ"מ דמצהב"ע איננה מצוה כנ"ל.