דרכי משה (עמיאל), דרך הקודש, שמעתתא ג' מהות הנזירות בכלל ובפרט כד
דרכי משה (עמיאל) · Darkhei Moshe (Amiel), Derekh HaKodesh, Shmatta 3 24
Open in the reader →1קושית הגהות המאירי על הירושלמי בנזיר. - הירושלמי דלא חפץ בטעמא דהבבלי הוא משום דס"ל דנזירות הוי בגדר קבלה. - וממילא מסולקת הקושיא הנ"ל.
2בירושלמי נזיר בפרק שני (הלכה ד) נאמר על המשנה, דהריני נזיר, ע"מ שאהא שותה יין ומטמא למתים, דהר"ז נזיר ואסור בכולן: "מתניתא דר"מ, דר"מ אומר צריך לכפול".
3וראיתי בס' חידושי המאירי בהגהות מאמר מרדכי דתמה ע"ז לפי דברי הר"ן בנדרים (יא, א ד"ה דתנן ר"מ אומר), דה"ט דלית ליה לר"מ מכלל לאו אתה שומע הן בנדרים, משום דאית בהו איסור חפצא, וה"ל כאיסורא דאית ביה ממונא, אבל שבועה, שהיא חלה על גופא והוי איסור גברא, אפילו ר' מאיר מודה דאמרינן, מכלל לאו אתה שומע הן; ונזירות לשיטת מהרי"ט, דהיא תאר קדושה הוא ג"כ איסורא גרידתא וא"כ למה בעינן בזה תנאי כפול?
4והנ"ל בזה, דהנה לכאורה נחוץ להבין, למה באמת הוזקק הירושלמי לדחוק לאוקמי מתני' כר"מ, ומטעם דחסר תנאי כפול נתנו בה, ולא אמר בפשטות כהבבלי, דהוא מטעם מתנה ע"מ שכתוב בתורה? אמנם גם בבבלי אנו מוצאים (נזיר יא, א) דעת ריב"ל, דלא היה זאת מתנה ע"מ שכתוב בתורה; אבל, טעמו הוא כדאמרינן שם "האי עמ"נ כחוץ דמי", ואינו נכנס זאת כלל בגדר התנאים, אבל הירושלמי, דמוקי לה כר"מ מצד תנאי כפול, הרי ס"ל, דנכנס זאת בגדר התנאים, א"כ הרי הדרא קושיה לדוכתה, דת"ל מצד מתנה ע"מ שכתוב בתורה?
5אמנם לפי מה שביארנו, דמתנה ע"מ שכתוב בתורה הוא רק במקום, שהתנאי הוא שלא יסתעפו הדברים המוכרחים להסתעף מהחלות; אבל במקום שהתנאי הוא בעצם החלות, שלא יחול כולו או מקצתו, שם לא הוי זאת בגדר מתנה ע"מ שכתוב בתורה. וא"כ בהריני נזיר, עמ"נ שאהא שותה יין ומטמא למתים, מתלי תלי זאת בהחקירה הכללית במהות הנזירות; דאי נימא דהיא תאר קדושה, א"כ כל הדינים המסתעפים תו ממילא מחלות הנזירות הוי זאת בגדר מתנה ע"מ שכתוב בתורה, אבל אם נימא, דהא בגדר קבלה, א"כ הרי לא הוה זאת כלל בגדר מתנה על מה שכתוב בתורה, דהתנאי הוא לא בהדברים המסתעפים, אך בעצם החלות, שלא יתהוה בכולה אך במקצתה.
6וממילא הירושלמי דסובר, דלא הוה זאת בכלל מתנה ע"מ ש"ב, ע"כ דתפס דנזירות היא בגדר קבלה, כנ"ל, ולכן לשיטתו שפיר אמר דלר"מ בעינן תנאי כפול, דהוי איסורא דאית ביה ממונא כיון דקבל עליו איסורי חפצא. וממילא לא קשה כלל מזה לדברי הר"ן, ואה"נ דלשיטת הבבלי, דהוי זאת מתנה ע"מ שכתוב בתורה, וא"כ נזירות היא תאר קדושה, כנ"ל, לא בעינן בזה כלל תנאי כפול.
7אבל עכ"פ, כיון דהבבלי תפס זאת בגדר מעמשכ"ב, ע"כ דהעיקר כשיטת המהרי"ט, דנזירות היא תואר קדושה.