דרישה, חושן משפט רלו:א

1עכו"ם אנס כו' גיטין דף נ"ה תנן לא היו דנין דין סיקריקון ביהודה בהרוגי מלחמה מהרוגי מלחמה ואילך יש בה דין סיקריקון (וז"ל רש"י ואפילו בתר דגזור כל דקטיל לקטלוה איסתפי ליה מקמא דקמאי דאקטלי) לקח מסיקריקון וחזר ולקח מב"ה מקחו בטל ואיפכא מקחו קיים זו משנה ראשונה. בית דין של אחריהם אמרו הלוקח מהסיקריקון נותן להבעלים רביעית אימתי בזמן שאין בידן ליקח אבל יש בידם ליקח הן קודמין לכל אדם. הושיב כו' [עב"ח שהביאו] ובדף נ"ח מפרש בברייתא דנותן לו רביעית בקרקע או רביעית במעות ויד בעלים הראשונים על העליונה ופירשה שמואל דהאי רביעית במעות דקאמר היינו לאחר שבאו מעות לידו פי' לאחר שנתן זה הלוקח ליד הבעלים שליש המעות משיעור מה שנתן לסקריקון והו"ל רביעית מלבר שהוא שליש מלגו. עוד איתא בירוש' הביאו הר"ן הם אומרים היה בידינו ליקח תוך י"ב חודש והלקוחות אומרים לא היה בידכם לוקח אמר ר' יוסי לעולם השדה בחזקת הלקוחות שהמע"ה ע"כ. ובזה דברי רבינו מבוארים. אלא שיש לדקדק במ"ש שאם קנאם מהעכו"ם תוך י"ב חודש אם רצו הבעלים כו' דז"א מפורש לא במשנה ולא בגמרא שם ונראה דלמדו מדאמרו דהושיב רבי ב"ד ותקנו שאם שהתה כו' כל הקודם ליקחנו זכה אלא שנותן רביעית לבעלים והיינו דוקא אם כבר שהתה י"ב חודש ביד הסיקריקון הא קודם לכן לא זכה דאם ירצו הבעלים לסלקו מסלקין אותו וקודם תקנת ר' היה ביד הבעלים לסלקו לעולם וזהו בכלל אמרן דאם יש בידן ליקח הן קודמין לכל אדם דמה"ט יכול לומר להלוקח לא היה לך ליקחנו והייתי משתדל מעות ליקחנו אלא שידן היה על עליונה שבאם ירצו הבעלים היו מניחין הקרקע ביד הלוקח והיה צריך ליתן להם רביעית ובא ר' תיקן דלאחר י"ב חדש שוב אינו יכול לסלקו ומשה"נ כ"ר ואח"כ קנאה ישראל אחר ממנו הוי שלו ללמדנו דאף אחר י"ב חודש אם שניהן באין לקנות הבעלים קודמין אפילו לתקנת ר' אלא שרבי תיקן שלאחר י"ב חודש אינו יכול לסלקו משא"כ קודם לכן ועיין בסמ"ע ששם כתבתי עוד טוב טעם מגוף משנה מקום מוצא דין זה ובזה נתיישב מפני מה לא כ"ר האי דין דהירוש' הנ"ל אם המה מחולקים זה אומר היה בידו ליקח כו' מפני שלדעת רבינו הנ"ל אין דין זה מצוי דממ"נ במאי מיירי שטוען כן אם בקנהו בתוך י"ב חודש יתן לו המעות עדיין ויסלקנו ואם בקנהו לאחר י"ב חודש וטוען ואומר היה לי מעות תוך י"ב חודש ולא רצית לקבל בזה בודאי אין להאמין הלוקח כיון ששתק ולא תבעו לדינא וק"ל: