דרישה, חושן משפט רמה:יא
דרישה · Drisha, Choshen Mishpat 245:11
Open in the reader →1מקבל מתנה שאמר כו' אינה כלום כו' בטלה היא כו' דבריו קיימין בריש פ' השולח מייתי תלמודא מימרא דרבא בר אבהו אמר רב ששת ואמרי לה אמר רבה בר אבהו מקבל מתנה שאמר לאחר שבאה המתנה לידו מתנה זו מבוטלת תיבטל אי איפשי בה לא אמר כלום בטלה היא אינה מתנה דבריו קיימין ופירש"י לא אמר כלום וב"ח גובה ממנו בע"כ לפי שכל הלשונות הללו לשון עתיד הן והואיל וקבלה אינו יכול לחזור בו בטלה היא משמע בטלה היתה (וכן מוכח שם בסוגיא דבטלה ל' שעבר משמע) מקודם שקבלתי והודאת בע"ד כו' וחוזרת לנותן ע"כ ובכריתות פרק אשם תלוי אמר ר"ל הנותן מתנה לחבירו ואמר הלה אי איפשי בה כל המחזיק בה זכה ופריך התם מ"ש מהא דאמר רבה בר אבהו אמר רב ששת מקבל מתנה שאמר לאחר שבאה המתנה לידו מתנה זו תיבטל מבוטלת אי איפשי בה דבריו קיימין בטלה היא אינה מתנה לא אמר כלום מאי לאו דבריו קיימין והדרא למרא לא דבריו קיימין והוא נמי לא קני לה אלא כל המחזיק בה זכה ע"כ כפי גירסת ספרים דידן ורש"י ז"ל כתב שם דיש לגרוס שם בפ' אשם תלוי כגי' פ' השולח הנ"ל באי איפשי לא אמר כלום ובבטלה היא דבריו קיימין ומרישא ליכא לאותובי לר"ל דכי אמר ר"ל דהוה הפקר במתנת מטלטלין דכיון דאתא לידיה והפקירה הוה הפקר אבל זה לא הפקיר השדה אלא אינו חפץ שתהא המתנה קיימת אלא סיפא תמוה ליה אר"ל דקתני דבריו קיימין דלשעבר משמע וה"ק כשקבלתיהו לאו לשם מתנה קבלתיהו והודאת בע"ד כו' ודבריו קיימין והדרא למרא אלמא היכא דאהני דבריו הדרא למרא ומשני לא דבריו קיימין והוא נמי לא קנה וה"ה דהוה מצי לתרץ דההוא דר"ל כיון שכבר זכה הוי הפקר אבל בההיא דרב ששת דמודה שלא זכה בה מעולם הוי דמרא דכי יהיב אינש מתנה אדעתא דמקבלה לה מיניה ואי לא לא הוה מתנה דהכי משני התם אקושיא אחריתא (משום ה"נ כתב רבינו בבטלה היא דחזרה לנותן כמסקנת הגמרא) מיהו השתא משני שפיר בלא"ה. ע"כ תוכן דבריו דרש"י והכלל שס"ל לרש"י שגי' הגמרא דפ' השולח עיקר וכן הרי"ף בפ' השולח הביא גי' הספרים דפ' השולח. גם הרא"ש ז"ל בפ' השולח כתב ז"ל בפ"ב דכריתות גרסינן איפכא ורש"י גרס התם כגי' דהכא ופירש דוקא במקרקעי הוא דאמרינן אם אמר אי אפשי בה לא אמר כלום דבקרקע כיון דאינו בידו לא שייך ל' הפקר אלא שאומר שאינו רוצה בה עוד ולהכי לא אמר כלום אבל במתנת מטלטלין שכבר נכנסו לרשותו אם אמר אי אפשי הוה ל' הפקר שמסלק עצמו מהן וכבר יצא מרשות הנותן ולהכי אמר ר"ל בכריתות דהאומר אי אפשי הוה הפקר ע"כ. וזש"ר בסמוך אדברי רש"י וכ"כ הרא"ש ז"ל: