דרכי משה (עמיאל), דרך הקודש, שמעתתא ג' מהות הנזירות בכלל ובפרט ז

1ביאור דברי הגמ' בנזיר (לח, ב). - דברי האבני מלואים בתשובותיו (סימן טו). - גם לשיטתנו הקבלה בנזירות היא לא באופן ישר אך באופן בלתי ישר. - אם מגלה בפירוש בעת קבלת הנזירות שאינו חפץ באיזה מהפרטים אם יש באלו הפרטים עבירת בל יחל. - הספק זה מתלי תלי בהחקירה ע"ד מהות הנזירות, ולשיטתנו לית בזה עבירת בל יחל. - ובזה יצהירו לנו מאוד דברי הגמ' הנ"ל.

2נזיר (לח, ב) "מתיב רב פפא רבי אלעזר אומר, נזיר שהיה, שותה יין כל היום אינו חייב אלא אחת וכו'. אכל ענבים לחים ויבשים, חרצנים וזגים וסחט אשכול של ענבים ושתה לוקה חמש. א"ה לילקי שש, אחת על מכל אשר יעשה? תנא ושייר. מאי שייר דהאי שייר? שייר לא יחל דברו. אי משום האי לאו שיורא הוא, כי קתני מידי דלא איתיה בדוכתא אחריתי, לא יחל דברו איתיה בנדרים". ונחוץ להבין, איזה ריעותא היא מה שאיתא בנדרים, ס"ס אחרי דהתנא נחית למנינא, לחשוב כמה מלקיות יש בזה, גם המלקות של הבל יחל היה לו למנות?

3והנ"ל בזה, דהנה כבר הבאנו דברי האבני מלואים בתשובותיו (סימן טו), שמחדש דבמקום שאינו עובר בנזיר על הבל יאכל ועל הבל ישתה, אינו עובר גם על הבל יחל, לפ"ד המהרי"ט דנזיר הוא רק תואר קדושה. וא"כ, ע"כ כל טעמא דיש בנזירות הבל יחל, הוא משום דכיון דעובר על פרט אחד מדיני נזירות, הרי הוא כאילו עבר על עצם תואר הנזירות, דנתהוה מכח קבלתו; וממילא במקום דלא עבר על הבל יאכל ובל ישתה, שם אינו עובר גם על הבל יחל, דהוא רק דבר מסתעף מזה.

4אמנם לשיטתנו בהפרק הקודם הוא לא כן, אלא דבנזירות יש שני הגדרים יחד, היינו גם תואר קדושה וגם גדר קבלה. אבל עצם חידושו הוא אמת גם לשיטתנו, דגם לפ"ד הקבלה בנזירות היא לא באופן ישר, אך באופן בלתי ישר, כלומר, דכיון שידוע שנזיר מוזהר בכל אלו הדברים, א"כ כשאמר הריני נזיר, הוה כאילו קיבל עליו את כל הדברים המסתעפים מהנזירות. אך הלא גם לפ"ז, הסבה היא הדינים, שהנזיר מוזהר עליהם, והקבלה היא רק מסובב מזה וכשאין הסבה ממילא בטל המסובב.

5והנה אנו מוצאים חידוש בנזיר, דאף במקום שמגלה בפירוש בעת קבלת הנזירות, שאינו חפץ באיזה מפרטי דיני הנזירות, בכ"ז ע"כ כל דקדוקי נזירות עליו. למשל, אם אמר הריני נזיר מן החרצנים לבד או מן הזגים לבד, אמרינן דהוה נזיר, וכל דקדוקי נזירות עליו, משום דקי"ל כרבנן, דאפילו לא נזר אלא בחד מנהון הוי נזיר כמבואר בנזיר (ג, ב). או, באומר, הריני נזיר ליום אחד או לשעה אחת, דקי"ל דהוי נזיר בכ"ז שלשים יום, כסתם נזירות, כמבואר בנזיר (ז, א). או, כשאמר, יודע אני שיש נזירות, אבל איני יודע שהנזיר אסור ביין, דג"כ אסור, כמבואר בנזיר (יא, א); ויש להסתפק בכל אלו הדברים, אם יש בזה, בעבירת הפרטים שגלה דעתו מקודם שאינו חפץ בהם, גם הלאו דלא יחל או לא. מי נימא, כיון דס"ס הרי נעשה נזיר באלו האופנים, וממילא יש עליו גם הלאו דבל יחל, או כיון דמקודם התנה, שאינו מקבל את הדברים הללו עליו, הנה נהי דנעשה נזיר מגזיה"כ, אבל הלאו דלא יחל, דהוא בעיקרו משום דלא ישנה דבריו, ודבריו הרי אינו משנה גם כשיעבור ע"ז.

6ומצאתי אחרי החיפוש, דכבר נסתפק בזה הגאון בס' מנחת חינוך (מצוה שסה אות ד מהד' מכון י-ם וע"ע שם סוף אות טו).

7אולם, באמת, ספקתנו זו מתלי תלי בהגדר נזירות. דאי נימא, דגדר נזירות הוא קבלה בעלמא, ע"כ כיון דאמרינן באלו דהוי נזיר, הלא חידוש הוא דגם באופן כזה הוי קבלה, וממילא גם הלאו דבל יחל עובר, אף לשיטת המהרי"ט דהוא גדר קדושה, ולפי הסברו של האבנ"מ דלא יחל הוא עובר בנזירות, משום, דכשעבר על איזה מהפרטים הלא הוא עובר בזה גם על עצם הנזירות דנעשה מקבלתו ממילא, גם בנ"ד אחרי, דס"ס עצם הנזירות קיבל עליו ברצונו, גם כשעובר על הפרטים, שהוא נגד רצונו מתחלה נמי עובר בבל יחל. אבל לפי שיטתנו, דבנזירות יש שני הגדרים גם יחד, כנ"ל, והבל יחל הוא לא משום הגדר הראשון, אך משום הגדר השני היינו הקבלה על כל פרטי הדינים המסתעפים מנזירות ממילא, הנה בנ"ד, שגלה בפירוש דעתו מתחלה, שאיני מקבל עליו זאת, ואף, דאיני מועיל זאת, דבע"כ הוא מצווה ועומד על כל הפרטים מצד הקדושה שעליו, אבל בל יחל לא יעבור, דהוא לא עבר על דבריו מקודם.

8ואם כנים אנחנו בזה, מה יצהירו לנו הדברים "כי קתני מידי דלא איתיה בנדרים, לא יחל איתיה בנדרים". כלומר, דגם בנזירות גופא הוא עובר על הלאו הנ"ל, לא מצד הנזירות גופא, אך מצד הנדר שיש בנזירות. כי ע"כ לא יכול לכלול את הלאו הזה ביחד עם כל הלאוין שבנזירות, משום, דבאופן הזה היה במשמע שהלאו הזה הוא בגדר אחד עם שאר הלאוין, וכמו, דאפשר בכל הלאוין הנ"ל שיעבור על אחד מהם ולא יעבור על השאר, ה"נ אפשר דיעבור על בל יחל לבד ולא יעבור על כל אלו, בעוד שבאמת הדבר לא יתכן, כאשר ביארנו דבגזירות הלא יחל הוא רק דבר מסתעף מדיני הנזירות שהוא מוזהר עליהם; ולהיפך, משכחת כמה גווני, שיעבור בנזירות על כל הלאוין ולא יעבור על בל יחל, כפי הציורים שהבאנו, כי ע"כ א"א לכלול את הלאו דבל יחל ביחד עם כל הלאוין דנזירות, שאינם מגדר אחד.