דרישה, חושן משפט רלה:יב
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 235:12
Open in the reader →1ויראה מדברי א"א הרא"ש ז"ל דבמקרקע אין מקחו מקח כו' בב"ב דף קנ"ה איתמר קטן מאימתי מוכר בנכסי אביו רב הונא אר"נ מבן ך' ושם (ע"ב) אמרינן דתוך זמן כלפני זמן שלח ליה גידל בר מנשיא לרבא ילמדנו רבינו תינוקת שהגיעה לגדלות ויודעת בטיב מו"מ מהי שלח ליה אם יודעת בטיב מו"מ מקחה מקח וממכרה ממכר אמר אמימר ומתנתה מתנה דדוקא מכר קים להו לרבנן דינוקא קריבה דעתו גבי זוזי ואי הוה זבוניה זבינא זימנין דמקרקשי ליה זוזי ואזיל ומזבן לכולהו נכסי אבל מתנה אי לאו דהו"ל הנאה מיניה לא הוה יהיב ליה מתנה אמרי רבנן תיהוי מתנתו מתנה דלעבדו להו מילי עכ"ל הגמרא בקיצור ונתבאר מתוך מ"ש הרא"ש שם דסוגיא זו מתפרש על ג' פנים והוא דר"ת פי' כל הסוגיא בין בנכסים שירש מאביו בין בנכסים שקנה הוא או שניתן לו דבכולם אי פקח הוא ממכרו ממכר מיד כשנעשה גדול בן י"ג ומביא ב' שערות וכדשלח ליה רבא לגידל הנ"ל. ואי אינו פקח בכולם לא הוי ממכרו ממכר עד שיהא בן כ' ואז הוי ממכרו ממכר בכולן אם אינו שוטה אף שאינו פקח ומיניה איירי רב הונא אמר ר"נ הנ"ל והרי"ף ס"ל דההיא דרב הונא מיירי דוקא בנכסי אביו שהרי נזכר בדבריו נכסי אביו אבל ההיא דשלח רבא לגידל הנ"ל דלא נ:כר בדבריו נכסי אביו מיירי בנכסים שקנה הוא וא"כ נלמד מיניה דבנכסים שקנה הוא נמכרים כשהוא בן י"ג ומביא ב' שערות ודוקא כשהוא פיקח. ובנכסים שירש דוקא כשהוא בן כ' ואז אפילו אינו פיקח רק שלא יהא שוטה אבל כשאינו בן כ' אף שהוא פקח ממכרו אינו ממכר. והרא"ש ס"ל דשני המימרות איירי דוקא בנכסי אביו דגם הא דשלח רבא לגידל אדברי רב הונא אר"נ קאי וס"ל בחדא כהרי"ף והוא דמ"ש רב הונא אר"נ שקטן לא ימכור בנכסי אביו עד שיהא בן ך' בנכסי אביו דוקא קאמר ובחדא כר"ת דההיא דשלח ליה רבא לגידל ג"כ איירי דוקא בנכסי אביו דאילו בנכסים שקנה א"צ שיהיה פקח רק בגדלות די"ג ואינו שוטה סגי וק"ל ובזה דברי רבינו מבוארים רק שקיצר ולא הביא לדברי ר"ת משום דנמשך אחרי דברי הרא"ש שכתב שם דל"נ לו דברי הרי"ף ע"ש: ודקדק רבינו וכתב לשון ויראה כו' דהרא"ש הביא לדברי ר"ת אההיא דרב הונא אר"נ הנ"ל וכתב שקצת משמע בגמרא כר"ת דנכסי אביו ל"ד קאמר ומש"ה כתב ויראה לומר דאף שבתחלה כתב שקצת נראה כדברי ר"ת מ"מ לא יראה שכן הוא דעתו להלכה. ונראה שדייק רבינו כן מסוף דברי הרא"ש שכתב דההיא דשלח רבא לגידל קאי אדברי רב הונא הנ"ל דאע"פ שאמר לא ימכור בנכסי אביו פחות מבן כ' מ"מ כשהוא פיקח מוכר מיד לכשיגדל ואי כדברי ר"ת ס"ל לא הו"ל לפרש דאדלעיל קאי דהא לר"ת בכל ענין איירי דגם כשהקנה נכסים אינו יכול למכור פחות מבן כ' ושלח לו דכשהוא פקח יכול למכור אלא ודאי לא ס"ל בהא כר"ת ומש"ה הוצרך לפרש דאדלעיל קאי דאל"כ נכסי אביו מאן דכר שמייהו כנ"ל ביאור דברי רבינו והב"י סתם דבריו ודו"ק: