דרישה, חושן משפט ריד:א
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 214:1
Open in the reader →1לא מכר היציע שהוא כמו בניין קטן כו' ובעלייה כתב הרמב"ם כו' והרמ"ה חילק כו' דברי רבינו צריכין ביאור בטעם פלוגתתן ז"ל הגמרא [עב"ח הביאו] והרא"ש העתיק לשון הגמרא הנ"ל בקיצור וכתב עלה סוגיא כר"י ופי' רשב"ם אפתא בנין נמוך אצל הבית מצידו או מאחוריו בדקא חלילא איהו נמי כעין אפתא סמוך לבית אלא שעשוי חלונות לנוי והיינו לשון חלילה ע"ש שכותליו חלולים כל סביביו ועשוי חלונות (ר"ל הכתלים של החדר עשוין חלונות חלונות וע"ש אותו חלל של חלונות נקרא בדקא חלילא כי בדקא כמו בדק הבית שנבדקו ונעשו הכתלים חלולים מהחלונות). כ"ש בדקא חלילא דאינו מכור דאין תשמישו דומה לתשמישו של בית כלל שהרי לנוי עשוי ולהקר שם אבל אפתא שהוא סתום כביתו דמיא תשמישו לתשמיש דבית טפי מזדבנא בכלל בית עכ"ל. ורי"ף כתב על ל' הגמרא הנ"ל דקאמר הכא תרגומא אפתא [עב"ח שהביאו] בב"ב דף ס' פרשב"ם ז"ל מאי עלייה אפתא לקמן יתבאר דאפתא היינו יציע (שהיה במקדש) והוא בנין נמוך בצידי הבית או מאחוריו ואינו שוה לגג הבית ומתני' (דקתני בונה את החדר לפנים מביתו ובונה עלייה ע"ג ביתו ופריך בגמרא הלא מרבה עליו את הדרך ומשני מאי חדר שחלקו לשנים פי' שעשה מחיצה באמצעיתו ומאי עלייה אפתא) הכי קתני ובונה עלייה על גביו דהיינו חדר הנזכר לפני זה שלפנים הימנו דהיינו שחלקו בגובהו ועולה מהחדר ההוא דרך ארובה לההיא עלייה דהיינו יציע שהרי אחורי הבית הוא ולכך קרוי יציע וגם גבי יציע דמקדש אשכחן כה"ג תחתיים שניים ושלשים כדכתיב הצלע התיכונה וגומר עכ"ל (ומ"ש במשנה ולא את החדר כתבתי פי' בפרישה) וביאור הדברים הוא דהרי"ף ס"ל מדאמרי' לעיל פ' חזקת מאי עלייה אפתא וכאן אמרינן מאי יציע אפתא ש"מ דיציע דקתני במתני' זה לאו כעין יציע דבית המקדש ממש הוא דהיה בנוי בצידי הבית אלא פי' עלייה שע"ג הבית והא דקראו יציע משום שדומה למקדש בהא דכמו שבמקדש היו עולין מיציע תחתונה אל התיכונה דהוה ע"ג כמו עלייה ומהתיכונה לעליונה בארובה ולא היה להן פתח מבחוץ כן עלייה זו אין לה פתח מבחוץ נמצא דלמד הרי"ף אפתא דהכא שפי' עלייה מאפתא דפ' חזקת ורשב"ם ס"ל דההיא דפ' חזקת נלמד מדהכא דמהכא מוכח דיציע היא אפתא דומיא דמקדש (והיינו מדקאמר בגמרא על יציע הנזכר במשנה ז"ל תני רב יוסף שלש שמות יש לו יציע צלע תא והיינו יציע דהוה במקדש: ובמקדש הוא בנין הבנוי מן הצד ועפ"ז צ"ל דעלייה שפי' אפתא בפ' חזקת היינו עלייה שבנוי ע"ג החדר הנזכר שם במשנה לפני זה שהוא בנין נמוך העומד בצד הבית ובמקדש היה ג"כ עלייה כה"ג ע"ג היציע התחתונה וכולם בנויו' מהצד שבעובי הכותל ומדכתב הרי"ף דבדקא חלילא דקאמר ר"י דהוא כמו חדר כו' כמו שעושין במקדש ש"מ דס"ל ג"כ דיציע הוא בנין נמוך סביבי כותלי הבית כמו שהיה במקדש ודומה לאפתא לפי' רשב"ם שפי' שהוא בנין נמוך ע"ש שהיה כן במקדש אלא שר"י פי' להאי יציע דמתני' בדקא חלילא ור"ל דיציע זו מיירי שנבנה בחלל כותל וע"ש זה נקרא בדקא חלילא וזהו שסיים הרי"ף ויש שעושין כן בתוך עוביו של כותל ומיהו נראה דה"ה אם אינו בנוי בעובי כותל אלא בצידו ג"כ אינו נמכר עם הבית וכמו שאכתוב בסמוך עוד מזה נמצא דלפי מאי דקי"ל כר"י כללא דהלכתא הכי הוה לרשב"ם כל בניין נמוך שהוא בצידי הבית יש עליו שם אפתא ונמכר עם הבית והעשוי חלונות דוקא הוא דאינו נמכר עמו ובעלייה שע"ג הבית לא גילה רשב"ם דעתו וי"ל דס"ל דאינו בכלל בית דלא גרע מחדר ומיהו י"ל נמי דמכור בכלל הבית ולרי"ף עלייה נמכרת עמו אם אין לה פתח בפני עצמו אלא דרך ארובה עולים לה דאינה חשובה בפני עצמה ובכלל בית היא והיינו אפתא וכל בנין נמוך שבצידי הבית או מאחוריו כיון שאינו בתוך הבית אפי' אינו עשוי חלונות אינו נמכר עם הבית ושיטת רמב"ם פכ"ה דמכירה כשיטת הרי"ף ומש"ה כתב לא מכר היציע שהוא כמו בנין קטן סתם ע"פ מה דקי"ל כר"י דמפרש יציע בדקא חלילא וכדפירש רי"ף וכמ"ש וכן הוא שיטת רבינו דאילו כפי' רשב"ם היה להן להזכיר העשוי חלונות מ"ש בסמוך ובעלייה כתב הרמב"ם כו' הרמב"ם לטעמיה דפי' אפתא עלייה ובגמרא אמרינן דמ"ד יציע הוא בדקא חלילא והכי קי"ל) אפתא מזדבן וע"ש וי"א שאינו בכלל כו' לא ס"ל כפי' הרי"ף והרמב"ם בפי' אפתא ומסתבר ליה ועלייה ע"ג הבית לא מזדבנא בכלל הבית כי דבר חשוב הוא וכ"ר בשם י"א דמצאן רבינו בהדיא שכ"כ אבל לא כ"כ בשם רשב"ם כי רשב"ם לא גילה דעתו בדין עלייה ומפני דלא קי"ל כרשב"ם בפי' אפתא ובפי' בדקא חלילא להכי קיצר רבינו בשיטתיה ולא הזכירו כלל אלא כתב די"א (והן ס"ל כשיטת פי' רשב"ם) דעלייה אינה מכורה בכלל בית: והרמ"ה חילק כו' שיטת הרמ"ה ג"כ כשיטת הרי"ף [כו' כמו בב"ח] ונראה דפי' הרמ"ה כן משום דנראה לו מוכח כן מל' הגמרא דקאמר מאי חדר שחלקו לשנים ומאי עלייה אפתא עכ"ל וכמו שחדר פירש שחלקו החדר עצמו לשנים בחילוק מחיצה ממטה למעלה כן פי' עלייה אפתא דהיינו שחלק הבית עצמו לשנים בחילוק הבית במחיצה מופסקת באמצעיתא חלק התחתון נקרא בית והעליון עלייה ועוד מוכח כן מההיא דפרק חזקת דשם שנינו במשנה ובונה עלייה ופותחה לתוך ביתו ואמרינן עלה בגמרא והלא מרבה עליו את הדרך ומשני מאי עלייה אפתא דלפי' הרי"ף ק' מאי משני ליה התרצן דהא גם במשנה קתני דהעלייה פתוחה לתוך הבית ועולין לה בארובה ואפ"ה הקשה עליו והלא קמרבה עליו את הדרך וצריכין לדחוק ולומר דה"ק דעלייה זו בנוייה כמו אפתא שאין לה פתח מבחוץ כלל אלא עולין אליה מהארובה וזה נראה להרמ"ה דוחק דא"כ הול"ל בפירוש עלייה זו אינה פתוחה מבחוץ (ואפ"ה) [מש"ה] פי' הוא דהתרצן השיב לו ודאי עלייה ע"ג בית אסורים לבנות ומאי עלייה דקתני במשנה אפתא והיינו דחולק גובה ביתו לשנים ולפ"ז לא קמשני באפתא דאינו פתוח מבחוץ וכמו דצ"ל להרי"ף אלא אף בפחות מבחוץ איירי אפ"ה מותר לבנות כיון דאינו מרבה בנין וז"ש הרמ"ה דאז אפילו אם יש לה פתח מבחוץ כו' וראייה למ"ש דבר"ס קנ"ד כ"ר גם בשם הרמ"ה דעלייה כזו העשויה באוצר דוקא מותר לבנות ע"ג ביתו הפתוח לחצר השותפין והוא נלמד עמ"ש במשנה הנ"ל ובונה עליוה ע"ג ביתו הפתונץ לחנר השותפין ופירשו הגמרא אפתא ועד"ש ולהרמב"ם שכ"ר בשמו כאן דעלייה שע"ג ביתו נמכר בכלל הבית כ"ר שם בסי' קנ"ד בשמו ובשם הרא"ש דמותר לפתוח ג"כ בתוך ביתו והא דמתיר הרמב"ם שם לפתוח אפי' בית אחר תוך ביתו וכאן לא נזדבן היציע תוך ביתו נתבאר טעמו שם ודו"ק והב"י לא דק בביאור דברי הרמ"ה ע"ש במ"ש לפני זה ודבריו צ"ע והמעיין במ"ש ימצא ביאור לדברי הב"י בקצתם והשגה על קצתם והוא דזה שכתב הב"י דהרי"ף פי' בדקא חלילא הוא נמי חדר כו' עד וכן פי' הרמב"ם וכן פי' הערוך כו' וקיצר הב"י טובא לא כתב במה פי' דהערוך שוה ודע שז"ל הערוך אפתא בדקא חלילא כגון גזוזטרא שאחורי הכותל פתוח לבית הוא כגון היציע שהיה סביב למקדש וזה של בתים חלול מלמטה ואין משתמשין בו אלא מלמעלה עכ"ל והנה מ"ש וזה של בתים ר"ל יציע זה של בתים אינו דומה לשל מקדש ממש דשם לא היה תחת היציע שום חלל אלא היו ג' יציעות זעג"ז מלמטה למעלה אבל זה שלהבתים היא כגון גזוזטרא הבנוי ע"ג זיזין מלמעלה סביב כתלו ותחתיו אין שום בנין כלל ונראה שפי' כן משום דבדקא חלילא הכי מפורש ליה דהוא חדר הבנוי מלמעלה ותחתיו הוא חלול ואין בו בנין כלל אבל מסתמא דברי הרי"ף נראה דאינו מפרש שנעשה כמין גזוזטרא אלא אף הבני' ע"ג הארץ סביב כתלו נקרא בדקא חלילא שהרי כן היה היציע במקדש ונקרא חלילא ע"ש חלילא החדר או ע"ש החלל של עובי הכותל שרגיל להיות נבנה תוכו כמ"ש ל' הרי"ף לעיל ולא הושוו יחד הרי"ף ובעל הערוך אלא במה ששניהן פירשו הבדקא חלילא כעין שהיה במקדש ולאפוקי מפי' רשב"ם שכתב דהאפתא הוא שדומה לזה שהי' במקדש ולפ"ז קיצר הב"י במקום שהיה לו להאריך ודע שסוגיין דשמעתא יתיישבו יותר לפי הרי"ף מלפי' רשב"ם (ומש"ה אזלינן בשיטתי' הרמב"ם והטור והרא"ש והרמ"ה וכמ"ש) והא דקאמרינן בגמרא מיד אח"ז שכתב שם רב יוסף אמר בדקא חלילא ז"ל תני ר"י ג' שמות יש לו יציע צלע תא כו' דמשמע דר"י גופא בא לומר דיציע דמשנתינו הי' מענין יציע הנאמרה במקדש וזהו אינו לפי רשב"ם דכתב בפירושו ומ"ש ר"י בדקא חלילא בפירוש דיציע ע"ש שעשוי חלונות ובמקדש לא הוה היציע עשוי חלונות והתו' הרגישו בזה וכתבו ז"ל דתני רב יוסף כו' איציע דקרא קאי ולא איציע דמשנתינו כו' וזהו דחוק ולהרי"ף א"ש ומ"ש הב"י עוד ז"ל ורבינו סתם ביותר כו' עד משמע דברישא בלישנא מפרש וא"נ הול"ל כו' העשוי חלונות לנוי כו' ומ"ש בלישניה מפרש צ"ל דר"ל בל' דפי' רשב"ם הנ"ל דאילו להרמב"ם דס"ל כפי' הרי"ף אין נ"מ בחלונות וכבר כתבתי והוכחתי דרבינו כתבו בשיטת פי' הרי"ף דאליביה בדקא חלילא פירושו בנין נמוך ולא נעשה חלונות חלונות כמו שהיה במקדש כעין אפתא לפי' רשב"ם ודו"ק: עוד כתב ב"י ז"ל והר"ן כתב פר"ש יציע בנין נמוך אצל הבית ולא מחוור מדתניא לקמן דף ס"ה המוכר את הבית כו' ואם א"ל קני לך איהו וכל מה שבתוכה כולן מכורין בין כך ובין כך לא מכר לו לא את הבור ולא את הדות ולא את היציע ואילו חדר שבפני' שיירי' וה"ד אי דמצר לו מצרי בראי בין חדר בין יציע מכור כו' כיון דא"ל כל מה שבתוכו ואי דלא מצר ליה מצרי בראי אפי' חדר נמי ל"ק כו' ומ"ש דשייריה לפיכך נראה שיציע היינו עלייה שע"ג וכמו שפי' הרי"ף הילכך ברייתא במצר לו מצרים ומש"ה חדר שלפנים ממנו מכור כו' אבל יציע כיון שהוא תוך הבית אינו מכור כו' ע"ש שהאריך ודבריו תמוהין הן דמאי קשי' לה על רשב"ם אמאי לא קתני חדר הא ודאי כיון דתני יציע דלא קנה תו לא אצטריך למתני חדר וכדאיתא בגמרא השתא יציע ל"ק חדר מבעי' מיהו בזה י"ל דה"ק דהו"ל להקדים ולמתני לא את החדר ולא את היציע בל' לא זו אף זו כמ"ש ולא את הבור ודות אלא שאכתי ק' הא גם לפי מאי דמסיק דיציע פי' עלייה היינו דוקא למאן דמפרש יציע אפתא דעליה פי' הרי"ף כן אבל לרב יוסף דפי' יציע בדקא חלילא וכ"ע פי' בדקא חלילא דהוא בנין הבנוי בצד הבית אלא שמחולקים אם הכתלים חלולים או לא א"כ ק' אליביה דרב יוסף איך מתרץ קושיית הר"ן הנ"ל למה קתני הברייתא יציע ושייר חדר ממ"נ וכנ"ל וחפשתי ובדקתי בכל ספרי הרי"ף המודפסים ולא מצאתי לדברי הר"ן וצריכין לדחוק ולומר שהר"ן פי' בדקא חלילא כמו שפרשוהו והערוך הנ"ל שפי' שהוא כמו גזוזטרא בנוי בצד הבתים בגובה ומש"ה אינו בכלל כל (אומר) מה שבתוכו אף דמצר לו מצרים אבראי וק"ל: