דרישה, חושן משפט רלב:ג
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 232:3
Open in the reader →1וכתב הראב"ד פעמים שהמקח בטל וחוזר בו כל זמן כו' בפט"ו דמכירה כ"כ אמ"ש הרמב"ם המוכר לחבירו דבר במדה כו' חוזר לעולם כו' כיצד מכר לו ק' אגוזים בדינר ונמצא ק"א או צ"ט נקנה המקח ומחזיר הטעות ואפילו לאחר כמה שנים כתב הוא בהשגה ז"ל א"א אינו מחוור דפעמים שאין המקח נקנה שאם רוצה לחזור עד שלא השלים חוזר כו' (ויש שם בהשגה ט"ס וכמו שהביאו רבינו כך הביאו המ"מ והוא עיקר) ובסוף דבריו סיים ושורש דבר זה בקידושין ע"כ ופירושו כמ"ש המ"מ ז"ל דגבי מקדש אשה במנה זו אמרינן בקידושין דאם לא ידעה ונמצא חסר דינר אינה מקודשת ואע"פ דמפלגינן התם בין קידושין למקח וממכר היינו כשלא אמר זה אבל אמר זה הוה דינא בממונא כמו באיסורא וכתב המ"מ בסוף דבריו ז"ל ומ"מ אין קידושין דומה למקח וממכר בכה"ג ודברי המחבר ורבו ז"ל עיקר וגם הרמב"ן הודה לדבריהם פ' בית כור כל זמן שאפשר להשלים עכ"ל והב"י הביאו וכתב עליו ז"ל ותמיהני שנראה שהראב"ד אינו חולק על דברי הרמב"ם ורבו אלא שחידש לנו דין א' שלא נזכר בדבריהן ודברי טעם הוא ואפשר שגם הם יודו כו' עכ"ל ב"י וכ"כ בד"מ שם ע"ש ואני בא להוסיף ולומר שגם מדברי רבינו מוכח דס"ל דל"פ שהרי רבינו כתב תחלה כדברי הרמב"ם וגם הביא אח"כ על דברי הרמב"ם דאפילו קנו מידו כו' ואח"כ כתב דברי הראב"ד בלא פלוגתא ומ"ש הראב"ד אדברי הרמב"ם דאינן מחוורין ר"ל שלא הו"ל לסתום ולכתוב נקנה המקח כו' דמשמע בכל ענין וגם ק"ל על המ"מ שכתב שאין למדין מקח וממכר מקידושין והוא עצמו כתב אח"כ שמ"ש הרמב"ם שאם נשתמש במקח אפילו יש בו מום מחלו יצא לו ממ"ש כן במקדש את האשה ובא עליה ונמצאו בה מומין דאמרינן חזקה אין אדם שותה בכוס אא"כ בודקו יפה וחייב בכתובתה כמ"ש בפכ"ד דאישות וכך הם דיני מקח וממכר שווים הם לאשה בדינים אלו כדאיתא בפרק המדיר עכ"ל ומיהו י"ל דשאני התם דיליף ממון מממון דכמו דבאשה חייבוהו לאיש ליתן כתובה ואמרינן דידע ומחל ה"נ אמרינן במקח דידע ומחל אבל לומר כמו שאמרו באישות דאינה מקודשת כך נאמר במקח שאינו נקנה בזה יש לחלק בין ממון לאיסור וק"ל: