דרשת שבת הגדול ל

1אבל עשו וזרעו הוא הפך זה , שאצלו שייך כמו שהיה כונת דוד שאמר לאבשלום "לך בשלום", שהיה כונתו שיהיה השלום עמו, ויהיה בנחת ובשלוה* לגמרי. כי עשו השלום עמו לגמרי, שהרי מספר "עשו" הוא שלום . ויש לתמוה, כי למה מספר "עשו" שלום, והרי (ישעיה מח, כב) "אין שלום אמר ה' לרשעים" , ולא היה אדם כמו עשו , שהרי נקרא (בראשית כה, כה) "אדמוני" על שם שהוא שופך דמים (רש"י שם). וכן אומתו שהיא אדום* (בראשית לו, ט), היא מלכות רביעית שראה דניאל (דניאל ב, מ), והמשיל אותה בברזל שהוא מהדק וחשל* הכל . וידוע כי הברזל והשלום שני הפכים , ולמה מספר של "עשו" שלום. אך אל יחשוב אדם כי דבר זה הוא לטוב לו, כמו שלא היה טוב לאבשלום שאמר לו דוד "לך בשלום", כי העולם הזה אין ראוי שיהיה בשלום עתה, רק לעתיד כשיבא המשיח, כמו שהתבאר למעלה . ועשו אשר שלומו עמו, אם כן אינו דורך אל השלום שהוא לעתיד, ואין לו חלק בו, כי שלומו עמו. ולא כן ישראל אשר השלום אינו עמהם, ולכך הם בגלות, אבל הם דורכים אל השלום שיהיה לעתיד בימות המשיח . ועשו אשר שלומו עמו, דבר זה מועיל אליו שיהיה בטוב הגמור כל זמן משך הווייתו בעולם. וכמו שהוא אל עשו שהוא בטוב הגמור, כמו שנאמר על עשו (ישעיה מז, ח) "זאת עדינה היושבת לבטח" .

2רק לזמן המשיח עשו נאבד לגמרי , וימחה שמו מן העולם , כי מפני כי שלום העולם הוא המשיח, וכל הנמצאים דורכים אל השלום הזה, ותלויין בזה עד שהמשיח ישלים הכל . אבל עשו שלימותו בעצמו, ומספר שלו "שלום", כי אין תולה שלומו במשיח . ולפיכך אין לו חלק במשיח , כי אין עשו נכנס תחת מלכות מלך* המשיח . וזה אמרם בפרק (-קמא-) [בתרא] דפסחים (פסחים קיח:) עתידה מצרים שתביא דורון למשיח, כסבורה שאינו מקבל הימנה . אומר לו הקב"ה למשיח, קבל מהם, אכסניא נעשו לבניי במצרים. מיד (תהלים סח, לב) "יאתיו חשמנים מני מצרים" . נשאה כוש קל וחומר בעצמה, ומה הללו שנשתעבדו בהן כך, אנו שלא נשתעבדו בהן, על אחת כמה וכמה. אמר לו הקב"ה, קבל מהם. מיד (שם) "כוש תריץ ידיו לאלקים". נשאה מלכות אדום* קל וחומר בעצמה, אמרה, ומה הללו שאינן אחיהם כך, אנו שאחיהם על אחת כמה וכמה. אמר לו הקב"ה וכו' . הרי כי אין למלכות רביעית חלק במלך המשיח . וזה כי מלך המשיח הוא השלום שיהיה בעולם, ועשו מסולק מזה, כי אין עשו דורך אל השלום הזה, כאשר הוא בשלום. ומה שלא זכר בגמרא רק אלו שנים , כי כאשר מצרים מפני שנעשו אכסנאים* לישראל יהיה להם חלק במלך המשיח, בזה נכללו שאר האומות כולם שישראל פזורים הם ביניהם, וגם יהיה* להם בשביל זה חלק במלך המשיח . חוץ מכוש, כי בארץ כוש לא מצאנו שהיו ישראל גולים לשם, כי הוא רחוק מן הישוב . ולפיכך יש להשיב כיון שישראל לא ישבו בארצם, לא יהיה להם חלק במלך המשיח. אבל כוש נשאה קל וחומר, כי סוף סוף יצא שכרם בהפסדם , כי אם ישבו בארצם, הרי* גם נשתעבדו בהם, ואילו כוש לא ישבו בארצם, ולא נשתעבדו בהם, וזה יותר עדיף . אבל אדום אף על גב שהם אחיהם, אין להם חבור אל ישראל . ויש בדברים אלו, דהיינו שלשה דברים שזכר; מצרים כוש אדום, דבר עמוק בחכמה .

3ועוד יש לך להבין מה שהיה מספר "עשו" שלום, מורה זה כי השלום הוא בעצמו, ואין לו שלום עם אחרים . וכל שלום כאשר השלום הוא עם האחרים. ועשו השלום בעצמו בלבד, מורה שהוא מסולק מן השלום עם אחרים, והוא להם חרב ומחבל ומהדק . וכל זה מורה מה ששמו עולה במספר "שלום". רק השם יתברך שמו "שלום" (שבת י:), מפני כי הוא יתברך שלום הכל , ודי בזה .

4ובפרק קמא דפסחים (ה.), תנא דבי רבי ישמעאל, בשכר שלשה "ראשון" זכו לשלשה "ראשון" ; להכרית זרעו של עשו, ולבנין בית המקדש, ולשמו של משיח. להכרית זרעו של עשו, שנאמר (בראשית כה, כה) "ויצא הראשון אדמוני". לבנין בית המקדש, דכתיב (ירמיה יז, יב) "כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו". ולשמו של משיח, דכתיב (ישעיה מא, כז) "ראשון לציון הנה הנם". ויש לשאול על דבר זה, דמה ענין אלו שלשה ראשון שיהיו זוכים אל אלו שלשה ראשון , וכי השם גורם . אבל דבר זה מורה גם כן כי עשו מסולק מן השלום, ואין לו שום שייכות אל מלך המשיח. ומפני כי ישראל בגלות יש להם שלשה דברים שהם חסרים ; האחד, כי בעצמם אינם שלמים, שהם מפוזרים ומפורדים בין העמים . השני, אף אם הם שלמים בעצמם, הלא אפשר שיהיה להם מתנגד מן החוץ מן האויב, ודבר זה ממעט שלימותם גם כן מצד המתנגד מבחוץ . וכאשר יסולק החסרון שהוא מבחוץ , אזי צריך אל ישראל דביקות עם השכינה, וזהו השלום בין ישראל לאביהם שבשמים, דהיינו שתהיה השכינה בישראל בבית המקדש . ואלו שלשה דברים, האחד שלום עצמם, דהיינו שיהיה להם מלך אחד עושה שלום ביניהם . ועל ידי המלך אפשר להם לעשות שלום מן האויב שבא מבחוץ, והוא עשו, שהוא כנגד מלכותו של מלך המשיח, כמו שהתבאר . והוא ממעט השכינה בארץ, עד שאין שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, שהרי אין כסא מלכותו יתברך שלם עד שימחה זרעו של עשו . הרי לך כי אלו שלשה דברים תלוים זה בזה .

5ודבר זה גם כן אמרו בפרק שני* דסנהדרין (כ:), רבי יוסי אומר, שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ; להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה . ואיני יודע איזה מהן תחלה, כשהוא אומר (שמות יז, טז) "כי יד על כס י-ה מלחמה לה' בעמלק", הוי אומר להעמיד להם מלך תחלה , ואין כסא אלא מלך שנאמר (דהי"א כט, כג) "וישב שלמה על כסא ה' למלך". ועדיין איני יודע אם להכרית זרעו של עמלק תחלה, ואם לבנות בית הבחירה . כשהוא אומר (דברים יב, י) "והניח לכם מכל אויביכם וגו'", (שם פסוק יא) "והיה המקום אשר יבחר ה' וגו'", הוי אומר* להכרית זרעו של עמלק תחלה. וכן בדוד הוא אומר (ש"ב ז, א) "ויהי כי ישב המלך בביתו וה' הניח לו מסביב", וכתיב (שם פסוק ב) "ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וגו'" .

