דרכי משה (עמיאל), דרך הקודש, שמעתתא ד' סוגי איסורי עצמו בכלל, התהוותם ובטולם יא
דרכי משה (עמיאל) · Darkhei Moshe (Amiel), Derekh HaKodesh, Shmatta 4 11
Open in the reader →1קושית הגאון רעק"א על הגמ' נזיר (ט, ב). - חקירה בהגדר ד"קדוש יהיה" הנאמר בנזיר. - חקירה זו תלויה בהמחלוקת הידועה במהות הנזירות. - מהגמ' הנ"ל ראיה דלא כמהרי"ט. - ובזה מסולקת הקושיא הנ"ל.
2נזיר (ט, ב): "תנן התם האומר הרי עלי מנחה להביא מן השעורים יביא מן החטים וכו' ר"ש פוטר, שלא התנדב כדרך המתנדבים. מאן תנא, דכי אמר הרי עלי מנחה מן השעורים מביא מן החטים; אמר חזקיה, במחלוקת שנויה וב"ש היא, לאו אמרי ב"ש, כי אמר מן הגרוגרות ומן הדבילה הוי נזיר, הכ"נ כי אמר מן השעורין מביא מן החטים".
3ובגליון הש"ס להגאון רעק"א כתב ע"ז: "קשה לי הא טעמא דב"ש דאין שאלה בהקדש, וזהו שייך בהריני נזיר, דהוא נתפס בקדושה; אבל הכא באומר הרי עלי מנחה, דלא הקדיש עדיין ולא חייל הקדש על שום דבר, רק שקיבל עליו להביא מנחה, והוי רק נדר בעלמא. ובפשוטו נראה, דבאומר הרי עלי להביא עולה דמודה ב"ש דיש לו התרה".
4והנ"ל בזה, דהנה הא דכתיב בנזיר "קדוש יהיה" יש לחקור, אם הגדר הוא דבשביל קדושתו לכן הוא מחויב בכל דיני הנזירות, או להיפך, דיען שהוא מוזהר בכל דיני הנזירות בשביל זה נקרא קדוש.
5וממילא מובן דזהו מתלי תלי במחלוקת האחרונים והמהרי"ט בגדר הנזירות (הובאו לעיל ריש שמעתתא ג), דלשיטת המהרי"ט הקדושה הויא סבה להתחייבותו בדיני הנזירות, ולשיטת שאר האחרונים הוא להיפך, דהתחייבותו בדיני הנזירות הוא סבה לקדושתו, שבשביל זה נקרא קדוש.
6ולכאורה מהגמ' הנ"ל מוכח כהצד הראשון, כלומר כשיטת המהרי"ט, דדיני הנזירות הוא דבר המסתעף מקדושתו; וכיון דבהקדושה אין שאלה לב"ש, דסבירא להו דאין שאלה בהקדש, ממילא הוא מחויב בכל הדברים המסתעפים מזה. אבל לשיטת שאר האחרונים, דלהיפך, הקדושה היא דבר המסתעף מדיני הנזירות, שמחויב בזה מצד גדר נדר או שבועה; וכיון דבההתחייבות יש שאלה כבכל נדר או שבועה, ממילא מסתלקת הקדושה, דנסתלקה הסבה וממילא בטל המסובב. אכן לשיטתם עלינו לדחוק ולומר, דהגדר דאין שאלה בהקדש הוא לא רק במקום דהקדושה היא סבה, אך גם במקום דהקדושה הוא מסובב, כלומר, דקבלת הנדר היתה בדברים שבקדושה.
7ולפ"ז מהגמ' הנ"ל תהיה ראיה להיפך, לשיטת שאר האחרונים בגדר הנזירות; וממילא מתורצת קושית הגאון רעק"א, דמהא דאמרינן בנזירות אין שאלה בהקדש, ע"כ מוכח, דאף באומר הרי עלי להביא עולה דלב"ש אין שאלה אע"ג דבזה כמובן הקדושה הוא דבר המסתעף מצד הנדר, דלב"ש כללא הוא, דע"י שאלה לא תתבטל הקדושה, בין אם הקדושה הוא בתורת סבה בין אם הוא בתורת מסובב; וראיה לזה מהא דלב"ש אין שאלה בנזירות, אע"ג דגם שם הקדושה היא מצד חיוב זהירותו בדיני הנזירות שמחויב הוא מצד קבלתו דהיא בגדר נדר כנ"ל.