דרשת שבת הגדול ג

1ומפני שנברא האדם לשבח הקב"ה ולפארו , אמרו במסכת סנהדרין (לח.), תנו רבנן, אדם נברא בערב שבת. ומפני מה, שלא יהו מינין אומרים שותף היה לו להקב"ה במעשה בראשית . דבר אחר, שאם תזוח דעתו עליו, אומרים לו יתוש קדמך במעשה בראשית. דבר אחר, כדי שיכנס למצוה מיד. דבר אחר, כדי שיכנס לסעודה מיד . משל למלך בשר ודם שבנה פלטרין, ושיכללן, והתקין סעודה, ואחר כך הכניס אורחים.

2וביאור זה , כי מי שאמר שלא יאמרו שותף היה להקב"ה במעשה בראשית, ורש"י (סנהדרין לח.) פירש שלא יאמרו שלכך קדמוֹ, שהיה לו האדם שותף בכל הנבראים . ודבר תימה, כי מה הוא האדם שיאמרו שהוא שותף במעשה בראשית . ועוד, כי עדיין יאמרו כי המלאכים היו לו שתוף*, והם נבראו ביום השני* (ב"ר א, ג, שם ג, ח) . ואם יאמר כיון שלא נבראו המלאכים ביום ראשון, שוב אין לומר שותף היה לו , אם כן יהיה האדם נברא ביום ב', ולמה נברא אחרון.

3אבל פירוש דבר זה, כי האדם נברא אחרון בשביל שהאדם הזה משלים מעשה בראשית, והאדם מקשר העולם עד שהוא אחד לגמרי . כי התחתונים בפני עצמם, והעליונים בפני עצמם*, והאדם הוא שנברא מן העליונים ומן* התחתונים , הרי האדם מחבר העליונים ותחתונים, עד שהעליונים ותחתונים נעשו לאחד , ואין עוד עליונים בפני עצמם, ותחתונים* בפני עצמם . ומפני כך נברא האדם אחרון, כי הדבר שהוא מחבר הכל ראוי שיהיה אחרון . כמו מי שהוא עושה חלק אחד, ואחר כך עושה עוד חלק אחד, ואחר כך מחברם*, עד שהכל נעשה אחד. ואם היה האדם נברא ראשון, הרי לא היה* זה בריאתו, שהיה נברא לחבר ולקשר הכל .

4וידוע כי הפועל שהוא אחד יבא ממנו פעולה אחת, ודבר זה הסכימו עליו הכל , וכמו שאמרו לפני זה (סנהדרין לח.) למה נברא האדם יחידי, שלא יאמרו הרבה רשויות הם. כי אם לא היה נברא האדם יחידי, רק הרבה, וכל העולם נברא בשביל האדם , וכאשר יש יותר מאדם אחד, אם כן אין העולם אחד . ולפיכך היו אומרים כמו שהעולם אינו אחד, כך הפועלים הם יותר מאחד, כי לעולם מפועל אחד יבא פעולה אחת, וכאשר הפעולה אחת, גם כן הפועל אחד, כי הפעולה מתיחסת* ודומה אל הפועל . ודבר זה הסכימו עליו הכל, כמו שנמצא בדבריהם שהאריכו בזה טענות עצומות איך יבא הרבוי מן הפועל שהוא אחד . ורז"ל התירו הקושיא , ותעיד* על זה התורה , כי לכך נברא האדם יחיד, ונברא בסוף, להודיע דבר זה, כי עליונים ותחתונים הם אחד על ידי אדם אחד, ודבר זה מעיד כי הפועל אחד .

5ומעתה מה שאמר (סנהדרין לח.) שנברא האדם בסוף, שלא יאמרו שותף היה לו במעשה בראשית . פירושו, כי אם לא נברא בסוף, לא היה העולם בקשר אחד על ידי האדם, והיו העליונים בפני עצמם, והתחתונים בפני עצמם . והפעל שהוא מחולק, הוא מפועלים מחולקים . עכשיו שהאדם הוא מקשר עליונים ותחתונים, ולכך נברא באחרונה לקשר הכל, הנה הפעולה אחת והפועל אחד, ואף כי יש ריבוי בעולם, הנה העולם הוא אחד, ואין להאריך .

6וכן מוכח מדברי חכמים ז"ל (ב"ר יב, ח) , והביאו* רש"י ז"ל (בראשית ב, ז), שאמרו, שלכך נברא האדם מן העליונים ותחתונים, שלא יהיה קנאה במעשה בראשית; כי ביום ראשון נבראו* שמים מעליונים, והארץ מתחתונים (בראשית א, א). ביום ב' נברא הרקיע לעליונים (בראשית א, ו), ביום ג' נבראת היבשה לתחתונים (בראשית א, יא), ביום ד' נבראו מאורות בעליונים (בראשית א, יד), ביום ה' נבראו העופות בתחתונים (בראשית א, כ), ביום ו' אמר הקב"ה, אם אברא האדם מהעליונים, יהיו יתירים העליונים יום אחד על התחתונים, ויש קנאה ביניהם. ואם מן התחתונים, יהיה הקנאה להפך בתחתונים. הריני בורא אותו מן עליונים ותחתונים. ולפיכך נברא האדם נשמתו מן העליונים, וגופו מן התחתונים (בראשית ב, ז) . ומעתה יש להקשות, מה שייך קנאה בעליונים, הלא לא שייך קנאה בעליונים . רק הקנאה הזאת היא החילוק והפירוד שיהיה ביניהם, כי לא יהיו אחד עליונים ותחתונים, והשם יתברך רוצה בעולם אחד, ולכך נברא האדם מן העליונים ומן התחתונים, שאדם מקשר עליונים ותחתונים לאחד, כאשר הוא מעליונים ותחתונים .

7וקאמר דבר אחר וכו' . וקשה, איך אפשר לומר שהיתוש הוא יותר משובח מן האדם, ובשביל חשיבות היתוש נברא קודם לאדם, ואיך אפשר דבר זה בציור . אבל פירוש זה, כי קדימת היתוש אל האדם מפני כי אין היתוש בה דבר* רע שלא יהיה נברא היתוש. ולכך נברא ראשון, כי דבר שאין שייך בו שיהיה נמלך על בריאתו, נברא ראשון, שהרי בזה אין ספק, ודבר פשוט אין עכוב לו. אבל האדם שהוא בעל יצר הרע ובעל חטא , ויש בזה המלכה, כמו שאמר (בראשית א, כו) "נעשה אדם בצלמנו", היה נמלך בבריאתו (רש"י שם), מפני שהאדם בעל חטא יותר מכל מעשה בראשית . ולפיכך נברא האדם באחרונה, כי שני דברים שבאים לפני אחד שיעשה אותם, דבר שאין צריך המלכה הוא עושה מיד, ודבר שצריך המלכה ועצה עושה באחרונה . ולפיכך כל הנבראים שאין בהם המלכה, נבראו ראשונה . אבל האדם, מפני שבבריאת האדם יש המלכה, נברא אחרונה .

8וקאמר דבר אחר, שיכנס לסעודה מיד (סנהדרין לח.). כי האדם מצד עצמו הוא הבריאה השלימה מצד עצם הבריאה , שהרי נברא האדם בצלם אלקים , דבר כמו זה אין ראוי שיהיה חסר , ולפיכך נברא אחרונה. ולפיכך נברא הכל ראשונה, והאדם באחרון, כדי שימצא הכל מוכן, ולא יחסר דבר .

9וקאמר עוד דבר אחר שיכנס למצוה מיד (סנהדרין לח.). פירוש, שהאדם לא נברא אלא לעבוד הקב"ה , לפיכך נברא אחרונה, שיכנס למצוה מיד .

10ואלו ד' פירושים , מפני שכל מעשה וכל פעל יש לו ד' סבות. משל זה, הבית הוא נבנה על ידי ד' סיבות; האחת, הוא הפועל שבנה הבית, שבלא פועל אי אפשר שיהיה נעשה. הסיבה השנית, הוא החומר, שאם אין העץ, שהוא חומר הבית, לא היה אפשר שיהיה נעשה. הסיבה* השלישית, היא הצורה, דהיינו ציור הבית וצורתו, אשר הוא בנפש האומן. שאם לא היה צורת הבית בנפש האומן, לא היה נעשה הבית. הסבה הרביעית, התכלית, שאם לא היה תכלית הבית לדור שם, לא היה נעשה. וכן כל מעשה יש לו ארבע סבות אלו, כאשר ידוע .

11ולכך כנגד אלו ד' דברים נברא האדם אחרון* . הראשון שאמר שלא יאמרו שותף היה לו במעשה בראשית (סנהדרין לח.), סבר* כי מה שנברא האדם באחרונה דבר זה מצד הפועל, כי מפני השם יתברך, שהוא* סבה אל האדם , ומצד הפועל ראוי שיהיה נברא באחרונה, כי מן הפועל שהוא אחד, ראוי שתהיה פעולה אחת. ולכך נברא באחרונה* שתהיה הפעולה אחת, כמו שמבואר למעלה , שלא יאמרו חס ושלום שתי רשויות.

12ומי שאמר שאם בא להתגאות יאמרו לו יתוש קדמך (שם), סובר כי נמשך דבר זה אל החומר, שהוא סיבה שניה. כי מצד החומר של אדם, שממנו נמשך החטא אל האדם , וזה לא נמצא בכל בעלי חיים . ולפיכך מצד החומר, שהוא סבה אל בריאת האדם , היה נברא האדם באחרונה, כי מצד החסרון יש כאן המלכה ועצה שאין ראוי לו הבריאה , ומצד זה נברא האדם באחרונה .

13ולמאן דאמר שיכנס לסעודה מיד (סנהדרין לח.), כי האדם מצד צורתו הוא השלם בנבראים, כי הוא נברא בצלם אלקים, כדכתיב בקרא (בראשית א, כז) "ויברא אלקים את האדם בצלמו", (שם ט, ו) "בצלם אלקים עשה את האדם"* . וכיון שכך, ראוי שיהיה האדם שלם בכל ולא יהיה חסר, ומפני כך נברא באחרונה, שלא יהיה האדם חסר .

14ומי שאמר שיכנס למצוה מיד (סנהדרין לח.), אמר כי מה שנברא האדם באחרונה בשביל שיהיה עובד השם יתברך, אל תכלית זה נברא . ולפיכך נברא האדם באחרונה, שלא יהיה אף רגע אחד בלא מצוה , ויכנס לשבת מיד (רש"י שם), כי השבת הוא שקול כנגד כל המצות, שכך פירש רש"י ז"ל בפרשת שלח לך (במדבר טו, מא), מיסודו של רבי משה הדרשן, כמו שמבואר שם . כי נראה בבריאת האדם שהוא נברא בשביל לעבוד השם יתברך, ולא יהיה שעה אחת בלא מצות, כי בריאת האדם הוא נמשך כל היום, כדאיתא בפרק אחד דיני ממונות (סנהדרין לח:), י"ב שעות הוי היום; שעה ראשונה הוצבר עפרו, וכו' , הרי כאשר נדון והלך לו , נכנס תכף לקדש השבת מיד .