6הרי זכרם הברייתא כסדר שאמרנו . וזה, כי צריכים ישראל קודם השלמת עצמם, וזהו על ידי מלך שיהיה להם. וכאשר הם שלימים בעצמם, אז יש להם כח לדחות האויב אשר מתנגד להם, ולהיות להם שלום מן האויב. אבל כל עוד* אשר אינם שלמים בעצמם, איך אפשר לדחות המתנגד האויב , שהוא בפרט זרע עשו כאשר ידוע . ולכך צוה אחר שיהיה להם מלך, שיכריתו זרעו של עמלק, שהוא האויב המתנגד להם . ואחר שיכריתו המתנגד להם, אפשר שתהיה השכינה בבית המקדש שורה עמהם, ולהיות כסא מלכותו בארץ, כי זרע עשו הוא בטול כסא השכינה, כמו שבארנו . וגם זה נתבאר במקום אחר . ולפיכך כאשר יכריתו זרעו של עמלק, ואז יהיה שלום בין ישראל לאביהם שבשמים ותהיה השכינה בבית המקדש .

7לכך אמר (פסחים ה.) כי בזכות שלשה "ראשון" יזכו אל אלו שלשה דברים. כי כל אלו שלשה דברים הם ראש וראשון לכל שאר מעלות; הן מלכות המשיח, כאשר אמרנו למעלה מן ענין מלכותו, שהוא על הכל . וכן להכרית זרעו של עשו, הכח הגדול שיש אל מלכותו , כמו שבארנו דבר זה במקום אחר ענין כח מלכות עשו . וכן בנין בית המקדש, שהוא מעלה עליונה על כל* . ולכך אמר בזכות שלשה "ראשון", כי מה שכתוב "ראשון" באלו שלש מצות מורה על שיש להם מצוה במדריגה שהוא עליון ראש וראשון . ולפיכך בזכות (שמות יב, טו) "אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם", זוכים להכרית זרעו של עשו שנקרא "ראשון" . וזה כי "ראשון" זה מיוחד להשבתת שאור, והוא עשו, אשר נקרא שאור וחמץ, כי שר שלו הוא סמאל , שהוא יצר הרע , מסמא עיני הבריות , כמו שידוע בענין זה במקום אחר . והוא הפך ישראל, שהם מצה נקיה . ועוד , כי כל ענין עשו כמו שאור מבאיש , ואילו ישראל* הוא כמו מצה נקיה מבלי שום פסולת . ואמרו במדרש (ב"ר סג, ח) "ויצא הראשון אדמוני" (בראשית כה, כה), למה יצא עשו תחלה, כדי שיצא הוא ותצא סריותו עמו . אמר רבי אבהו כהדין פרביטא שהוא משטף את בית המרחץ, ואחר כך מרחיץ בנו של מלך. כך למה יצא עשו תחלה, כדי שיצא הוא וסריותו.

8הרי כי עשו הוא שאור מבאיש . וראשון של פסח מעלת יום זה לבטל השאור . והיה דבר זה סבה שיקח יעקב הברכות ביום ראשון של פסח, ולהתגבר על כח עשו, כמו שמפורש במדרש (פדר"א פל"ב) כי יעקב נטל הברכות ביום ראשון של פסח. ולפיכך בזכות "אך ביום הראשון תשביתו" יזכו לבטל כח עשו, שהוא נקרא "ראשון" על שם הכח הגדול שלו, הוא כח גדול של טומאה . אך ישראל כחם גדול בכח טהרה, כמו שמורה זה שהם המצה, שהוא סולת נקיה, ובזה יתגברו על "ראשון" של עשו, שהוא "ראשון" לטומאה . ועוד כי בודאי ראוי שיהיה מלכות רביעית נקרא שאור וחמץ מפני שהיא נקראת "מלכות* הרשעה" , ודבר זה לא מצאנו בשאר מלכיות שנקראו "הרשעה", כי אם מלכות אדום . ולכך מלכות זה הוא שאור וחמץ .