דרישה, חושן משפט רלב:א
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 232:1
Open in the reader →1המוכר לחבירו דבר במדה כו' חוזר לעולם כו' בריש פרק האיש מקדש (קידושין דף מ"ב) איתא לשון הגמרא כדרבא דאמר רבא כל דבר שבמדה ובמנין ובמשקל אפילו פחות מכדי אונאה חוזר ע"כ וכתב ר"ן שם ז"ל פרש"י ז"ל חוזר המקבל ובטל והכי משמע בפ' הספינה כו' וכתב שם דל"ד לאומר בית כור עפר מדה בחבל אני מוכר לך כו' (וכמ"ש בסימן רי"ח בס"ז ע"ש) ומיהו היינו היכא שאי אפשר להשלים כגון במקרקעי אבל היכא דאפשר להשלים כגון שמכר סאה פירות ונמצא חסר משלים וכ"כ הרמב"ם ז"ל ע"כ תוכן דברי הר"ן בקיצור ובשיטתו קיים גם הרא"ש ז"ל לדינא ולא לפירושא דמלתא כי נראה שהיא פי' מ"ש רבא כל דבר שבמדה כו' חוזר ר"ל חוזר האונאה אבל המקח קיים ומיירי בדבר שאפשר להשלים הא א"א להשלים המקח בטל לגמרי וגם מל' רמב"ם פט"ו דמכירה משמע להדיא שהוא פי' תיבת חוזר שהזכיר רבא על האונאה לא על המקח ובדבר שאפשר להשלים הא א"א להשלים המקח נמי חוזר כ"כ רשב"א דחוזר שהזכיר רבא היינו חוזר האונאה ולא המקח אלא שהוא כתב דאפילו בדבר שא"א להשלים נמי המקח קיים אבל רוב הפוסקים חולקים עליו וממה שכתב ר"ן הנ"ל דאפשר להשלים היינו כגון שמכר סאה פירות וא"א היינו כגון קרקעות יש לדקדק נמי דאפילו לית ביה בידו להשלים עתה כל שיכול לקנות ולהשלימו לאחר זמן אפשר להשלים מיקרי ודוקא בבית וטלית וכיוצא בו שא"א להשלים חסרון זה כלל הוא דמיקרי דבר שא"א להשלים וכן נראה להדיא מלשון הרמב"ם שכתב ומחזיר את המעות אפילו לאחר כמה שנים ומדברי רבינו הטור נראה שגם הוא פי' תיבת חוזר על האונאה לא על המקח ומ"ש בתחלה חוזר היינו לישנא דרבא ואח"כ כתב פי' דמלתא דהיינו והמקח קיים ומחזירין כו' אלא שבדין דבר שאפשר להשלים וא"א להשלים לא ביאר רבינו דעתו ומדסתם וכתב ומחזירין הטעות וגם מדלא כתב ומשלימין בו (ואף שהרמב"ם כתב לשון זה ומחזיר הטעות כו' הא כתב תשובתו בצדו כיצד מכר לו ק' אגוזים כו' והיינו דבר שאפשר להשלים) נראה לכאורה דס"ל דלעולם המקח קיים אפילו בדבר שא"א להשלים כגון קרקעות אפ"ה מחזיר האונאה בדמים ודיו וכדעת הרשב"א הנ"ל ודוקא במום דכל הכלי מקולקל ומבוזה והוי חסרון שבכולו כתב בסמוך ס"ד שאין מחשבין פחת המום כו' אבל חסרון מדה או משקל אע"פ שא"א להשלים סוף סוף הנמצא לא נפחת שוויו בשביל החסרון ההוא ומיהו יותר נראה למוקים לרבינו בשיטת רוב המפרשים דס"ל ג"כ חילוק בין דבר שאפשר להשלים לדבר שא"א ומה שקיצר וכתב כאן סמך אמ"ש בסמוך (סעיף ה') תשובת הרא"ש בההוא ביתא דנשתברו כותליו דמינה איכא למידק דאם היה דבר שא"א להשלים היה המקח בטל לגמרי וגם מדברי הראב"ד שהביא בסמוך איכא למידק כך ומ"ש מחזירין הטעות כדי ללמדך דתיבת חוזר שהזכיר רבא אאונאה קאי ודוק: