דרישה, חושן משפט ריב:יב
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 212:12
Open in the reader →1ואמר שמואל גמר בלבו כו' עיין בתשובת מהרי"ק שורש קס"א ענף ה"ו דכתב על תשובה זו דטעם דהרא"ש בזה דס"ל כר"י דכ"כ גבי קבלת תענית דצריך להוציא בפיו וחולין מקדשים לא ילפינן ודלא כר"ת דס"ל דסגי בתענית בהרהור הלב בקבלתו וכתב עוד דאף דבתשובה כ"כ מ"מ בפסקיו כתב בע"א בפ"ק דתענית כתב ה"ר יודא בשם ר"ת אם היה בדעתו להתענות ולא הוציא בפיו הוה שפיר תענית דהו"ל מכלל נדיב לב עולות כו' עד דהא לגבי צדקה דרשינן מוצא שפתיך תשמור ומועיל גומר דלבו וה"ה לגבי תענית כו' ע"ש ולעד"נ דרבינו ס"ל דאין טעמו דהרא"ש כאן בתשובה משום דס"ל כר"י דפסק בתענית דצריך שיוציא בשפתיו דא"כ סתרי גם דברי רבינו אהדדי דכאן משמע דס"ל כהתשובה דבעינן שיוציא בשפתיו וה"ה בתענית ס"ל הכי וז"א דהא בא"ח ס"ס תקס"ג לא הביא אלא דברי ר"ת דבקבלה בלב סגי אלא ודאי ס"ל לרבינו דבפסקיו איירי מצדקה הנזכר בקרא מוצא שפתיך תשמור נדר שנדרת בפיך ודרשינן בפיך זו צדקה וצדקה דקרא מיירי מצדקה דבדק הבית דומיא דמוצא שפתיך תשמור דדרשינן דקאי אקרבנות ולזו מדמה ג"כ תענית דאידמי לקרבן דבו נתמעט חלב ודם של אדם דומה להקרבת קרבן וכמו שתקנו חז"ל לומר בויהי רצון כו' עד שיהא חלבי ודמי שיתמעט היום במקום קרבן וכאן בתשובה לא איירי אלא בצדקה דבזמן הזה שנחשב כחולין וכו' גם ר"י יכול להיות דמודה ועיין בתשובתי שיחדתי לעניין נדר וצדקה ושם הארכתי בזה ודו"ק: