עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryדרכי משה (עמיאל)

דרכי משה (עמיאל), דרך הקודש, שמעתתא ג' מהות הנזירות בכלל ובפרט לה

דרכי משה (עמיאל) · Darkhei Moshe (Amiel), Derekh HaKodesh, Shmatta 3 35

Open in the reader →

1שאלת תרומת הדשן (סי' רנג) מדוע משמע בבבלי דבמתנה שלא תזקק ליבם דלא הוי זאת בכלל מתנה על מה שכתוב בתורה. - תשובת הנודע ביהודה ע"ז איננה מספיקה. - ההסבר הוא משום דכל מעמשכ"ב הוא רק כשהתנאי הוא בדין ולא במציאות. - וזהו ההבדל בין ע"מ שלא תהי' זקוקה ליבם ובין עמ"נ, שאם אמות בלי זרע דיתבטלו הקדושין.

2בתה"ד (סי' רנג) כתב: "וצ"ע בדבר, דבמרדכי פרק הפועלים מייתי ירושלמי, דהמתנה ע"מ שכתוב בתורה תנאו בטל, כמו אם מתי לא תזקק ליבם. אמנם בתלמודא דידן לא משמע הכי, מדפריך פרק הגוזל, אלא מעתה יבמה שנפלה לפני מוכה שחין תיפוק בלא חליצה, דאדעתא דהכי לא קידשה נפשה".

3ועיין בנודע ביהודה (מהדו"ק אה"ע סי' נו ד"ה שוב מצאתי) שכתב ע"ז: "והנלענ"ד לקיים שיהיו דברי חכמים קיימין, בין בגמרא דילן ובין בירושלמי. דבירושלמי התנאי שאם מת לא תהא זקוקה ליבם, וזה דבר שאי אפשר, שאם היא מקודשת וימות בלא בנים בודאי היא זקוקה ליבם. אבל באמת, אם התנאי על מנת שימות ונשאר זרע אחריו, ואם ימות בלא זרע שיבטלו הקדושין למפרע, זה אינו נגד מ"ש בתורה, וכן אם אומר ע"מ וכו', כ"ז אינו מתנה על מה שכתוב בתורה".

4ולכאורה הדברים בלתי מובנים; דכל ההבדל הוא בלישנא, אבל הלא הכונה אחת היא, דגם כשאמר ע"מ שלא תזקק ליבם הרי התנה תנאי כפול, דאם תהיה זקוקה תבטל הקדושין למפרע, וגם כשאמר בלשון אם אמות בלא זרע שיבטל הקדושין, הלא ג"כ מחשבתו נכרת מתוך דיבורו, דרק בשביל, שלא תזקק ליבם הוא מבטל הקדושין, ומאי נ"מ לן בלישנא?

5אכן לפי ביאורנו בהגדר דמתנה עמשכ"ב יוטעם לנו מאד הדבר; דכמו שאנו מוצאים הבדל בנזיר, דכשאומר "הריני נזיר ע"מ שאהיה שותה יין ומטמא למתים" נקרא מתנה עמשכ"ב, אבל כשאומר לכשאטמא תפקע נזירותי" מועיל תנאי, אע"ג דהכונה בשני הדברים אחת היא, דרוצה להיות בנזיר ולא להיות אסור בטומאה.

6אך משום דבאמת, בכל מתנה עמש"כ אין בביטול המעשה שום דבר נגד חוקי התורה.

7אך העיקר הוא, מפני כיון, שהקיום הוא שלא יסתעף דבר המוכרח להסתעף מהמעשה עפ"י חוקי התורה, תו אין כאן ביטול התנאי כלל, כאשר ביארנו, דהא ע"י זה שיתבטל המעשה ממילא יתקיים התנאי. וא"כ, לא יתכן לפ"ז הגדר דמתנה ע"מ שכ"ב רק כשהתנאי הוא בדין שלא יסתעף הדין המוכרח להסתעף, אבל לא כשהתנאי הוא במציאות, למשל, לכשאטמא תפקע נזירותי", דהא התם אף אם יתבטל הנזירות ג"כ ביטל התנאי, דהא ס"ס היה בו מציאות הטומאה.

8וה"נ יובן ההבדל, בין ע"מ שלא תהיה זקוקה ליבם לע"מ שאם אמות בלא זרע שיבטלו הקדושין; דבראשונה קיום התנאי הוא שלילת הסתעפות הזיקה, וא"כ אי אפשר לבוא בזה מצד דבטל התנאי בטל המעשה, דהא כיון דיובטל המעשה ולא הוי קדושין, ממילא הרי נתקיים התנאי, דאיננה זקוקה עוד; אבל באומר אם אמות בלא זרע הרי הוא תנאי ככל תנאים דעלמא, דאף אם יתבטלו הקדושין לא נתקיים התנאי דהא ס"ס מת בלא זרע.