דרשת שבת הגדול ט

1ומה שאמר (תהלים קמד, ד) "אדם להבל דמה", דבר זה ענין מופלג . וזה, כי אדם הראשון היה לו שלשה בנים; קין, הבל (בראשית ד, א-ב), שת (שם פסוק כה). וידוע כי מעשי* האדם הם תולדות נקראים גם כן , ולפיכך ראוי שיהיה הבנים שיש לאדם דומים אל התולדות שהם המעשים, כי דבר אחד הוא, כי המעשים והבנים נקראו "תולדות" . וידוע שמעשי האדם נחלקים לשלשה חלקים ; החלק האחד, מעשים רעים, שהם מצד יצר הרע שבאדם , כי תכף ומיד שנולד האדם יש בו יצר הרע . הב', מעשים שהם הבל אין ממש בהם כלל, כמו כמה מעשים של הבל שעושה האדם, אין בהם טוב, ואין בהם רע . החלק הג', הם המעשים הטובים . ולא נמצא שום חלק יותר מאלו ג' חלקים. וכנגד אלו שלשה היה לאדם שלשה בנים; האחד הוא קין, שיצר הרע היה בו, כדכתיב (בראשית ד, ז) "אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ ואליך תשוקתו" .

2ובמדרש (ב"ר כ, ז) ד' תשוקות הן; אין תשוקת יצר הרע אלא על קין וחביריו, שנאמר "ואליך תשוקתו". ואין תשוקת אשה אלא על בעלה, שנאמר (בראשית ג, טז) "ואל אישך תשוקתך". ואין תשוקת גשמים אלא על הארץ, דכתיב (תהלים סה, י) "פקדת הארץ ותשוקקיה". ואין תשוקת הקב"ה אלא על ישראל, שנאמר (שיה"ש ז, יא) "ועלי תשוקתו", עד כאן*.

3וזה כי הדומה מתחבר* אל הדומה, כי לעולם הדומה יאהב את הדומה . ולפיכך אין תשוקת יצר הרע אלא לקין וחבריו, שהם רעים . ולפיכך היצר הרע שהוא רע , דבק בהם ומשתוקק להם, כי הרע משתוקק לרע , כי נפש רשע אִוְּתָה רע (משלי כא, י) . ולפיכך גם כן כשם שהרע משתוקק אל הרע מפני כי הדומה מתחבר אל הדומה, וכן הטוב משתוקק אל הטוב, והשם יתברך שהוא הטוב בעצמו , שנאמר (תהלים קמה, ט) "טוב ה' לכל" , משתוקק אל ישראל שהם טובים, דכתיב (תהלים קכה, ד) "היטיבה ה' לטובים" . וכן אין תשוקת אשה אלא על בעלה , מפני כי המקבל משתוקק אל המשפיע, כי המקבל צריך אל המשפיע לקבל ממנו . ולפיכך אמר "תשוקת אשה לבעלה", כי האשה היא המקבלת , משתוקקת אל המשפיע . ואין תשוקת גשמים אלא על הארץ, כשם שתשוקת האשה, שהיא מקבלת, אל המשפיע, כך ההפך , ולכן אמר תשוקת הגשמים על הארץ המקבלת . הרי ד' דברים; כי הרע משתוקק אל הרע, והטוב משתוקק אל הטוב, והמקבל משתוקק אל המשפיע, והמשפיע אל המושפע, ודברים אלו מבוארים .

4וסוף סוף כי קין בפרט דבק בו יצר הרע , ודבר זה כנגד חלק אחד . ונקרא "קין" , כי יצר הרע אינו מן האדם, שהרי אפשר לסלק ולהבדיל* ממנו . ולכך נקרא "קין", שהוא נקנה לאדם מן השם יתברך . וקרא אותו "איש" , על שם הגבורה שיש אל יצר הרע, ו"כאיש גבורתו" (שופטים ח, כא) , (-וכאשר-) [ובאשר] יצר הרע שולט באדם , כמו שאמרו חכמים (אבות פ"ד מ"א) "איזהו גבור הכובש את יצרו" . ואם כן היצר הרע "איש" הוא . ומה שאמר* (בראשית ד, א) "קניתי איש את ה'" , כלומר כי אמרה חוה, אל יתמה האדם שיצא ממנה* זרע כמו זה שיש בו יצר הרע, ויצר הרע "רע" נקרא , ואם כן היה לך לומר שהוא מעיד על האֵם שיצא ממנה זה לומר ארור הכרס שיצא ממנו . על זה אמרה "קניתי איש את ה'", כי יצר הרע ברא השם יתברך אותו , וזהו "קניתי איש את ה'" . ומכיון שכך גזרה חכמתו יתברך , אין זה עדות כל כך . ותלה הכתוב קריאת שם זה באשה , כי האשה יותר יש בה הכנה שיצא ממנה* בן רע מן האיש . ואילו שת שהיה צדיק , כתיב (בראשית ה, ג) "ויקרא שמו שת" , האב, מפני שיותר יש לתלות הטוב באיש מן האשה .

5והבן השני נגד המעשים שהם הבל ואין בהם ממש . ולא קראה* חוה להבל שם כמו שקראה שם* לקין , כי האדם מעשיו הם הבל מצד עצמו של אדם, קודם היותו נקרא שמו כך, ואין צריך לקרות שם . ולא כן קין, שנקרא על שם קנין היצר הרע, והוא דבר חדש לאדם , וכאשר נולד אז נקרא בשמו, ולא קודם . ולפיכך כתיב (בראשית ד, ב) "ותוסף ללדת את אחיו את הבל", כאילו כבר היה שמו הבל . וזה כי מעשי* האדם מצד עצמם קודם היותם, ידוע שיהיו מעשיו מן הסתם הבל, ולכך לא קראה שם להבל, כי קריאת שם הוא לדבר שלא נודע קודם .

6אבל בן השלישי נגד חלק המעשים שהם יסוד, ואינם הבל, והם המעשים הטובים . לכך נקרא שמו "שת" מלשון יסוד , ומלשון אבן שתיה , וכן הרבה מאד . והרי רש"י ז"ל פירש שקרא שמו "שת", שממנו הושתת העולם . ולכן קרא שם לבן השלישי גם כן , כי אין זה מן האדם, רק צריך קנין, שהוא קונה המעשים הטובים מה שלא היה .

7וסדר לידת הבנים כסדר; שהרי מתחלה האדם הולך אחר יצרו, שנאמר (בראשית ד, ז) "לפתח חטאת רובץ" , ותיכף ומיד נכנס באדם יצר הרע . ואחר כך מעשיו הם הבל, ואין בהם ממש . ואחר כך כשעומד על דעתו, נכנס בו יצר טוב לעשות מעשים הטובים . הנה תולדות הבנים הם כסדר, כמו שהם אצל האדם אלו שלשה המעשים באים זה אחר זה.

8ויש לך להתבונן , כי הבל היה רועה צאן (בראשית ד, ב), כפי ענינו שהוא הבל, כי הבהמה בודאי היא הבל ואין בה ממש . אבל קין היה עובד אדמה (שם), והוא כפי מדתו גם כן. שהרי כתיב (בראשית ג, יח) "וקוץ ודרדר תצמיח לך", כלומר כשתזרע אותה עשב, ויש לעשות פרי טוב, אז היא משנה כחה הראוי לה אשר נבראת עליו, ומוציאה קוצים . וכן האדם שָׂם הקב"ה בו הכח להוציא מעשים טובים אשר נקרא "פרי טוב", והוא משנה ומוציא קוצים ודרדרים . ועוד, כי האדמה ממנה החטא מפני שהאדמה היא חומרית , והחטא מצד החומר . ולכך כתיב (קהלת ז, כ) "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". רצה לומר כי אדם אין בארץ, שהיא חמרית, שיעשה טוב ולא יחטא, שהרי הוא בעל חומר, נברא מן האדמה (בראשית ב, ז), ולכך בא החטא . ולפיכך היה קין עובד אדמה, והבל רועה צאן* , כל אחד ואחד כפי מדתו .

9ויש לך להתבונן, כי קין הרג את הבל (בראשית ד, ח). כי המעשים הרעים מבטלים מעשה הבל, כי אין יכולים לעמוד כנגד היצר הרע (-ומבטלים-) [ובטלים], עד כי כל מעשיו הם רעים, ואין לו מעשה הבל עוד . וזה כאשר יגבר יצר הרע על האדם, כאשר היה אצל קין, היה מנצח חלק המעשים שאין בהם טוב ואין בהם רע, ונעשה רע . אבל שת, שהיה נגד המעשים הטובים, היה יכול לעמוד נגד יצר הרע, עד שלא היה* יכול לו יצר הרע כלל . ומכל מקום לבסוף יצר הרע כלה , וזהו כאשר הוא בסוף ימיו, אז יצר הרע כלה ולא נמצא עוד מעצמו . ולפיכך קין נמחה במבול הוא וכל זרעו , ולא היה לו קיום .

10ויש שואלים , אחר שהשם יתברך שעה אל הבל ואל מנחתו (בראשית ד, ד), אם כן למה לא היה נשמר מן קין , כי (קהלת ח, ה) "שומר מצוה לא ידע דבר רע" , וכל שכן דבר כמו זה, שהרי הקב"ה שעה אל מנחתו . ולפי ענין זה לא קשיא ולא מידי, כי נגזר על הבל דבר זה, שיהיה דוגמא ודמיון שהיצר הרע מבטל מעשה הבל .

11ועוד , כי לפי מה שאמרנו, לא היה שורש אל מעשה הבל . ואל יקשה לך, הרי הבל הביא קרבן לפני השם יתברך, ועשה מעשה טוב . כי מה שהיה מקריב קרבן לא היה זה מצד עצמו, רק כאשר ראה הבל שקין היה מקריב קרבן, ואז נתעורר גם כן הבל להקריב , ולא היה מתעורר ומתאמץ מעצמו. שלא היה הבל פונה אל המעשים הטובים* מצד עצמו, ובלא כוונה עשה זה . וזה דרך מי שאין מעשיו באמת ובכוונה, ואין ממש במעשה זה. וקין היה מתחיל להקריב , אף כי היה* בעל יצר הרע, מפני שכך דרך אנשים לא טובים, שסוברים שמחמת הקרבת קרבן יֵרָצֶה אל השם יתברך, ומפני כך הקריב קרבן . אבל "זבח רשעים" כמו אלו "תועבה" (עפ"י משלי כא, כז), ולא שעה אל מנחתו . אבל הבל, אף על גב שלא היה עושה בכוונה, מכל מקום ראוי לקבל הקרבן . אבל שיהיה נקרא בכלל "שומר מצוה לא ידע דבר רע" דבר זה אינו, כי אין יסוד למעשה זה, כי כל יסוד נבנה על עצמו, ולא נבנה על זולתו . ומה שעשה הבל לא נבנה על עצמו, רק כאשר ראה קין מקריב, היה הבל גם כן מקריב, לפיכך מעשה כזה אין לו יסוד, והוא הבל. והכל נרמז בכתוב שאמר (בראשית ד, ד) "והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו וגו'", ולמה צריך לכתוב "גם הוא" . אלא לומר לך כי לא היה כוונתו של* הבל רק מה שראה שקין היה מקריב, היה הוא מקריב גם כן . מעשה כזה הוא בא ממי שמעשים שלו אין בהם ממש, ואין להם יסוד בעצמם.

12ועל זה אמר שלמה בחכמתו (קהלת ד, ד) "וראיתי אני את כל עמל ואת כל כשרון המעשה כי היא קנאת איש מרעהו גם זה הבל ורעות רוח"*. ופירוש זה, כי ראיתי מעשה האדם אשר האדם טורח בהם , "ואת כל כשרון המעשה כי היא קנאת איש מרעהו", ועושה גם כן מעשה טוב מצד הקנאה לעשות כמו שעשה האחר , ואינו* עושה זה מכח התעוררות מעצמו, ולכך הוא הבל, כי אין יסוד למעשה זה כמו שאמרנו, ולכך הוא הבל. ואפשר כי רמז "גם זה הבל" שגם הבל עשה כך* מכח קנאה, ונקרא "הבל" .

13והנה פירוש (תהלים קמד, ד) "אדם להבל דמה" , כי עיקר האדם הוא דמה להבל, שהרי אצל כל אחד היה קריאת שם, ואצל הבל לא היה קריאה כלל , ומזה תראה כי "אדם להבל דמה", וזהו בנו* אשר ראוי לו, ולכך לא היה צריך לקרות לו שם . וזה שאמר (שם) "ימיו כצל עובר", כי הבל שהיה מיוחד שנקרא "הבל", לא היה רק בן יומו בלבד , והוא היה "כצל עובר".